בפסגת צוק ההתאבדויות בגרינלנד, המקום שבו נשים אסקימואיות זקנות היו קופצות אל מותן כאשר הרגישו שהן מהוות נטל על החברה, נשמע קול פיצוח ושבר שקרע את האוויר.
"אין לנו פה רעמים. אבל אני מכירה את הרעש מסרטים", אומרת וילהלמינה נתניאלסן, אחות מקומית, שטיילה עם צוות הCNN דרך הקרח הנמס. "זהו הקרח הנמס בתוך הקרחונים הגדולים, אם יהיה לנו מזל נוכל אולי לראות קרחון נסדק ונשבר לכל אורכו".
זה עדיין מוקדם מידי במהלך השנה לראות קרחונים מתכווצים באופן קבוע, אבל הקולות הם תזכורת קבועה לתהליכים המתרחשים. בעוד הפוליטיקאים מדברים על מה ניתן לעשות בקשר לשינויי האקלים על פני כדור הארץ, כיפת הקרח של גרינלנד נמסה עוד ועוד, אפילו מהר יותר מכל השערות החוקרים.
אי חדש במזרח גרינלנד מהווה עדות מוחשית לשינוי המתרחש במקום. החוקר דניס שמידט העלה השערה בקשר להתחממות הקרחונים כבר ב- 2005 כאשר נחשף האי מתחת לגוש הקרח שהיה עד אז מעליו.
אם כיפת הקרח על גרינלנד תימס לגמרי, מפלס האוקיינוסים יעלה בכ- 11 מטר ובתוך כך ניו- יורק ולונדון יוצפו ואיים בודדים, כמו מולדובה, יוטבעו לגמרי.
על מנת שכיפת הקרח תימס לגמרי יש צורך עשרות שנים שיעברו, אך התחממות כדור הארץ, שחוקרים מומחים מאשימים בתופעה את השימוש הלא נכון של בני האדם במוצרי דלק, ממשיכה לחמם את הקטבים בקצב מהיר יותר מאשר כל מקום על פני כדור הארץ.
"יש לי זכרונות מילדותי על מזחלות שלג עם כלבים המריצים אותם לאורך 50 קילומטרים על פני מפרץ מכוסה כולו קרח"' אומרת ג'ודית תרקילסן, תושבת המפרץ בדיסקו ביי. "אבל זה כבר מזמן לא קרה".
גרינלנד, האי הגדול בעולם, מכוסה רובו על ידי כיפת קרח. הקרח מהווה כעשירית ממצבור המים הטריים בעולם כולו. במשך 30 השנים האחרונות האיזורים שבהם הקרח נמס התרחבו בכ- 30 אחוזים.
"ישנם אנשים המפחדים לגלות שהתהליך מתרחש בקצב הרבה יותר גדול מאשר מה שהמודלים חזו", אומר קונרד סטפן, מומחה מאוניברסיטת קולורדו המשמש יועץ לממשלת ארצות הברית בנוגע להתחממות כדור הארץ.
במשך חמש עשרה השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת בחורף בכיפת הקרח עלתה בכ- 9 מעלות פרנהייט, כאשר טמפרטורת האביב והסתיו הממוצעת עלתה בכ- 5 מעלות פרנהייט, ואילו טמפרטורות הקיץ הממוצעות נשארו ללא שינוי.
סטפן, יליד שוויץ, הוא אחד מקבוצת חוקרים שחקרו על ידי מכשירים את כל שטח כיפת הקרח בגרינלנד על מנת לבדוק את מצב עליית הטמפרטורה, מפולות השלגים ותנועת הקרחונים, וכן מצב הפשרת הקרחונים ועוביים.
מאז 1990, מבלה סטפן חודשיים בשנה במחנה אוהלים בקרח של גרינלנד עם צוות נוסף של חוקרים העובדים על המדידות בעזרת המכשירים המתוחכמים ביותר.
ככל שהשטח נמס מהר יותר, כך הקרחונים נעים מהר יותר לעבר האוקיינוס. המשטח עליו הוקם המחנה של סטפן האיץ את קצב ההתקדמות שלו לכיוון האוקיינוס על לכ- 9 מיילים בשנה במשך 12 השנים האחרונות. "זה מפחיד", מודה סטפן, "זוהי רק גרינלנד. אבל אנטרקטיקה ואיזורי קרח אחרים בעולם מגיבים בדיוק באותה הצורה".
יומיים של קרח שנמס מהקרחונים הללו מספק את כמות השתיה שצריכה העיר ניו-יורק כולה למשך שנה שלמה.
בעוד אנשי העולם מודאגים, הדייגים באיזור גרינלנד דווקא שמחים, המצב של הקרח הנמס עושה פלאים לתפוקת הדייג היומית שלהם. המים החמים יותר גורמים לחיי המים לשחות צפונית יותר לאיזורים שבהם חיו עד כה. התחממות המים גם גרמה לנמל במפרץ דיסקו ביי להיות פתוח כל השנה מכיוון שהקרחונים לא מספיק קרים לחסום את הכניסה למפרץ בתקופת החורף.
התחממות האיזור גרם גם לפריחה תיירותית של איזור גרינלנד. האיזור כולו מיושב על ידי אסקימואים השולטים שליטה עצמאית על האיזור תחת חסות ממשלת דנמרק.
במטרה להגדיל את התיירות באיזור חברת התעופה המקומית "אייר-גרינלנד" פתחה קו טיסה מבולטימור בחודש שעבר. ישנם אפילו דיבורים על תיירות שנועדה לתת לתייר לראות את התחממות כדור הארץ על ידי סיור בקרחונים הנמסים. ישנם אנשים הטוענים שכמות הקרבון- דיאוקסייד שישתחרר בעקבות התיירים החדשים שיבואו יגרום למעין "מסע התאבדות אקולוגי".
"אין לנו פה רעמים. אבל אני מכירה את הרעש מסרטים", אומרת וילהלמינה נתניאלסן, אחות מקומית, שטיילה עם צוות הCNN דרך הקרח הנמס. "זהו הקרח הנמס בתוך הקרחונים הגדולים, אם יהיה לנו מזל נוכל אולי לראות קרחון נסדק ונשבר לכל אורכו".
זה עדיין מוקדם מידי במהלך השנה לראות קרחונים מתכווצים באופן קבוע, אבל הקולות הם תזכורת קבועה לתהליכים המתרחשים. בעוד הפוליטיקאים מדברים על מה ניתן לעשות בקשר לשינויי האקלים על פני כדור הארץ, כיפת הקרח של גרינלנד נמסה עוד ועוד, אפילו מהר יותר מכל השערות החוקרים.
אי חדש במזרח גרינלנד מהווה עדות מוחשית לשינוי המתרחש במקום. החוקר דניס שמידט העלה השערה בקשר להתחממות הקרחונים כבר ב- 2005 כאשר נחשף האי מתחת לגוש הקרח שהיה עד אז מעליו.
אם כיפת הקרח על גרינלנד תימס לגמרי, מפלס האוקיינוסים יעלה בכ- 11 מטר ובתוך כך ניו- יורק ולונדון יוצפו ואיים בודדים, כמו מולדובה, יוטבעו לגמרי.
על מנת שכיפת הקרח תימס לגמרי יש צורך עשרות שנים שיעברו, אך התחממות כדור הארץ, שחוקרים מומחים מאשימים בתופעה את השימוש הלא נכון של בני האדם במוצרי דלק, ממשיכה לחמם את הקטבים בקצב מהיר יותר מאשר כל מקום על פני כדור הארץ.
"יש לי זכרונות מילדותי על מזחלות שלג עם כלבים המריצים אותם לאורך 50 קילומטרים על פני מפרץ מכוסה כולו קרח"' אומרת ג'ודית תרקילסן, תושבת המפרץ בדיסקו ביי. "אבל זה כבר מזמן לא קרה".
גרינלנד, האי הגדול בעולם, מכוסה רובו על ידי כיפת קרח. הקרח מהווה כעשירית ממצבור המים הטריים בעולם כולו. במשך 30 השנים האחרונות האיזורים שבהם הקרח נמס התרחבו בכ- 30 אחוזים.
"ישנם אנשים המפחדים לגלות שהתהליך מתרחש בקצב הרבה יותר גדול מאשר מה שהמודלים חזו", אומר קונרד סטפן, מומחה מאוניברסיטת קולורדו המשמש יועץ לממשלת ארצות הברית בנוגע להתחממות כדור הארץ.
במשך חמש עשרה השנים האחרונות הטמפרטורה הממוצעת בחורף בכיפת הקרח עלתה בכ- 9 מעלות פרנהייט, כאשר טמפרטורת האביב והסתיו הממוצעת עלתה בכ- 5 מעלות פרנהייט, ואילו טמפרטורות הקיץ הממוצעות נשארו ללא שינוי.
סטפן, יליד שוויץ, הוא אחד מקבוצת חוקרים שחקרו על ידי מכשירים את כל שטח כיפת הקרח בגרינלנד על מנת לבדוק את מצב עליית הטמפרטורה, מפולות השלגים ותנועת הקרחונים, וכן מצב הפשרת הקרחונים ועוביים.
מאז 1990, מבלה סטפן חודשיים בשנה במחנה אוהלים בקרח של גרינלנד עם צוות נוסף של חוקרים העובדים על המדידות בעזרת המכשירים המתוחכמים ביותר.
ככל שהשטח נמס מהר יותר, כך הקרחונים נעים מהר יותר לעבר האוקיינוס. המשטח עליו הוקם המחנה של סטפן האיץ את קצב ההתקדמות שלו לכיוון האוקיינוס על לכ- 9 מיילים בשנה במשך 12 השנים האחרונות. "זה מפחיד", מודה סטפן, "זוהי רק גרינלנד. אבל אנטרקטיקה ואיזורי קרח אחרים בעולם מגיבים בדיוק באותה הצורה".
יומיים של קרח שנמס מהקרחונים הללו מספק את כמות השתיה שצריכה העיר ניו-יורק כולה למשך שנה שלמה.
בעוד אנשי העולם מודאגים, הדייגים באיזור גרינלנד דווקא שמחים, המצב של הקרח הנמס עושה פלאים לתפוקת הדייג היומית שלהם. המים החמים יותר גורמים לחיי המים לשחות צפונית יותר לאיזורים שבהם חיו עד כה. התחממות המים גם גרמה לנמל במפרץ דיסקו ביי להיות פתוח כל השנה מכיוון שהקרחונים לא מספיק קרים לחסום את הכניסה למפרץ בתקופת החורף.
התחממות האיזור גרם גם לפריחה תיירותית של איזור גרינלנד. האיזור כולו מיושב על ידי אסקימואים השולטים שליטה עצמאית על האיזור תחת חסות ממשלת דנמרק.
במטרה להגדיל את התיירות באיזור חברת התעופה המקומית "אייר-גרינלנד" פתחה קו טיסה מבולטימור בחודש שעבר. ישנם אפילו דיבורים על תיירות שנועדה לתת לתייר לראות את התחממות כדור הארץ על ידי סיור בקרחונים הנמסים. ישנם אנשים הטוענים שכמות הקרבון- דיאוקסייד שישתחרר בעקבות התיירים החדשים שיבואו יגרום למעין "מסע התאבדות אקולוגי".