דו"ח ביניים של הועדה הבין משרדית לבחינת נושא הגיור בישראל מוגש היום לראש הממשלה. המלצותיו העיקריות: הקמת מערך גיור חדש אליו יהיו כפופים כל העוסקים בגיור, כולל בתי הדין, הוספת דיינים ורבנים להרכבים המגיירים, יפעלו דיינים ברחבי הארץ להקל על המתגיירים.
במשרד לקליטת עלייה מדגישים כי מטרת ההמלצות היא: הגדלת מספר המתגיירים בקרב העולים שאינם יהודים.
מנכ"ל המשרד, ארז חלפון קובע ש"מערכת הגיור הממלכתי בישראל פועלת בצורה מבוזרת ומסורבלת. מדינת ישראל חייבת לאפשר לאזרחיה המעוניינים להתגייר, להיות חלק מהעם היהודי!". כיוון שכך רואים במשרד הקליטה כיעד מרכזי הקמתו של מערך ארגוני אחד שיהיה אחראי על כל המערכות שעוסקות בגיור, כולל על בתי הדין המיוחדים לגיור.
יצוין כי דו"ח הביניים המדובר מסכם את עבודתה של ועדה בין-משרדית שמינה ראש הממשלה לפני 3 חודשים לבחינת הנושא. בראש הועדה עומד חלפון וחברים בה נציגי משרדי רוה"מ, משרד החינוך, הסוכנות היהודית וצה"ל.
בין הנתונים אותם מציגה הוועדה נמסר כי במדינת ישראל שנת 2007 חיים כ- 300,000 עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, אשר עלו ארצה מתוקף חוק השבות. (60% נשים, 40% גברים). כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים (אוכלוסיה זו אינה כוללת את יוצאי אתיופיה). מספר המתגיירים בשנה עומד על כ- 2000.
הקשיים והחסמים העומדים בפני המתגיירים, אותם ציינה הועדה הם כלהלן:
1. מערך הגיור – בתי הדין המיוחדים לגיור- מערך הגיור הוקם ללא הגדרת סמכויות ברורה. מנהל בתי הדין המיוחדים לגיור פועל ללא קבלת מרות ומנותק מראש מערך הגיור. הפתרון המוצע: הפעלת מדיניות הלכתית ברורה שתועבר מראש מערך הגיור בהשראת הרב הראשי, ישירות אל הרכבי בתי הדין המיוחדים לגיור, תגדיל את אחוז המצליחים לסיים את תהליך הגיור. יש להוסיף תקנים לדיינים נוספים ולעבודות מנהליות שישפרו השרות.
2. המכון ללימודי יהדות- המכון המשותף ללימודי יהדות משמש כגוף ההכשרה הגדול בתחום הגיור. הוא עוסק בלימוד היהדות, אך אינו ממוקד לגיור בלבד. תופעה זו מהווה גורם לנשירה ( בשאר מכוני ההכשרה הפונה פותח תיק גיור בטרם החל לימודיו –ואחוז הנושרים בשאר המכונים נמוך). הפתרון המוצע: הקצאת משאבים לטיפול בנשירה תגדיל באופן משמעותי את מספר המתגיירים בפועל.
3.שליח בית דין – שליח בית דין כפוף היום למנהל בתי הדין המיוחדים לגיור ואופי פעולתו משמש לעיתים כ"בלם" לגיור ולא כמקרב את המתגייר. הפתרון המוצע: נדרשת הגדרה ברורה של הרב הראשי מהו מהות התפקיד של שליח בית דין.
4.מערכת מידע ונתונים- נתוני האוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור, נתוני הפונים לגיור, הלומדים במסגרות השונות, הפונים לבית הדין, נתוני המתגיירים – נמצאים מפוזרים במערכות שונות ( בחלקן כלל אינן ממוחשבות). מציאות זו מקשה מאד על ניהול ובקרת התהליך , עלולה לגרום למפחי נפש לפונים שאינם מטופלים כראוי , ואינה מאפשרת לקברניטי המדינה לקבוע מדיניות ברורה בנושא הגיור וליישמה. הפתרון המוצע: נדרשת הקמת מסד נתונים אחד שינוהל ויפוקח במינהלה החדשה שתוקם ושכל העוסקים בתחום הגיור יפעלו במערכת נתונים זו בלבד.
5.משפחה מלווה- במכון ללימודי היהדות רשימת כ-3,000 משפחות מלוות מתנדבות אולם על אף זאת חלק ניכר מהלומדים לגיור מופיעים בבתי הדין ללא ליווי המשפחה. הפתרון המוצע: יוקם מערך מרכזי כולל שיאתר משפחות מלוות מחויבות לתהליך, ויצמידם לפונה לגיור משלב פתיחת תיק הגיור.
6.הסברה- ההסברה מטפלת בעיקר בשינוי התדמית של הגיור בעיני העולים, ובגיוס תלמידים למכון ללימודי יהדות בלבד. פתרון מוצע: שיפור מערך ההסברה ומיקודו בגיוס תלמידים לכלל אולפני הלימוד – והעברת משאבים לצרכי גיוס תלמידים ישירות לכלל מכוני הלימוד יגדיל את מספר התלמידים הפונים לתהליך הגיור.
השינויים המוצעים:
1. הקמת מערך גיור אחד שיהיה אחראי על כל תהליך הגיור בישראל
פעילות הגיור הממלכתי בישראל תרוכז ביחידת סמך ממשלתית אחת – "מערך הגיור". כל הגופים העוסקים בגיור יהיו כפופים ליחידה זו, כולל בתי הדין המיוחדים לגיור.
מערך הגיור יכין תכנית פעולה מקיפה שתכלול רה- ארגון במערכת הגיור הממלכתית תוך בנית מבנה ארגוני חדש ותכנית איוש משרות למבנה זה.
תכנית העבודה המוצעת תתייחס לתחומי ההסברה, תיאום מדיניות לימודית, גיוס תלמידים, תיאום עם מכוני ההכשרה השונים ,ליווי המתגיירים,פתיחת תיקי הגיור, הגעה לבתי הדין, ניהול בתי הדין המיוחדים לגיור והפקת תעודות ההמרה.
2. וועדת היגוי עליונה :
תוקם וועדת היגוי עליונה לתחום הגיור שתמונה ע"י ראש הממשלה ותורכב מנציגי משרד רוה"מ, קליטה ,חינוך וצה"ל - שתעקוב מקרוב אחר יישום המלצות הוועדה במשך 3 השנים הקרובות ( 2008-2011 ). וועדה זו תתכנס 3 פעמים בשנה לפחות . סיכומיה יוגשו לממשלה אחת לשנה.
3. בתי הדין המיוחדים לגיור:
· הרכבי בתי הדין המיוחדים לגיור יורחבו ברבנים נוספים שיועסקו בשכר (ושיאושרו וימונו ע"י הרב עמאר).
· יתווספו הרכבי בתי דין מתנדבים לגיור (שיאושרו וימונו ע"י הרב עמאר) שיפעלו ברחבי הארץ במטרה להקל על המתגיירים שבתהליך.
4. משפחות מלוות:
תיבנה מחלקה שתטפל במציאת משפחה מלווה לכל מתגייר שתוצמד למתגייר מתחילת התהליך ועד להגעתו לביה"ד. חיזוק הקשר שבין המתגייר לקהילה היהודית באמצעות משפחה מלווה המחויבת לתהליך, יקל על המתגייר לעבור את התהליך בהצלחה.
5. מערכת מידע ממוחשבת מרכזית:
תיבנה מערכת מידע ממוחשבת מרכזית שתשרת את כלל תהליך הגיור מפתיחת תיק הגיור של הפונה – מעקב ופיקוח על מערכת הלמוד, ניהול בתי הדין המיוחדים לגיור, והנפקת תעודת ההמרה בסוף התהליך.
"מערכת זו תפשט את ההליכים הבירוקרטים – ותקל על המתגייר לעבור את התהליך בהצלחה", מקווים במשרד.
במשרד לקליטת עלייה מדגישים כי מטרת ההמלצות היא: הגדלת מספר המתגיירים בקרב העולים שאינם יהודים.
מנכ"ל המשרד, ארז חלפון קובע ש"מערכת הגיור הממלכתי בישראל פועלת בצורה מבוזרת ומסורבלת. מדינת ישראל חייבת לאפשר לאזרחיה המעוניינים להתגייר, להיות חלק מהעם היהודי!". כיוון שכך רואים במשרד הקליטה כיעד מרכזי הקמתו של מערך ארגוני אחד שיהיה אחראי על כל המערכות שעוסקות בגיור, כולל על בתי הדין המיוחדים לגיור.
יצוין כי דו"ח הביניים המדובר מסכם את עבודתה של ועדה בין-משרדית שמינה ראש הממשלה לפני 3 חודשים לבחינת הנושא. בראש הועדה עומד חלפון וחברים בה נציגי משרדי רוה"מ, משרד החינוך, הסוכנות היהודית וצה"ל.
בין הנתונים אותם מציגה הוועדה נמסר כי במדינת ישראל שנת 2007 חיים כ- 300,000 עולים שאינם יהודים על פי ההלכה, אשר עלו ארצה מתוקף חוק השבות. (60% נשים, 40% גברים). כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים (אוכלוסיה זו אינה כוללת את יוצאי אתיופיה). מספר המתגיירים בשנה עומד על כ- 2000.
הקשיים והחסמים העומדים בפני המתגיירים, אותם ציינה הועדה הם כלהלן:
1. מערך הגיור – בתי הדין המיוחדים לגיור- מערך הגיור הוקם ללא הגדרת סמכויות ברורה. מנהל בתי הדין המיוחדים לגיור פועל ללא קבלת מרות ומנותק מראש מערך הגיור. הפתרון המוצע: הפעלת מדיניות הלכתית ברורה שתועבר מראש מערך הגיור בהשראת הרב הראשי, ישירות אל הרכבי בתי הדין המיוחדים לגיור, תגדיל את אחוז המצליחים לסיים את תהליך הגיור. יש להוסיף תקנים לדיינים נוספים ולעבודות מנהליות שישפרו השרות.
2. המכון ללימודי יהדות- המכון המשותף ללימודי יהדות משמש כגוף ההכשרה הגדול בתחום הגיור. הוא עוסק בלימוד היהדות, אך אינו ממוקד לגיור בלבד. תופעה זו מהווה גורם לנשירה ( בשאר מכוני ההכשרה הפונה פותח תיק גיור בטרם החל לימודיו –ואחוז הנושרים בשאר המכונים נמוך). הפתרון המוצע: הקצאת משאבים לטיפול בנשירה תגדיל באופן משמעותי את מספר המתגיירים בפועל.
3.שליח בית דין – שליח בית דין כפוף היום למנהל בתי הדין המיוחדים לגיור ואופי פעולתו משמש לעיתים כ"בלם" לגיור ולא כמקרב את המתגייר. הפתרון המוצע: נדרשת הגדרה ברורה של הרב הראשי מהו מהות התפקיד של שליח בית דין.
4.מערכת מידע ונתונים- נתוני האוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור, נתוני הפונים לגיור, הלומדים במסגרות השונות, הפונים לבית הדין, נתוני המתגיירים – נמצאים מפוזרים במערכות שונות ( בחלקן כלל אינן ממוחשבות). מציאות זו מקשה מאד על ניהול ובקרת התהליך , עלולה לגרום למפחי נפש לפונים שאינם מטופלים כראוי , ואינה מאפשרת לקברניטי המדינה לקבוע מדיניות ברורה בנושא הגיור וליישמה. הפתרון המוצע: נדרשת הקמת מסד נתונים אחד שינוהל ויפוקח במינהלה החדשה שתוקם ושכל העוסקים בתחום הגיור יפעלו במערכת נתונים זו בלבד.
5.משפחה מלווה- במכון ללימודי היהדות רשימת כ-3,000 משפחות מלוות מתנדבות אולם על אף זאת חלק ניכר מהלומדים לגיור מופיעים בבתי הדין ללא ליווי המשפחה. הפתרון המוצע: יוקם מערך מרכזי כולל שיאתר משפחות מלוות מחויבות לתהליך, ויצמידם לפונה לגיור משלב פתיחת תיק הגיור.
6.הסברה- ההסברה מטפלת בעיקר בשינוי התדמית של הגיור בעיני העולים, ובגיוס תלמידים למכון ללימודי יהדות בלבד. פתרון מוצע: שיפור מערך ההסברה ומיקודו בגיוס תלמידים לכלל אולפני הלימוד – והעברת משאבים לצרכי גיוס תלמידים ישירות לכלל מכוני הלימוד יגדיל את מספר התלמידים הפונים לתהליך הגיור.
השינויים המוצעים:
1. הקמת מערך גיור אחד שיהיה אחראי על כל תהליך הגיור בישראל
פעילות הגיור הממלכתי בישראל תרוכז ביחידת סמך ממשלתית אחת – "מערך הגיור". כל הגופים העוסקים בגיור יהיו כפופים ליחידה זו, כולל בתי הדין המיוחדים לגיור.
מערך הגיור יכין תכנית פעולה מקיפה שתכלול רה- ארגון במערכת הגיור הממלכתית תוך בנית מבנה ארגוני חדש ותכנית איוש משרות למבנה זה.
תכנית העבודה המוצעת תתייחס לתחומי ההסברה, תיאום מדיניות לימודית, גיוס תלמידים, תיאום עם מכוני ההכשרה השונים ,ליווי המתגיירים,פתיחת תיקי הגיור, הגעה לבתי הדין, ניהול בתי הדין המיוחדים לגיור והפקת תעודות ההמרה.
2. וועדת היגוי עליונה :
תוקם וועדת היגוי עליונה לתחום הגיור שתמונה ע"י ראש הממשלה ותורכב מנציגי משרד רוה"מ, קליטה ,חינוך וצה"ל - שתעקוב מקרוב אחר יישום המלצות הוועדה במשך 3 השנים הקרובות ( 2008-2011 ). וועדה זו תתכנס 3 פעמים בשנה לפחות . סיכומיה יוגשו לממשלה אחת לשנה.
3. בתי הדין המיוחדים לגיור:
· הרכבי בתי הדין המיוחדים לגיור יורחבו ברבנים נוספים שיועסקו בשכר (ושיאושרו וימונו ע"י הרב עמאר).
· יתווספו הרכבי בתי דין מתנדבים לגיור (שיאושרו וימונו ע"י הרב עמאר) שיפעלו ברחבי הארץ במטרה להקל על המתגיירים שבתהליך.
4. משפחות מלוות:
תיבנה מחלקה שתטפל במציאת משפחה מלווה לכל מתגייר שתוצמד למתגייר מתחילת התהליך ועד להגעתו לביה"ד. חיזוק הקשר שבין המתגייר לקהילה היהודית באמצעות משפחה מלווה המחויבת לתהליך, יקל על המתגייר לעבור את התהליך בהצלחה.
5. מערכת מידע ממוחשבת מרכזית:
תיבנה מערכת מידע ממוחשבת מרכזית שתשרת את כלל תהליך הגיור מפתיחת תיק הגיור של הפונה – מעקב ופיקוח על מערכת הלמוד, ניהול בתי הדין המיוחדים לגיור, והנפקת תעודת ההמרה בסוף התהליך.
"מערכת זו תפשט את ההליכים הבירוקרטים – ותקל על המתגייר לעבור את התהליך בהצלחה", מקווים במשרד.