היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מגיב להצעת ההחלטה של שר המשפטים לשנות את הליכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה. מזוז אומר, "אני מסתייג מהצעת ההחלטה, וקורא לממשלה שלא לאשרה".
מזוז מסביר כי הצעת ההחלטה מטעם שר המשפטים מבקשת לשנות את החלטת הממשלה ש אימצה את המלצות הועדה הציבורית- ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה.
לדבריו, הצעת השינוי מנוגדת מהותית להמלצות ועדת שמגר. "וועדת שמגר גיבשה המלצותיה לאחר עבודה מקיפה ויסודית, במסגרתה גם שמעה עמדות מעשרות עדים, והמלצותיה אושרו פה-אחד על ידי הממשלה אשר גם ברכה בהחלטתה את הועדה "על עבודתה המעמיקה ועל תרומתה החשובה לשלטון החוק בישראל", מדגיש היועץ המשפטי.
מזוז טוען, "גם אם סבור שר המשפטים שנדרשת בחינה מחודשת של הנוהל שנקבע, האם לא מתבקש בנסיבות כאלה לקיים הליך חשיבה מסודר, או לפנות לועדת שמגר לקבלת עמדתה? האם זה המסר לועדות ציבוריות שהממשלה ממנה?".
הוא מבהיר כי אינו שותף לדעתו של שר המשפטים, כי השינויים המוצעים מתחייבים מעקרון הפרדת הרשויות כנטען. "הטיעון בדבר הצורך ב"הפרדת רשויות" שביסוד הצעת שר המשפטים עומד בסתירה חזיתית למודל של "שיתוף רשויות" דווקא שנקבע בהמלצות ועדת שמגר ובהחלטת הממשלה", הוא אומר ומוסיף כי על פי ההצעה אין כלל "הפרדת רשויות", אלא רק חיזוק ייצוג הרשות המבצעת (הממשלה), תוך פגיעה בייצוג הרשות השופטת.
מזוז מבהיר כי השינויים המוצעים מבקשים אפוא להפוך ועדת בחירה ציבורית-מקצועית, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, לוועדה בראשות נציג הממשלה, תוך הפרת האיזון הפנימי בוועדה על-ידי הגברת משקל הייצוג הפוליטי בוועדה.
הוא מסביר כי העמדת שופט בית משפט העליון בדימוס בראשות הועדה לפי המלצות ועדת שמגר נועדה להבטיח את אמון הציבור בתקינות הליך מינוי היועץ המשפטי ואת אמון הציבור בעצמאות ובאי התלות של היועץ המשפטי.
לדבריו, קיימת בעייתיות רבה גם בעיתוי היוזמה לשינוי המוצע. "הגברת המעורבות הפוליטית בהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה, דווקא במציאות של שחיתות שלטונית גואה, ושל חקירות נגד אנשי ציבור, מעבירה מסר ציבורי מאוד שלילי מצד הממשלה לציבור, גם אם השיקולים הם אחרים", אמר.
"היועץ המשפטי לממשלה אינו 'פקיד ממשלתי' הוא ראש התביעה הכללית - האמורה לפעול מתוך אי-תלות מוחלטת בממשלה", אומר מזוז, "הוא מופקד על אכיפת החוק, על שמירת חוקיות פעילות הממשלה, ועל הגנת האינטרס הציבורי - ומכאן ההכרח, כלשון ועדת שמגר, באי-תלותו ברשויות השלטון. זהו גם הטעם לשיתוף הרשויות השונות בהליך המינוי, תוך הותרת החלטת המינוי הסופית בידי הממשלה."
מזוז מסביר כי הצעת ההחלטה מטעם שר המשפטים מבקשת לשנות את החלטת הממשלה ש אימצה את המלצות הועדה הציבורית- ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה.
לדבריו, הצעת השינוי מנוגדת מהותית להמלצות ועדת שמגר. "וועדת שמגר גיבשה המלצותיה לאחר עבודה מקיפה ויסודית, במסגרתה גם שמעה עמדות מעשרות עדים, והמלצותיה אושרו פה-אחד על ידי הממשלה אשר גם ברכה בהחלטתה את הועדה "על עבודתה המעמיקה ועל תרומתה החשובה לשלטון החוק בישראל", מדגיש היועץ המשפטי.
מזוז טוען, "גם אם סבור שר המשפטים שנדרשת בחינה מחודשת של הנוהל שנקבע, האם לא מתבקש בנסיבות כאלה לקיים הליך חשיבה מסודר, או לפנות לועדת שמגר לקבלת עמדתה? האם זה המסר לועדות ציבוריות שהממשלה ממנה?".
הוא מבהיר כי אינו שותף לדעתו של שר המשפטים, כי השינויים המוצעים מתחייבים מעקרון הפרדת הרשויות כנטען. "הטיעון בדבר הצורך ב"הפרדת רשויות" שביסוד הצעת שר המשפטים עומד בסתירה חזיתית למודל של "שיתוף רשויות" דווקא שנקבע בהמלצות ועדת שמגר ובהחלטת הממשלה", הוא אומר ומוסיף כי על פי ההצעה אין כלל "הפרדת רשויות", אלא רק חיזוק ייצוג הרשות המבצעת (הממשלה), תוך פגיעה בייצוג הרשות השופטת.
מזוז מבהיר כי השינויים המוצעים מבקשים אפוא להפוך ועדת בחירה ציבורית-מקצועית, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, לוועדה בראשות נציג הממשלה, תוך הפרת האיזון הפנימי בוועדה על-ידי הגברת משקל הייצוג הפוליטי בוועדה.
הוא מסביר כי העמדת שופט בית משפט העליון בדימוס בראשות הועדה לפי המלצות ועדת שמגר נועדה להבטיח את אמון הציבור בתקינות הליך מינוי היועץ המשפטי ואת אמון הציבור בעצמאות ובאי התלות של היועץ המשפטי.
לדבריו, קיימת בעייתיות רבה גם בעיתוי היוזמה לשינוי המוצע. "הגברת המעורבות הפוליטית בהליך מינוי היועץ המשפטי לממשלה, דווקא במציאות של שחיתות שלטונית גואה, ושל חקירות נגד אנשי ציבור, מעבירה מסר ציבורי מאוד שלילי מצד הממשלה לציבור, גם אם השיקולים הם אחרים", אמר.
"היועץ המשפטי לממשלה אינו 'פקיד ממשלתי' הוא ראש התביעה הכללית - האמורה לפעול מתוך אי-תלות מוחלטת בממשלה", אומר מזוז, "הוא מופקד על אכיפת החוק, על שמירת חוקיות פעילות הממשלה, ועל הגנת האינטרס הציבורי - ומכאן ההכרח, כלשון ועדת שמגר, באי-תלותו ברשויות השלטון. זהו גם הטעם לשיתוף הרשויות השונות בהליך המינוי, תוך הותרת החלטת המינוי הסופית בידי הממשלה."