בימים האחרונים מציינים אמצעי התקשורת השונים 40 שנה למלחמת ששת הימים אז אוחדה העיר ושוחררו חבלי ארץ רבים. האזכור של המלחמה הוא דווקא לרעה בדרך כלל על מלחמת הברירה שסחבה אותנו לכיוונים שליליים.



"לצערי חלק מהעיתונאים הם בורים גמורים, הם לא מכירים את כל הניסיונות של אשכול ושל הממשלה לנהל משא ומתן ולהגיע לידי כך שהכוחות המצריים יסוגו מסיני ויפתחו את מיצרי טירן ויגיעו לכך שיחזירו את הסטטוס קוו, למעשה הייתה פה התנכלות מכוונת של נאצר ושל מדינות ערב שהצטרפו אחר כך והיא שהולידה את המלחמה".



ד"ר צבי צמרת, מנכ"ל יד בן צבי והיסטוריון שחוקר את תקופת ששת הימים והשנים הקודמות לה, אומר כי כל מי שטוען שזו הייתה מלחמת ברירה לא מכיר את העובדות, "לצערי חלק מהעיתונאים הם בורים גמורים, הם לא מכירים את כל הניסיונות של אשכול ושל הממשלה לנהל משא ומתן ולהגיע לידי כך שהכוחות המצריים יסוגו מסיני ויפתחו את מיצרי טירן ויגיעו לכך שיחזירו את הסטטוס קוו, למעשה הייתה פה התנכלות מכוונת של נאצר ושל מדינות ערב שהצטרפו אחר כך והיא שהולידה את המלחמה".



"נאצר הכריז בשעת מצעד יום העצמאות שהוא נכנס לסיני ומפר את כל ההסכמים הקודמים עם האו"ם שכוח מצרי לא יהיה בסיני, הוא סגר את מיצרי טירן ולא אפשר שיט לעבר נמל אילת, במקביל בצפון סוריה פגעה באזורים מפורזים ובאזורים יהודיים" אומר ד"ר צמרת ומספר, "אני הייתי חבר קיבוץ האון שנמצא בין תל קציר לעין גב, הפגיעות שאנו ספגנו ערב המלחמה היו רבות מאוד".



לדבריו מדובר באוסף של תקריות בעיקר עם סוריה ולבנון, בעיקר בנושא סיני והשטחים הסוריים ואחר כך ההצטרפות של ירדן למלחמה שהולידה את כיבוש ירושלים המזרחית והגדה המערבית, "כניסת ירדן למלחמה הייתה מפתיעה לחלוטין, היו מגעים עם חוסיין והסכמות שהוא לא יפתח באש ורק אחרי שהוא פתח באש הוחלט על החזית הנוספת עם ירדן",הסביר.



על הניצחון הוא אומר כי זה היה ניצחון מופלא, התכנון הצבאי היה מדהים, "במיוחד ניצחון חיל האוויר שתוך שעות חיסל את חיל האוויר המצרי ואת חילות האוויר של מדינות אחרות היה מצב שהוכחנו עליונות בשעה שהדברים לא היו ברורים שכך יהיה", ציין.



על הסיבות לניצחון הוא מדגיש כי קודם כל צה"ל ניצח גם בתכנון וגם בביצוע, ומוסיף את העובדה כי אשכול המתין יותר מחודש והכוחות נערכו היטב, והלחצים הבינלאומיים והיחס הבינלאומי גובש היטב שני הדברים יחד היו חלק מן הניצחון.



ד"ר צמרת טוען כי במסגרת המדיניות לאחר המלחמה ממשלת ישראל החליטה מיד אחרי הכיבוש כי היא מוכנה להחזרת שטחים תמורת שלום אלא שהצד השני השיב בשלילה. "מה שמטריד אותי זה שלא מכירים מספיק את תולדות הרדיקליזם הערבי ואת התשובות השליליות שלו. למעשה התשובות האלו נמשכות מ-37 ואילך, אנחנו שמחנו למדינה שגודלה היה 5,000 מ"ר ב-37 ואחר כך למדינה של תוכנית החלוקה של כ"ט בנובמבר ואחר כך למדינה של גבולות 49. ב-67 בסוף המלחמה שוב הייתה נכונות ישראלית לפשרה", אמר.



לסיום הוא מבהיר, "ההסבר היחידי להתעלמות היום מהניצחון ומהעובדות ההיסטוריות הוא לדבריו בורות ועיוורון אידיאולוגי".