'מטות ערים' פתחו במאבק בו הם קוראים לציבור לכתוב מכתבים לבכירי משרד המשפטים בעניין 1000 תיקים פליליים זוטרים שנפתחו נגד כתומים בגין התנגדות לגירוש.
לטענתם, ב- 1000 התיקים הללו מושקעים משאבי-אנוש ומשאבים כספיים רבים, למרות שאפילו אדם אחד לא נפגע באותם 1000 מקרים. ואומרים כי ניתן להשוות זאת לקציר הדמים השנתי של תאונות הדרכים, אותו השלטונות לא מצליחים למגר מפני שהם פשוט לא מתאמצים במיוחד.
במכתב לדוגמא הם כותבים כי לפי נתוני עמותת "חוננו", כ-1000 תיקים פליליים זוטרים נפתחו נכון להיום כנגד כתומים בגין התנגדות לגירוש.
"יש תקדימים לסגירת תיקים סיטונאית, אדרבא בקנה מידה גדול הרבה יותר, למשל - 13,000 תיקיםנסגרו באופן סיטונאי בפרקליטות מחוז תל-אביב רק לפני 4 שנים", הם מציינים במכתב לדוגמא אותו העבירו לפעיליםם.
לדבריהם, כיום כבר ידוע, שבניגוד לגירוש ימית, גירוש גוש קטיף היה מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק רק אחרי גירוש ימית. "שופטי בג"צ שהמוניטין שלהם יורד ויורד ולא בכדי, הצליחו בקושי להכשיר את גירוש גוש קטיף למרות החוק אך ורק בעזרת הטענה שיש לגירוש "תכלית ראויה" ולכן הוא מותר לפי סעיף מיוחד, סעיף 8, של "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ". הממשלה ונשיא הבג"צ דאז, היתממו לומר שהתכלית הראויה היא... שתכנית ההתנתקות תוביל למציאות בטחונית טובה יותר", הם כותבים ומבהירים, "מאז הסתבר שהכול שקר ולא היתה שום 'תכלית ראויה': הגירוש הביא דווקא למציאות ביטחונית גרועה יותר, של רוח גבית לטרור, התחמשות מסיבית בחזית הדרומית, וגשם של קסאמים בכל איזור הדרום".
הם מדגישים כי לאור כל זאת ההתנגדות לגירוש שבגללה הוגשו 1000 התיקים הנ"ל הייתה חוקית, כאקט של הגנה עצמית מפני עוול. "היות שהגירוש עצמו, כך הוכח בדיעבד, היה מנוגד לחוק יסוד כפי שמוסבר לעיל, ולכן היה בלתי חוקי בעליל, מכאן שמותר ואף צריך היה להתגונן מפניו", הסבירו.
לסיום הם כותבים, "לאור כל האמור לעיל, אבקש ש 1,000 התיקים נגד הכתומים ייסגרו לאלתר. מתוך היכרותי את הסביבה החברתית שלי, לא לכולם יתחשק עוד זמן רב לסכן את החיים, ולשלם מיסים, למדינה אשר מתנהגת ברשעות שכזו, בחוסר צדק שכזה, ובעיקר, בטיפשות שכזו, כלפי אזרחיה הנאמנים ביותר".
במטות ערים מבקשים מהציבור לשלוח את המכתבים אל שר, מנכ"ל, מבקר, ומח' ייעוץ וחקיקה - במשרד המשפטים, פרקליטת המדינה, לשכת המשנה לפרקליט המדינה, לענייני אכיפה פוליטית נגד הימין, עוזר היועץ המשפטי לממשלה ועוד.
לטענתם, ב- 1000 התיקים הללו מושקעים משאבי-אנוש ומשאבים כספיים רבים, למרות שאפילו אדם אחד לא נפגע באותם 1000 מקרים. ואומרים כי ניתן להשוות זאת לקציר הדמים השנתי של תאונות הדרכים, אותו השלטונות לא מצליחים למגר מפני שהם פשוט לא מתאמצים במיוחד.
במכתב לדוגמא הם כותבים כי לפי נתוני עמותת "חוננו", כ-1000 תיקים פליליים זוטרים נפתחו נכון להיום כנגד כתומים בגין התנגדות לגירוש.
"יש תקדימים לסגירת תיקים סיטונאית, אדרבא בקנה מידה גדול הרבה יותר, למשל - 13,000 תיקיםנסגרו באופן סיטונאי בפרקליטות מחוז תל-אביב רק לפני 4 שנים", הם מציינים במכתב לדוגמא אותו העבירו לפעיליםם.
לדבריהם, כיום כבר ידוע, שבניגוד לגירוש ימית, גירוש גוש קטיף היה מנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק רק אחרי גירוש ימית. "שופטי בג"צ שהמוניטין שלהם יורד ויורד ולא בכדי, הצליחו בקושי להכשיר את גירוש גוש קטיף למרות החוק אך ורק בעזרת הטענה שיש לגירוש "תכלית ראויה" ולכן הוא מותר לפי סעיף מיוחד, סעיף 8, של "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ". הממשלה ונשיא הבג"צ דאז, היתממו לומר שהתכלית הראויה היא... שתכנית ההתנתקות תוביל למציאות בטחונית טובה יותר", הם כותבים ומבהירים, "מאז הסתבר שהכול שקר ולא היתה שום 'תכלית ראויה': הגירוש הביא דווקא למציאות ביטחונית גרועה יותר, של רוח גבית לטרור, התחמשות מסיבית בחזית הדרומית, וגשם של קסאמים בכל איזור הדרום".
הם מדגישים כי לאור כל זאת ההתנגדות לגירוש שבגללה הוגשו 1000 התיקים הנ"ל הייתה חוקית, כאקט של הגנה עצמית מפני עוול. "היות שהגירוש עצמו, כך הוכח בדיעבד, היה מנוגד לחוק יסוד כפי שמוסבר לעיל, ולכן היה בלתי חוקי בעליל, מכאן שמותר ואף צריך היה להתגונן מפניו", הסבירו.
לסיום הם כותבים, "לאור כל האמור לעיל, אבקש ש 1,000 התיקים נגד הכתומים ייסגרו לאלתר. מתוך היכרותי את הסביבה החברתית שלי, לא לכולם יתחשק עוד זמן רב לסכן את החיים, ולשלם מיסים, למדינה אשר מתנהגת ברשעות שכזו, בחוסר צדק שכזה, ובעיקר, בטיפשות שכזו, כלפי אזרחיה הנאמנים ביותר".
במטות ערים מבקשים מהציבור לשלוח את המכתבים אל שר, מנכ"ל, מבקר, ומח' ייעוץ וחקיקה - במשרד המשפטים, פרקליטת המדינה, לשכת המשנה לפרקליט המדינה, לענייני אכיפה פוליטית נגד הימין, עוזר היועץ המשפטי לממשלה ועוד.