בפורום קיסריה אומרים כי יש לבחון מחדש את ההגדרה ל"ישוב עימות" לכל אזורי הארץ ולא רק לישובים הקרובים לגבול.
"המציאות חדשה אך ההגדרות ישנות, בחינה של יישובי עימות צריכה להתייחס לכל אזורי הארץ ולא רק לאלו הסמוכים לגבול", כך אמר היום דוד ברודט, המנהל האקדמי של פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, זוהי אחת המסקנות המרכזיות העולות מדיוני צוותי העבודה של פורום קיסריה, לקראת הכנס ה-15 שיערוך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-28-27 ביוני במלון דן כרמל בחיפה.
לדברי ברודט, הגדרת יישובי קו העימות נשענת על ההנחה שיישובים הקרובים לקו הגבול, סובלים יותר מהעימותים ועל כן הם זוכים להטבות והקלות בשגרה ולהתייחסות שונה בעקבות מצבי חירום. "היכולת הקיימת כיום בידי גורמי אויב מאפשרת לפגוע בכל איזור בארץ אם ע"י ירי תלוי מסלול ואם ע"י פעולות טרור, מעלה את השאלה האם עדיין יש מקום להגדרה מעין זו - הגדרה שמשמעויותיה הכלכליות, הן למדינה והן לאזרחים, אינן מבוטלות".
"ביטחון אזרחי המדינה עובר בשנים האחרונות הפרטה מסוימת, הנובעת משינוי אופי העימותים והתרחשותם בעורף. העדר מענים ביטחוניים מתאימים וארגון לקוי מחריפים את התופעה שבה אזרחים נאלצים לממן חלק מביטחונם האישי", כותב עו"ד דן מרידור, ראש הצוות העוסק בהשלכות הכלכליות של שינוי פני המלחמה והצבת העורף בחזית בדו"ח ההמלצות. "מעבר לפגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מהפרטה של מוצר ציבורי ולערעור אחת ההצדקות הבסיסיות לקיומה של מדינה כמבטיחה את בטחון אזרחיה, להפרטה זו השלכות כבדות משקל גם על יכולת העמידה במצבי משבר, על החרפת הפערים החברתיים-כלכליים ואף על היציבות השלטונית והסדר הדמוקרטי התקין".
"המציאות חדשה אך ההגדרות ישנות, בחינה של יישובי עימות צריכה להתייחס לכל אזורי הארץ ולא רק לאלו הסמוכים לגבול", כך אמר היום דוד ברודט, המנהל האקדמי של פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, זוהי אחת המסקנות המרכזיות העולות מדיוני צוותי העבודה של פורום קיסריה, לקראת הכנס ה-15 שיערוך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-28-27 ביוני במלון דן כרמל בחיפה.
לדברי ברודט, הגדרת יישובי קו העימות נשענת על ההנחה שיישובים הקרובים לקו הגבול, סובלים יותר מהעימותים ועל כן הם זוכים להטבות והקלות בשגרה ולהתייחסות שונה בעקבות מצבי חירום. "היכולת הקיימת כיום בידי גורמי אויב מאפשרת לפגוע בכל איזור בארץ אם ע"י ירי תלוי מסלול ואם ע"י פעולות טרור, מעלה את השאלה האם עדיין יש מקום להגדרה מעין זו - הגדרה שמשמעויותיה הכלכליות, הן למדינה והן לאזרחים, אינן מבוטלות".
"ביטחון אזרחי המדינה עובר בשנים האחרונות הפרטה מסוימת, הנובעת משינוי אופי העימותים והתרחשותם בעורף. העדר מענים ביטחוניים מתאימים וארגון לקוי מחריפים את התופעה שבה אזרחים נאלצים לממן חלק מביטחונם האישי", כותב עו"ד דן מרידור, ראש הצוות העוסק בהשלכות הכלכליות של שינוי פני המלחמה והצבת העורף בחזית בדו"ח ההמלצות. "מעבר לפגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מהפרטה של מוצר ציבורי ולערעור אחת ההצדקות הבסיסיות לקיומה של מדינה כמבטיחה את בטחון אזרחיה, להפרטה זו השלכות כבדות משקל גם על יכולת העמידה במצבי משבר, על החרפת הפערים החברתיים-כלכליים ואף על היציבות השלטונית והסדר הדמוקרטי התקין".