במשרד המשפטים קובעים כי לא ניתן היה לעצור את ח"כ לשעבר בשארה תוך כדי חקירת הפרשה בה נחשד בקשר עם החיזבאללה. זאת מחשש שמעצר היה פוגע בחשאיות החקירה.
הדברים נמסרו בתגובה לשאלתו של חבר הכנסת מיכאל איתן אם לא ניתן היה להפעיל סעיף מיוחד בחוק המאפשר מעצרו של חבר כנסת אף שלא הוסרה חסינותו. "ניתן לומר גם כי לפני שהחקירה הפכה פומבית ולפני שבשארה נחקר בעצמו, לא ניתן היה לפנות לכנסת ולבקש את הסרת החסינות מפני מעצר, שכן הליך גלוי מעין זה עלול היה לפגוע בחקירה", נאמר במכתב לאיתן.
עוד כותבים במשרד המשפטים לחבר הכנסת איתן כי "אשר לשאלתך מדוע ניתן לבשארה "חופש פעולה" משך זמן רב, למרות החשדות שעלו נגדו, נשיב כי השאלה מתי יש להפוך חקירה סמויה לחקירה גלויה, נגזרת מטיב החקירה, מהראיות שנאספות בכל שלב נתון, מההערכה לגבי הראיות שהחוקרים מצפים להוסיף ולאסוף, ומשאר שיקולים חקירתיים ושיקולי טובת הציבור. החקירה דנן התנהלה בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וצוות מלווה מהפרקליטות, והשאלה מתי תהפוך החקירה לגלויה נדונה שוב ושוב על פי ההתפתחויות. בסופו של דבר נבחר המועד שנראה כמתאים ביותר".
"אשר לשאלה מדוע לא נמנעה יציאתו של בשארה לחו"ל לאחר שהחלה חקירתו הגלויה, נציין כי מערכת אכיפת החוק לא סברה שהייתה בידיה עילה חוקית אותה עת למנוע את היציאה לחו"ל", נכתב.
חבר הכנסת איתן טען כי חסינותם של חברי כהנסת אינה תקפה כאשר הם פוגעים בבטחון המדינה ובתגובה נאמר לו שקביעה זו "מתייחסת לחסינות המהותית, ואכן איננו רואים את המעשים בהם נחשד ד"ר בשארה כחוסים תחת החסינות המהותית. אולם, החסינות הדיונית מפני חיפוש, מעצר וכדו', מוענקת לכל חבר כנסת כל עוד לא הסירה אותה הכנסת".
איתן הוסיף ושאל את משרד המשפטים מדוע הופעלה מערכת אכיפת החוק בעבר כאשר הזדהה חבר הכנסת בשארה עם ארגוני טרור. התגובה שקיבל מעורך הדין שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה היא ש"זכור לך בודאי שחה"כ בשארה הועמד לדין בעבר בגין התבטאויות שכאלה. אלא שבית המשפט העליון קבע בפסק דין לפני כשנה כי על התבטאויות אלה עומדת לו החסינות המהותית".
במשרד המשפטים מציינים כי במסגרת החקירה התיר בית-המשפט העליון להאזין לד"ר בשארה. אישור זה ניתן, וחודש מפעם לפעם, בהתאם להוראת סעיף 2א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, לבקשת ראש שירות בטחון כללי. בקשה זו הוגשה לבית-המשפט בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר דיונים שנתקיימו בלשכתו בנושא. החומר שנאסף בחקירה סמויה, הביא להזמנתו של ד"ר בשארה לחקירה ביאחב"ל. "בפתח החקירה הוזהר ד"ר בשארה כמקובל. מטרת האזהרה להעמיד את החשוד על זכויותיו, ולכן הוזכרו בה העבירות החמורות ביותר שחומר החקירה מעורר חשד לביצוען", מציינים במשרד המשפטים.
כתבנו בכנסת ידידיה הכהן מוסר כי בתגובה לתשובת משרד המשפטים, תקף ח"כ מיכאל איתן את דברי המשרד ואמר, "בניגוד לאמור במכתב הפרקליטות, לבשארה לא עומדת חסינות, לא מהותית ולא פרוצדוראלית, ח"כ החשוד במעשה בגידה, רשאית המשטרה לעוצרו בכל מצב, הטענה כי עמדה לו החסינות היא הטעיית הציבור".
"בכל מקרה אסור היה לאפשר לבשארה לצאת מארץ, בפרט לאחר שפורטו בפניו החשדות נגדו, ושהיה ידוע שהוא עתיד לנסוע למדינת איוב".
הדברים נמסרו בתגובה לשאלתו של חבר הכנסת מיכאל איתן אם לא ניתן היה להפעיל סעיף מיוחד בחוק המאפשר מעצרו של חבר כנסת אף שלא הוסרה חסינותו. "ניתן לומר גם כי לפני שהחקירה הפכה פומבית ולפני שבשארה נחקר בעצמו, לא ניתן היה לפנות לכנסת ולבקש את הסרת החסינות מפני מעצר, שכן הליך גלוי מעין זה עלול היה לפגוע בחקירה", נאמר במכתב לאיתן.
עוד כותבים במשרד המשפטים לחבר הכנסת איתן כי "אשר לשאלתך מדוע ניתן לבשארה "חופש פעולה" משך זמן רב, למרות החשדות שעלו נגדו, נשיב כי השאלה מתי יש להפוך חקירה סמויה לחקירה גלויה, נגזרת מטיב החקירה, מהראיות שנאספות בכל שלב נתון, מההערכה לגבי הראיות שהחוקרים מצפים להוסיף ולאסוף, ומשאר שיקולים חקירתיים ושיקולי טובת הציבור. החקירה דנן התנהלה בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וצוות מלווה מהפרקליטות, והשאלה מתי תהפוך החקירה לגלויה נדונה שוב ושוב על פי ההתפתחויות. בסופו של דבר נבחר המועד שנראה כמתאים ביותר".
"אשר לשאלה מדוע לא נמנעה יציאתו של בשארה לחו"ל לאחר שהחלה חקירתו הגלויה, נציין כי מערכת אכיפת החוק לא סברה שהייתה בידיה עילה חוקית אותה עת למנוע את היציאה לחו"ל", נכתב.
חבר הכנסת איתן טען כי חסינותם של חברי כהנסת אינה תקפה כאשר הם פוגעים בבטחון המדינה ובתגובה נאמר לו שקביעה זו "מתייחסת לחסינות המהותית, ואכן איננו רואים את המעשים בהם נחשד ד"ר בשארה כחוסים תחת החסינות המהותית. אולם, החסינות הדיונית מפני חיפוש, מעצר וכדו', מוענקת לכל חבר כנסת כל עוד לא הסירה אותה הכנסת".
איתן הוסיף ושאל את משרד המשפטים מדוע הופעלה מערכת אכיפת החוק בעבר כאשר הזדהה חבר הכנסת בשארה עם ארגוני טרור. התגובה שקיבל מעורך הדין שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה היא ש"זכור לך בודאי שחה"כ בשארה הועמד לדין בעבר בגין התבטאויות שכאלה. אלא שבית המשפט העליון קבע בפסק דין לפני כשנה כי על התבטאויות אלה עומדת לו החסינות המהותית".
במשרד המשפטים מציינים כי במסגרת החקירה התיר בית-המשפט העליון להאזין לד"ר בשארה. אישור זה ניתן, וחודש מפעם לפעם, בהתאם להוראת סעיף 2א לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, לבקשת ראש שירות בטחון כללי. בקשה זו הוגשה לבית-המשפט בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר דיונים שנתקיימו בלשכתו בנושא. החומר שנאסף בחקירה סמויה, הביא להזמנתו של ד"ר בשארה לחקירה ביאחב"ל. "בפתח החקירה הוזהר ד"ר בשארה כמקובל. מטרת האזהרה להעמיד את החשוד על זכויותיו, ולכן הוזכרו בה העבירות החמורות ביותר שחומר החקירה מעורר חשד לביצוען", מציינים במשרד המשפטים.
כתבנו בכנסת ידידיה הכהן מוסר כי בתגובה לתשובת משרד המשפטים, תקף ח"כ מיכאל איתן את דברי המשרד ואמר, "בניגוד לאמור במכתב הפרקליטות, לבשארה לא עומדת חסינות, לא מהותית ולא פרוצדוראלית, ח"כ החשוד במעשה בגידה, רשאית המשטרה לעוצרו בכל מצב, הטענה כי עמדה לו החסינות היא הטעיית הציבור".
"בכל מקרה אסור היה לאפשר לבשארה לצאת מארץ, בפרט לאחר שפורטו בפניו החשדות נגדו, ושהיה ידוע שהוא עתיד לנסוע למדינת איוב".