בעקבות הפרסום האגריסיבי בעיתוני סוף השובע של מודעות ענק למען בחירתו של שמעון פרס לנשיאות דורשים בפורום המשפטי למען א"י מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק את זהות הממנים של המודעות.
במכתב ליועץ מזוז כותב עו"ד בם, בא כוח הפורום כי "בניגוד למקרים מעין אלה, על המודעות לא נאמר כי הן מומנו בידי החתומים עליהן. קיים חשש כי המימון למודעות אלה בא מכיס עמוק אחד ולא מעשרות ומאות החותמים". בם רומז לכך שעלות המודעות חורגת מהסכום המותר לתרומות כספיות למתמודדים על משרה ציבורית.
עם זאת מציין עו"ד בם כי "אכן, החוק אינו מסדיר את דרכי המימון של מסע הבחירות של מועמד לנשיאות המדינה. ככל הנראה, המחוקק לא צפה כי השחיתות עלולה להגיע גם לחלקה טובה זאת".
את הדרישה לחקור את זהות מממני המודעות מנמק עו"ד בם וכותב למזוז: "לא ברור מיהו הכיס העמוק המממן את פרסום המודעות. אולם, ברור כי פרסום מודעות ענק בסמוך לבחירות, מתוך מגמה להיטיב עם המועמד, יוצר ציפייה אצל מממן המודעות כי המועמד, בין אם ייבחר ובין אם לאו, ייטיב עמו בעתיד. למר פרס, בין אם ייבחר ובין אם לאו, יש אפשרות להיטיב עם כל בעל אינטרסים כלכליים בישראל או בעולם בזכות קשריו הענפים שצמחו לו בשנות פעילותו המדינית והפוליטית. על כן, מתקיים פה לכאורה יסוד של שלח לחמך על פני המים מצד מממן המודעות, שהוא מיסודות עבירת השוחד".
בם מחריף את דבריו וכותב עוד: "מר פרס הפך שור מועד בנידון דידן. בשלהי שנת 2004, כאשר הוכרז על פריימריס במפלגת העבודה, הוא קיבל תרומות בהיקף גבוה מאילי הון בסמוך לתחילת תקופת הבחירות כמשמעה בחוק המפלגות. בדו"ח על מערכת בחירות זו כתב מבקר המדינה כי מר פרס קיבל תרומות בסך 320000$ מידי שלושה בעלי עסקים עשירים אשר עניין להם בעסקים במדינת ישראל. אמנם בשל פרצה בחוק לא הייתה בכך עבירה על חוק המפלגות, אולם קבלת תרומות מאילי הון בעלי עניין תוך ניצול פרצה בחוק מהווה פגם אתי-ציבורי והמבקר המליץ כי מר פרס ישיב את התרומות. מר פרס מסרב עד לרגע זה להשיב את הכספים כהמלצת מבקר המדינה וועדת האתיקה של הכנסת דוחה את הדיון מסיבות לא ברורות, עד לאחר הבחירות לנשיאות".
"אציין כי מסע הבחירות של מר פרס מנוהל בידי בכירי עולם הפרסום ויחסי הציבור, מר אייל ארד, מר ראובן אדלר, וכן על ידי מר אפי הושעיה מנכ"ל משרד הלובינג "פוליסי". מן המפורסמות הוא שגורמים אלו גובים סכומי עתק בעבור עבודה מעין זו ממשרדי הממשלה, מחברות ממשלתיות ומחברות מסחריות. אבקשך לבדוק מי משלם את שכרם? האם אין בפעולה זו משום תרומה אסורה , או שווה ערך לתרומה אסורה?", מוסיף ותוהה עורך הדין בם בפני מזוז.
במכתב ליועץ מזוז כותב עו"ד בם, בא כוח הפורום כי "בניגוד למקרים מעין אלה, על המודעות לא נאמר כי הן מומנו בידי החתומים עליהן. קיים חשש כי המימון למודעות אלה בא מכיס עמוק אחד ולא מעשרות ומאות החותמים". בם רומז לכך שעלות המודעות חורגת מהסכום המותר לתרומות כספיות למתמודדים על משרה ציבורית.
עם זאת מציין עו"ד בם כי "אכן, החוק אינו מסדיר את דרכי המימון של מסע הבחירות של מועמד לנשיאות המדינה. ככל הנראה, המחוקק לא צפה כי השחיתות עלולה להגיע גם לחלקה טובה זאת".
את הדרישה לחקור את זהות מממני המודעות מנמק עו"ד בם וכותב למזוז: "לא ברור מיהו הכיס העמוק המממן את פרסום המודעות. אולם, ברור כי פרסום מודעות ענק בסמוך לבחירות, מתוך מגמה להיטיב עם המועמד, יוצר ציפייה אצל מממן המודעות כי המועמד, בין אם ייבחר ובין אם לאו, ייטיב עמו בעתיד. למר פרס, בין אם ייבחר ובין אם לאו, יש אפשרות להיטיב עם כל בעל אינטרסים כלכליים בישראל או בעולם בזכות קשריו הענפים שצמחו לו בשנות פעילותו המדינית והפוליטית. על כן, מתקיים פה לכאורה יסוד של שלח לחמך על פני המים מצד מממן המודעות, שהוא מיסודות עבירת השוחד".
בם מחריף את דבריו וכותב עוד: "מר פרס הפך שור מועד בנידון דידן. בשלהי שנת 2004, כאשר הוכרז על פריימריס במפלגת העבודה, הוא קיבל תרומות בהיקף גבוה מאילי הון בסמוך לתחילת תקופת הבחירות כמשמעה בחוק המפלגות. בדו"ח על מערכת בחירות זו כתב מבקר המדינה כי מר פרס קיבל תרומות בסך 320000$ מידי שלושה בעלי עסקים עשירים אשר עניין להם בעסקים במדינת ישראל. אמנם בשל פרצה בחוק לא הייתה בכך עבירה על חוק המפלגות, אולם קבלת תרומות מאילי הון בעלי עניין תוך ניצול פרצה בחוק מהווה פגם אתי-ציבורי והמבקר המליץ כי מר פרס ישיב את התרומות. מר פרס מסרב עד לרגע זה להשיב את הכספים כהמלצת מבקר המדינה וועדת האתיקה של הכנסת דוחה את הדיון מסיבות לא ברורות, עד לאחר הבחירות לנשיאות".
"אציין כי מסע הבחירות של מר פרס מנוהל בידי בכירי עולם הפרסום ויחסי הציבור, מר אייל ארד, מר ראובן אדלר, וכן על ידי מר אפי הושעיה מנכ"ל משרד הלובינג "פוליסי". מן המפורסמות הוא שגורמים אלו גובים סכומי עתק בעבור עבודה מעין זו ממשרדי הממשלה, מחברות ממשלתיות ומחברות מסחריות. אבקשך לבדוק מי משלם את שכרם? האם אין בפעולה זו משום תרומה אסורה , או שווה ערך לתרומה אסורה?", מוסיף ותוהה עורך הדין בם בפני מזוז.