מטוס קרב מסוג סקייהוק (עיט) של חיל האוויר התרסק בים כחמישה קילומטרים מול חופי אשדוד. הטייס נטש את המטוס לאחר שזיהה אש שפרצה במנוע. הטייס אותר, חולץ ללא פגע וקיבל טיפול רפואי.
מתחקיר ראשוני של חיל האוויר עולה, כי הטייס זיהה במהלך האימון תקלות במנוע המטוס. הוא דיווח על התקלות לחברו במטוס. לפתע הבחין הטייס כי הטמפרטורה של המנוע עולה והוא החליט לבצע נחיתת אונס בבסיס חיל האוויר הסמוך. המנוע לפתע כבה, והחליט לנטוש את המטוס, הוא שב לאזור הים וביצע את הנטישה בגובה של כ-4,000 רגל.
גורם בכיר בחיל האוויר אמר כי המטרה היא למשות מהים את כל חלקי המטוס ולנסות להבין את מקור התקלה.
מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, מינה ועדת חקירה, לבדיקת הנסיבות שהביאו להתרסקות מטוס.
מטוס תקיפה וסיוע קרקע קל לטווחים קצרים. במקור, הסקייהוק תוכנן לסייע לחילות הים והנחתים של ארה"ב, והתבסס על הניסיון שנרכש במלחמת קוריאה. המטוס זכה עד מהרה להצלחה רבה, וכיום מטוסי סקייהוק ממשיכים לטוס בחילות-אוויר רבים בעולם.
חיל-האוויר הישראלי רכש את הסקייהוק ב-1967 בעקבות האמברגו הצרפתי שהוטל על ישראל, שמנע את מסירת 50 מטוסי המיראז' 5J, שנרכשו מצרפת ותמורתם שולמה.
הסקייהוק היה מטוס הקרב הראשון שארה"ב הסכימה למכור לישראל. עבור חיל-האוויר פותח דגם מיוחד של המטוס, A-4H, שכלל שינויים במכשור, בכושר הנשיאה וכן בהוספת מצנח עצירה בזנבו. עשרות מטוסים מדגם זה נכנסו לשירות, ובתקופת מלחמת ההתשה הם היו מטוס התקיפה העיקרי של החיל.
בתחילת 1973 נכנס לשימוש דגם נוסף של הסקייהוק, A-4N, הנמצא בשימוש גם היום. זהו דגם משופר, המשלב מנוע בעל הספק רב יותר, תא טייס בעל ראות טובה יותר, תותחי 30 מ"מ, יכולת תמרון משופרת ועוד. הוא פותח מהדגם A-4M, הנמצא בשימוש כוחות הנחתים האמריקאים. חיל-האוויר רכש עשרות מטוסים מדגם זה.
מטוסי הסקייהוק מהדגמים השונים שימשו למשימות הפצצה במלחמת יום-הכיפורים וביצעו חלק ניכר מהגיחות הטקטיות. הסקייהוקים ספגו הפלות רבות, ככל הנראה עקב מהירות חדירתם הנמוכה יחסית. המטוסים תקפו גם במלחמת שלום הגליל, ולזכות אחד מהם נרשמה הפלת מיג-17 סורי.
חיל-האוויר מפעיל גם מטוסי סקייהוק דו-מושביים, למשימות מבצעיות ולאימון מתקדם והסבה. מטוסי ההדרכה הראשונים הגיעו בסוף 1967 עם ראשוני מטוסי הסקייהוק. הסד"כ של אלו תוגבר בזמן מלחמת יום-הכיפורים על ידי מטוסים מדגמי TA-4F ו-TA-4J.