מנהיג האופוזיציה הסורית, פריד גדרי, גילה היום תמימות דעים עם יריבו המר, בשאר אל אסד, ביחס לשאלה האם הגולן ישראלי או סורי. במסיבת עיתונאים שהתקיימה אחר הצהריים באוניברסיטה העברית במכון למחקר ע''ש הרי ס' טרומן למען קידום השלום, כי ''הגולן סורי ואנו רוצים אותו חזרה. לא בכוח אלא בדיאלוג או בשלום. יש לנו חלום של חיים זה לצד זה''.
לדברי גדרי, החי בארצות הברית ונרדף עד היום בידי המודיעין הסורי, ''אסד לא יתקוף את ישראל שכן הוא יודע שיהיה זה סופו וסוף משטרו''.
גדרי רואה עצמו כנציגו של חלק ניכר מהעם הסורי החפץ בשלום. מאז הקמת מדינת ישראל, אמר, ''שטחים היו במוקד מדיניות החוץ של המדינה בהתבסס על רצועת ביטחון שתגן על קיומה. אך החזקת שטחים, כפי שכולנו גילינו, אינה מזור לדו-קיום ולשלום''.
בהתייחסו לשלום עם מצרים ועם ירדן אמר, ''השלום הוא עִם השלטון אבל לא עם העם''. גדרי מאמין ששלטון דמוקרטי בסוריה, שעליו הוא נאבק, ייצור מצב שיאפשר חתירה לשלום.
לדבריו, אַל למדינאים ולקובעי מדיניות להתעלם מהפוטנציאל הטמון בכוח החדש - הצעירים של היום ודור האינטרנט חוצה הגבולות. ''עלינו להכיר ביתרונותיה של סוריה דמוקרטית שתשפיע על עתיד האזור''. הדמגוגיה, לדבריו, כבר לא עובדת. בסוריה גדל עתה דור ציני וביקורתי שיש לקחת אותו בחשבון.
המזרחן פרופ' משה מעוז מהאוניברסיטה העברית קיבל את דעתו של גדרי שרק בדמוקרטיות אפשר ליצור שלום, אך הביע ספקות לגבי הסיכוי לדמוקרטיה בסוריה. ''המשטרים הדמוקרטיים הבודדים שהיו בסוריה לא הציעו שלום לישראל ומי שהציע בפועל היו משטרים דיקטטוריים''.
''אנו הסורים רוצים לשכוח ולסלוח ולהתקדם'', אמר גדרי. ''כאשר העולם יַפנה לסוריה עורף, הסורים יראו שסוריה טובעת ויקפצו מהאונייה''.
פריד גדרי, יליד סוריה, הוא ערבי-סעודי לשעבר, ורפורמיסט מוסלמי סוני בהווה. כיום הוא מתגורר בארה''ב ועומד בראש מפלגת הרפורמה הסורית. בשנת 1971 כשהיה בן שבע-עשרה, נעצר בידי שירותי הביון הסוריים ונכלא לאחר שהתמרד כנגד המשטרה הצבאית שניסתה לעצור אותו בעוון אי ציות אזרחי. גדרי עד היום נרדף בידי המודיעין הסורי, עקב תקרית זו
לדברי גדרי, החי בארצות הברית ונרדף עד היום בידי המודיעין הסורי, ''אסד לא יתקוף את ישראל שכן הוא יודע שיהיה זה סופו וסוף משטרו''.
גדרי רואה עצמו כנציגו של חלק ניכר מהעם הסורי החפץ בשלום. מאז הקמת מדינת ישראל, אמר, ''שטחים היו במוקד מדיניות החוץ של המדינה בהתבסס על רצועת ביטחון שתגן על קיומה. אך החזקת שטחים, כפי שכולנו גילינו, אינה מזור לדו-קיום ולשלום''.
בהתייחסו לשלום עם מצרים ועם ירדן אמר, ''השלום הוא עִם השלטון אבל לא עם העם''. גדרי מאמין ששלטון דמוקרטי בסוריה, שעליו הוא נאבק, ייצור מצב שיאפשר חתירה לשלום.
לדבריו, אַל למדינאים ולקובעי מדיניות להתעלם מהפוטנציאל הטמון בכוח החדש - הצעירים של היום ודור האינטרנט חוצה הגבולות. ''עלינו להכיר ביתרונותיה של סוריה דמוקרטית שתשפיע על עתיד האזור''. הדמגוגיה, לדבריו, כבר לא עובדת. בסוריה גדל עתה דור ציני וביקורתי שיש לקחת אותו בחשבון.
המזרחן פרופ' משה מעוז מהאוניברסיטה העברית קיבל את דעתו של גדרי שרק בדמוקרטיות אפשר ליצור שלום, אך הביע ספקות לגבי הסיכוי לדמוקרטיה בסוריה. ''המשטרים הדמוקרטיים הבודדים שהיו בסוריה לא הציעו שלום לישראל ומי שהציע בפועל היו משטרים דיקטטוריים''.
''אנו הסורים רוצים לשכוח ולסלוח ולהתקדם'', אמר גדרי. ''כאשר העולם יַפנה לסוריה עורף, הסורים יראו שסוריה טובעת ויקפצו מהאונייה''.
פריד גדרי, יליד סוריה, הוא ערבי-סעודי לשעבר, ורפורמיסט מוסלמי סוני בהווה. כיום הוא מתגורר בארה''ב ועומד בראש מפלגת הרפורמה הסורית. בשנת 1971 כשהיה בן שבע-עשרה, נעצר בידי שירותי הביון הסוריים ונכלא לאחר שהתמרד כנגד המשטרה הצבאית שניסתה לעצור אותו בעוון אי ציות אזרחי. גדרי עד היום נרדף בידי המודיעין הסורי, עקב תקרית זו