הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, ידין ענתבי, פרסם (10.6.07) טיוטת חוזר ותקנות הקובעות הוראות לחישוב שווי הנכסים המוחזקים על ידי גופים מוסדיים. ההוראות שפורסמו היום נועדו להסדיר את חישוב שווי הנכסים המוחזקים על-ידי גופים מוסדיים בצורה נכונה ומהימנה, ולהגביר בכך את השקיפות וההוגנות עבור העמיתים והמבוטחים בבואם לבחון את המידע המוצג על ידי הגופים המוסדיים ואת השווי הכלכלי הטמון בנכסיהם.
מן האוצר נמסר כי הוראות אלו מהוות נדבך נוסף המצטרף לשינויים שננקטו בשנים האחרונות, על מנת להבטיח שצבירת הרווחים או ההפסדים לחשבונות העמיתים בגוף מוסדי, תשקף בצורה נאותה ואמינה את ערכם הכלכלי של הנכסים בהם הוא משקיע. צעדים אלה באו בעקבות בדיקות וביקורות שערך אגף שוק ההון בגופים מוסדיים בשנה החולפת.
ההוראות לחישוב שווי הנכסים נשענות על העקרונות לפיהם האינדיקציה הטובה ביותר לשוויו ההוגן של נכס היא, קיומם של מחירים שוטפים הנובעים ממסחר או שוק פעיל (Active Market). במידה ואין שוק פעיל, יש להשתמש בתחליפי מסחר, כגון עושי שוק או קבלת ציטוטים על-ידי מנפיק הנכס. בנכסים בהם אין עושי שוק או גוף מצטט, יש להשתמש במודלים שישקפו את שווי הנכס בהתבסס על נתוני השוק הסחיר (לדוגמא חברת "שערי ריבית"). בנוסף, ההוראות מרחיבות את אחריות ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי לעניין נכונות חישוב שווי הנכסים ולתהליכי הבקרה, במטרה לשפר את מהימנות חישוב השווי לאורך כל חיי הנכס.
טיוטת ההוראות קובעת כי גוף מוסדי לא יורשה להשקיע בנכס לא סחיר ללא וידוא מראש כי קיים לגביו מחיר שוטף המשקף את שוויו ההוגן. בכך, יתאפשר גם מעקב שוטף אחר ערכו של הנכס והחשיפות הגלומות בו.
עוד נקבע כי גוף מוסדי לא יורשה להשקיע בהנפקות פרטיות בהיקף של מעל 150 מיליון ₪ במידה ולא מונו על ידי החברה המנפיקה שלושה עושי שוק לפחות. בכך יתפתחו ציטוטים אמינים לשווים של נכסי האשראי הלא סחירים ויצומצם הצורך בשימוש במודלים המשקפים את השוק הסחיר ואינם מתאימים לכל סוגי ההנפקות וניירות הערך.
הקביעה שנכתבה בחוזר כי נכס הוא סחיר או לא סחיר, תבוסס על היקפי מסחר ותדירות מינימאליים המתקיימים בנייר הערך ולא על רישומו הטכני של נייר הערך בבורסה. במידה ונייר ערך הרשום למסחר לא יעמוד בהיקפי המסחר המינימאליים הרי שלא ניתן יהיה להסתמך על מחירו בבורסה ויהיה צורך בציטוט על ידי עושי שוק לנייר הערך. במידה ולא ימונו עושי שוק על ידי החברה, יהיה צורך ביישום מודלים חלופיים לקביעת שווי נייר הערך. היקפי המסחר שנקבעו לצורך הגדרת סחירות של נייר ערך הם מסחר יומי מינימאלי של עשרים אלף ₪ בחמישה ימים מתוך חודש המסחר האחרון לגבי מניה ומסחר יומי מינימאלי של עשרת אלפים ₪ לגבי אגרת חוב.
חישוב שוויו של נכס מורכב, דוגמת: נכס מובנה, אגרת חוב עם אופציות גלומות וכדומה, יבוצע על בסיס ציטוט מנפיק הנכס. ללא ציטוט כזה לא יורשה גוף מוסדי להשקיע בנכס. במידה ונוצר רווח ביום רכישת נייר הערך על ידי הגוף המוסדי כתוצאה משינוי בין מחיר הרכישה לבין מחירו על בסיס מודל או הערכת מומחה, הרי שרווח זה לא יוכר מיידית וייפרס לאורך חיי הנכס. בכך יבוטל העיוות הקיים היום ולפיו חלק מהגופים רוכשים ניירות ערך מסיבות של הכרה מיידית ברווח ולא מסיבות כלכליות טהורות.
עוד בחוזר: חישוב שוויה של אגרת חוב מיועדת, המוחזקת על ידי קרנות הפנסיה החדשות יבוצע על בסיס שוויה ההוגן ולא על בסיס עלותה המתואמת. רווח שייווצר ביום המעבר ייפרס לאורך חיי אגרת החוב. בכך יושלם למעשה המעבר המלא של הגופים המוסדיים לשערוך כל הנכסים המוחזקים על ידם על בסיס השווי ההוגן שלה ותתאפשר השוואה אמינה יותר בין ביצועי הגופים המוסדיים כולם.
מן האוצר נמסר כי הוראות אלו מהוות נדבך נוסף המצטרף לשינויים שננקטו בשנים האחרונות, על מנת להבטיח שצבירת הרווחים או ההפסדים לחשבונות העמיתים בגוף מוסדי, תשקף בצורה נאותה ואמינה את ערכם הכלכלי של הנכסים בהם הוא משקיע. צעדים אלה באו בעקבות בדיקות וביקורות שערך אגף שוק ההון בגופים מוסדיים בשנה החולפת.
ההוראות לחישוב שווי הנכסים נשענות על העקרונות לפיהם האינדיקציה הטובה ביותר לשוויו ההוגן של נכס היא, קיומם של מחירים שוטפים הנובעים ממסחר או שוק פעיל (Active Market). במידה ואין שוק פעיל, יש להשתמש בתחליפי מסחר, כגון עושי שוק או קבלת ציטוטים על-ידי מנפיק הנכס. בנכסים בהם אין עושי שוק או גוף מצטט, יש להשתמש במודלים שישקפו את שווי הנכס בהתבסס על נתוני השוק הסחיר (לדוגמא חברת "שערי ריבית"). בנוסף, ההוראות מרחיבות את אחריות ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי לעניין נכונות חישוב שווי הנכסים ולתהליכי הבקרה, במטרה לשפר את מהימנות חישוב השווי לאורך כל חיי הנכס.
טיוטת ההוראות קובעת כי גוף מוסדי לא יורשה להשקיע בנכס לא סחיר ללא וידוא מראש כי קיים לגביו מחיר שוטף המשקף את שוויו ההוגן. בכך, יתאפשר גם מעקב שוטף אחר ערכו של הנכס והחשיפות הגלומות בו.
עוד נקבע כי גוף מוסדי לא יורשה להשקיע בהנפקות פרטיות בהיקף של מעל 150 מיליון ₪ במידה ולא מונו על ידי החברה המנפיקה שלושה עושי שוק לפחות. בכך יתפתחו ציטוטים אמינים לשווים של נכסי האשראי הלא סחירים ויצומצם הצורך בשימוש במודלים המשקפים את השוק הסחיר ואינם מתאימים לכל סוגי ההנפקות וניירות הערך.
הקביעה שנכתבה בחוזר כי נכס הוא סחיר או לא סחיר, תבוסס על היקפי מסחר ותדירות מינימאליים המתקיימים בנייר הערך ולא על רישומו הטכני של נייר הערך בבורסה. במידה ונייר ערך הרשום למסחר לא יעמוד בהיקפי המסחר המינימאליים הרי שלא ניתן יהיה להסתמך על מחירו בבורסה ויהיה צורך בציטוט על ידי עושי שוק לנייר הערך. במידה ולא ימונו עושי שוק על ידי החברה, יהיה צורך ביישום מודלים חלופיים לקביעת שווי נייר הערך. היקפי המסחר שנקבעו לצורך הגדרת סחירות של נייר ערך הם מסחר יומי מינימאלי של עשרים אלף ₪ בחמישה ימים מתוך חודש המסחר האחרון לגבי מניה ומסחר יומי מינימאלי של עשרת אלפים ₪ לגבי אגרת חוב.
חישוב שוויו של נכס מורכב, דוגמת: נכס מובנה, אגרת חוב עם אופציות גלומות וכדומה, יבוצע על בסיס ציטוט מנפיק הנכס. ללא ציטוט כזה לא יורשה גוף מוסדי להשקיע בנכס. במידה ונוצר רווח ביום רכישת נייר הערך על ידי הגוף המוסדי כתוצאה משינוי בין מחיר הרכישה לבין מחירו על בסיס מודל או הערכת מומחה, הרי שרווח זה לא יוכר מיידית וייפרס לאורך חיי הנכס. בכך יבוטל העיוות הקיים היום ולפיו חלק מהגופים רוכשים ניירות ערך מסיבות של הכרה מיידית ברווח ולא מסיבות כלכליות טהורות.
עוד בחוזר: חישוב שוויה של אגרת חוב מיועדת, המוחזקת על ידי קרנות הפנסיה החדשות יבוצע על בסיס שוויה ההוגן ולא על בסיס עלותה המתואמת. רווח שייווצר ביום המעבר ייפרס לאורך חיי אגרת החוב. בכך יושלם למעשה המעבר המלא של הגופים המוסדיים לשערוך כל הנכסים המוחזקים על ידם על בסיס השווי ההוגן שלה ותתאפשר השוואה אמינה יותר בין ביצועי הגופים המוסדיים כולם.