המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, פנה אל הרב הראשי לישראל, ובקש ממנו לקבוע הנחיות לרבנים עובדי ציבור בכל הקשור לקבלת תמורה בעבור עריכת חופות.
הרקע לפנייה הוא, בין השאר, הפרסומים האחרונים בנושא הרב לאו, בהם נטען כי הרב, בכהנו כרב העיר תל אביב, מקבל כסף עבור עריכת חופות, התקבלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, פניותיהם של ארגונים ציבוריים: המרכז לפלורליזם יהודי, עמותת "אומץ" והתנועה לאיכות השלטון.
בפניות אלה, נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירה פלילית או משמעתית, או לכל הפחות לערוך בדיקה מקדימה לחקירה. הפניות הועברו לרשות הארצית לשירותי דת כדי שזו תבקש את התייחסותו של הרב לאו.
לאחר קבלת התגובה ערך משרדו של פרקליט המדינה בירור יסודי של הנושא, והתברר כי במשך שנים רבות עומד נושא זה על סדר יומם של הרבנות הראשית לישראל ומשרד הדתות (שהוחלף ברשות לשירותי דת במשרד ראש הממשלה), ואף יצאו בנושא זה הנחיות ותקנות שונות. אך לאחר כך מה שנעשה בנושא, המותר והאסור בעניין זה לא הובהר עד תום, וקיים עדיין ערפול מסוים. בשל כך, הוחלט – על דעת היועץ המשפטי לממשלה – כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים או פליליים כנגד הרב לאו.
בעקבות הבירור, הוחלט לפנות אל הרב הראשי ולבקש כי בתוך פרק זמן סביר של מספר חודשים, תגבש ותפרסם מועצת הרבנות הראשית, בתיאום עם הרשות לשירותי דת ופרקליטות המדינה לממשלה, הנחיות ברורות לכלל הרבנים עובדי הציבור, בדבר המותר והאסור בנושא זה.
על פי מכתבו של המשנה לפרקליט המדינה, העיקרון המנחה בעניין זה צריך להיות שקבלת תמורה בעבור עריכת חופה אינה מהווה קבלת מתנה, אלא מדובר בשכר עבור עבודה (ובודאי שכך כאשר מדובר בעיסוק שגרתי). לעבודה נוספת שכזו ע"י עובד ציבור, נדרש היתר.
יצוין, כי לאור נסיבות פניותיהם של הארגונים הציבוריים, התייחסה בדיקתנו בעיקר לעריכת חופות בתמורה על ידי רבני ערים. יחד עם זאת, הדעת נותנת כי יש להחיל כללים דומים אף באשר לשאר הרבנים עובדי הציבור, ובהם רבני השכונות, רבני הישובים, רבנים אזוריים וכן כל שאר הרבנים המכהנים בתפקיד ציבורי המקבלים את משכורתם בדרך זו או אחרת, מאוצר המדינה.
במכתבו, מציע עו"ד ניצן קווים מנחים למועצת הרבנות, בבואה לקבוע קריטריונים כאמור: הבחנה בין עריכת חופות בתמורה לבני זוג מקהל עדתו של רב העיר (שהדעת נותנת כי תאסר) לבין עריכת חופות בתמורה לבני זוג שאינם מקהל העדה (שאותה ניתן להתיר אם יינתן לכך אישור); הגבלת מספר החופות שיהיה כל רב עיר רשאי לערוך; וכיו"ב. כמו כן, שב עו"ד ניצן ומדגיש כי כל תשלום המתקבל בגין עריכת חופות, חייב במס.
במכתב מבהיר עו"ד ניצן כי באם לא ייקבעו כללים פרטניים תוך פרק זמן סביר, כי אז לא יהיה מנוס מלשקול נקיטת הליכים משמעתיים נגד רבנים עובדי ציבור, שלגביהם יתברר בעתיד כי קיבלו תמורה בגין עריכת חופה, ללא קבלת אישור כנדרש, שכן חל איסור על רבנים עובדי ציבור לעבוד בעבודה נוספת בשכר, בלא אישור כנדרש. עוד מובהר, כי יש מקום לשקול קביעת קריטריונים גם לגבי מתן היתרים לביצוע עבודות אחרות בתמורה, כגון הרצאות ושיעורים.
הרקע לפנייה הוא, בין השאר, הפרסומים האחרונים בנושא הרב לאו, בהם נטען כי הרב, בכהנו כרב העיר תל אביב, מקבל כסף עבור עריכת חופות, התקבלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, פניותיהם של ארגונים ציבוריים: המרכז לפלורליזם יהודי, עמותת "אומץ" והתנועה לאיכות השלטון.
בפניות אלה, נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירה פלילית או משמעתית, או לכל הפחות לערוך בדיקה מקדימה לחקירה. הפניות הועברו לרשות הארצית לשירותי דת כדי שזו תבקש את התייחסותו של הרב לאו.
לאחר קבלת התגובה ערך משרדו של פרקליט המדינה בירור יסודי של הנושא, והתברר כי במשך שנים רבות עומד נושא זה על סדר יומם של הרבנות הראשית לישראל ומשרד הדתות (שהוחלף ברשות לשירותי דת במשרד ראש הממשלה), ואף יצאו בנושא זה הנחיות ותקנות שונות. אך לאחר כך מה שנעשה בנושא, המותר והאסור בעניין זה לא הובהר עד תום, וקיים עדיין ערפול מסוים. בשל כך, הוחלט – על דעת היועץ המשפטי לממשלה – כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים או פליליים כנגד הרב לאו.
בעקבות הבירור, הוחלט לפנות אל הרב הראשי ולבקש כי בתוך פרק זמן סביר של מספר חודשים, תגבש ותפרסם מועצת הרבנות הראשית, בתיאום עם הרשות לשירותי דת ופרקליטות המדינה לממשלה, הנחיות ברורות לכלל הרבנים עובדי הציבור, בדבר המותר והאסור בנושא זה.
על פי מכתבו של המשנה לפרקליט המדינה, העיקרון המנחה בעניין זה צריך להיות שקבלת תמורה בעבור עריכת חופה אינה מהווה קבלת מתנה, אלא מדובר בשכר עבור עבודה (ובודאי שכך כאשר מדובר בעיסוק שגרתי). לעבודה נוספת שכזו ע"י עובד ציבור, נדרש היתר.
יצוין, כי לאור נסיבות פניותיהם של הארגונים הציבוריים, התייחסה בדיקתנו בעיקר לעריכת חופות בתמורה על ידי רבני ערים. יחד עם זאת, הדעת נותנת כי יש להחיל כללים דומים אף באשר לשאר הרבנים עובדי הציבור, ובהם רבני השכונות, רבני הישובים, רבנים אזוריים וכן כל שאר הרבנים המכהנים בתפקיד ציבורי המקבלים את משכורתם בדרך זו או אחרת, מאוצר המדינה.
במכתבו, מציע עו"ד ניצן קווים מנחים למועצת הרבנות, בבואה לקבוע קריטריונים כאמור: הבחנה בין עריכת חופות בתמורה לבני זוג מקהל עדתו של רב העיר (שהדעת נותנת כי תאסר) לבין עריכת חופות בתמורה לבני זוג שאינם מקהל העדה (שאותה ניתן להתיר אם יינתן לכך אישור); הגבלת מספר החופות שיהיה כל רב עיר רשאי לערוך; וכיו"ב. כמו כן, שב עו"ד ניצן ומדגיש כי כל תשלום המתקבל בגין עריכת חופות, חייב במס.
במכתב מבהיר עו"ד ניצן כי באם לא ייקבעו כללים פרטניים תוך פרק זמן סביר, כי אז לא יהיה מנוס מלשקול נקיטת הליכים משמעתיים נגד רבנים עובדי ציבור, שלגביהם יתברר בעתיד כי קיבלו תמורה בגין עריכת חופה, ללא קבלת אישור כנדרש, שכן חל איסור על רבנים עובדי ציבור לעבוד בעבודה נוספת בשכר, בלא אישור כנדרש. עוד מובהר, כי יש מקום לשקול קביעת קריטריונים גם לגבי מתן היתרים לביצוע עבודות אחרות בתמורה, כגון הרצאות ושיעורים.