ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת המדע והטכנולוגיה, קיימו היום ישיבת חירום בנושא הטלת החרם האקדמי בבריטניה על מדעני ישראל. ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, פתח ואמר כי "החלטת ארגון הסגל הבריטי האקדמי היא החלטה אנטישמית, שיש בה שנאת ישראל, יהדות וציונות. אני מציע לבריטניה לקרוא את מחקרה של ד"ר אפרת זילבר שבדקה את פעולות הענישה של בריטניה נגד צפון אירלנד בשנים 1969-1994. מדינת ישראל רחוקה מאוד מהאמצעים החמורים והקשים שנקטה בהן בריטניה. הם, בתוך ביתם, אינם מתנהגים כיאות, והם ממהרים להטיף לנו מוסר בעוד אנו עומדים מול טרור רצחני".
ח"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, המשיך ואמר כי החרם הבריטי על ההשכלה הגבוהה הוא אנטישמי, גרוטסקי ופסול בכל קנה מידה. זה מה שעשו שונאי ישראל לאורך הדורות ליהודים – בידלו והרחיקו את היהודים מכלל העמים. החרם משקף שיח חריף בבריטניה שאינו כבר על הכיבוש אלא על עצם קיום מדינת ישראל. קיימת סכנה גדולה של הדבקת מדינות נוספות באירופה.
"צריך לדעת, שיש בישראל כשל רב שנים בנושא ההסברה העולמית: שנים מקצצים בתקציבים להסברה ומתנתקים משיח עם מדינות העולם בנושא זכויות אדם – ואז, כשמוטל חרם – זה כאילו נופל עלינו כרעם ביום בהיר", הוסיף מלכיאור.
ח"כ ראלב מגאדלה, שר המדע, התרבות והספורט שנכח בדיון הוסיף כי "החרם האקדמי אינו יאה לחברה תרבותית-דמוקרטית מתקדמת כחברה הבריטית. התשובה הטובה לחרם, בנוסף לדיאלוג, היא תקציבים לפרויקטים משותפים".
ח"כ יולי תמיר, שרת החינוך אמרה כי "עיקר הבעיה בחרם האקדמי, היא שנעשה שימוש בכלי אקדמי בצורה לא הוגנת. חרם נגדי היא טעות. לא יתכן שנדבר על חופש אקדמי ובאותה עת נגביל אנו את החופש האקדמי. יש להפריד אקדמיה מפוליטיקה."
פרופ' יהודה באואר, היסטוריון, אמר בדיון כי אלה שמטילים את החרם על ישראל, ברובם, מתנגדים גם למדיניות בריטניה וארה"ב בנושא עירק, כך שקודם כל הם צריכים להחרים את עצמם. המתקפה על ישראל היא על היהודי - הקולקטיבי. "אנגליה היא מרכז האנטישמיות האירופית, שמתקיימת "במעמדות המפטפטים". בקרב העם הבריטי זה לא קיים".
כאמור, לסיכום הועדה הוחלט לגנות בכל לשון של גינוי את החלטת החרם האקדמי של איגוד הסגל האקדמי של בריטניה ולקבוע כי נגוע בגדר אפליה פסולה, דעה קדומה וחוסר הגינות כנגד מדינת ישראל. "החרם, לבד מהיותו סותר את ערך החופש האקדמי, אף נגוע באנטישמיות הלובשת אצטלה של ביקורת מדינית".
ח"כ מיכאל מלכיאור, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, המשיך ואמר כי החרם הבריטי על ההשכלה הגבוהה הוא אנטישמי, גרוטסקי ופסול בכל קנה מידה. זה מה שעשו שונאי ישראל לאורך הדורות ליהודים – בידלו והרחיקו את היהודים מכלל העמים. החרם משקף שיח חריף בבריטניה שאינו כבר על הכיבוש אלא על עצם קיום מדינת ישראל. קיימת סכנה גדולה של הדבקת מדינות נוספות באירופה.
"צריך לדעת, שיש בישראל כשל רב שנים בנושא ההסברה העולמית: שנים מקצצים בתקציבים להסברה ומתנתקים משיח עם מדינות העולם בנושא זכויות אדם – ואז, כשמוטל חרם – זה כאילו נופל עלינו כרעם ביום בהיר", הוסיף מלכיאור.
ח"כ ראלב מגאדלה, שר המדע, התרבות והספורט שנכח בדיון הוסיף כי "החרם האקדמי אינו יאה לחברה תרבותית-דמוקרטית מתקדמת כחברה הבריטית. התשובה הטובה לחרם, בנוסף לדיאלוג, היא תקציבים לפרויקטים משותפים".
ח"כ יולי תמיר, שרת החינוך אמרה כי "עיקר הבעיה בחרם האקדמי, היא שנעשה שימוש בכלי אקדמי בצורה לא הוגנת. חרם נגדי היא טעות. לא יתכן שנדבר על חופש אקדמי ובאותה עת נגביל אנו את החופש האקדמי. יש להפריד אקדמיה מפוליטיקה."
פרופ' יהודה באואר, היסטוריון, אמר בדיון כי אלה שמטילים את החרם על ישראל, ברובם, מתנגדים גם למדיניות בריטניה וארה"ב בנושא עירק, כך שקודם כל הם צריכים להחרים את עצמם. המתקפה על ישראל היא על היהודי - הקולקטיבי. "אנגליה היא מרכז האנטישמיות האירופית, שמתקיימת "במעמדות המפטפטים". בקרב העם הבריטי זה לא קיים".
כאמור, לסיכום הועדה הוחלט לגנות בכל לשון של גינוי את החלטת החרם האקדמי של איגוד הסגל האקדמי של בריטניה ולקבוע כי נגוע בגדר אפליה פסולה, דעה קדומה וחוסר הגינות כנגד מדינת ישראל. "החרם, לבד מהיותו סותר את ערך החופש האקדמי, אף נגוע באנטישמיות הלובשת אצטלה של ביקורת מדינית".