שר הרווחה יצחק הרצוג, הודיע בדיון שייחד לנושא מצבן ומעמדן של משפחות חד הוריות, על גיבוש תוכנית שתתן מענה לחסמים המונעים היום יציאתן של חד הוריות לעבודה. לדבריו "נוצר מצב אנומאלי לפיו אישה חד הורית אשר מעוניינת להתקדם בחייה, לצאת לעבודה וללימודים עלולה למצוא עצמה ללא גמלת מזונות והבטחת הכנסה מהן מתקיימים היא וילדיה. בכוונתי לפתור חסם זה"
מסקירה שהוצגה בפני השר עלה כי קיים סקטור שלם של אוכלוסייה (משפחות חד הוריות, בעיקר אמהות חד הוריות) אשר מפסיד את זכויותיו עם יציאה לעבודה.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן שלום, דיווח כי במציאות הנוכחית, המוסד לביטוח לאומי משלם גמלת מזונות לאם חד הורית כאשר לא ניתן לממש בדרך הרגילה פסק דין למזונות. כיום מקבלות את גמלת המזונות 22,000 נשים. במקרים אלו תובע הביטוח הלאומי את הבעל החייב על פי פסק דין ולרוב מצליח לגבות התשלום בכ- 37% מהמקרים. עוד עלה כי יציאה לעבודה ו/ או לימודים אקדמאיים (מעל 12 חודשים) שוללים את מתן גמלת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. למעשה בשיטה הנוכחית אין עידוד ליציאה לעבודה של הנשים.
במטרה לענות על חסמים אלו הורה השר הרצוג על גיבוש תוכנית לעידוד יציאתן של חד הוריות לעבודה. בין הכלים שייבחנו: הגדלת ההכנסה הכוללת של חד הוריות מהכנסה מעבודה ומגמלת הבטחת הכנסה ומזונות. המשמעות: העלאת הדיסריגרד של גמלת מזונות והבטחת הכנסה מ- 7% (המצב היום) ל- 17% מהשכר הממוצע במשק. עלות העלאת שיעורים אלו מוערכת בכ- 86 מליון ₪.
לצורך המחשת הרמות השונות של הדיסריגרד מציגים במשרד הרווחה נתונים שונים, בהם הנתון הבא: אישה עם שני ילדים מתחת לגיל 18 שאינה עובדת ואין לה מקור הכנסה אחר מקבלת גמלה מרבית בסכום של 2,677 ₪. אם החלה לעבוד והכנסתה מעבודה היא 2,300 ₪ . לפי חישוב של דיסריגרד בשיעור 7% תהיה הכנסתה הכוללת 3,914 ₪ (הכנסה- 2,300 ₪+גמלה 1,614 ₪). לפי חישוב של דיסריגרד בשיעור 17% תהיה הכנסתה הכוללת 4,366 ₪ (הכנסה - 2,300 ₪+גמלה 2066 ₪)
עוד הנחה השר הרצוג לקדם מהלך לפיו לתואר אקדמאי או הכשרה מקצועית מעל 12 חודש לא ישללו זכאות לגמלה. הרצוג שוחח בנושא גם עם השר אלי ישי, שר התעשייה, מסחר ותעסוקה וסיכם איתו על תיאום ושיתוף פעולה.
מסקירה שהוצגה בפני השר עלה כי קיים סקטור שלם של אוכלוסייה (משפחות חד הוריות, בעיקר אמהות חד הוריות) אשר מפסיד את זכויותיו עם יציאה לעבודה.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן שלום, דיווח כי במציאות הנוכחית, המוסד לביטוח לאומי משלם גמלת מזונות לאם חד הורית כאשר לא ניתן לממש בדרך הרגילה פסק דין למזונות. כיום מקבלות את גמלת המזונות 22,000 נשים. במקרים אלו תובע הביטוח הלאומי את הבעל החייב על פי פסק דין ולרוב מצליח לגבות התשלום בכ- 37% מהמקרים. עוד עלה כי יציאה לעבודה ו/ או לימודים אקדמאיים (מעל 12 חודשים) שוללים את מתן גמלת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי. למעשה בשיטה הנוכחית אין עידוד ליציאה לעבודה של הנשים.
במטרה לענות על חסמים אלו הורה השר הרצוג על גיבוש תוכנית לעידוד יציאתן של חד הוריות לעבודה. בין הכלים שייבחנו: הגדלת ההכנסה הכוללת של חד הוריות מהכנסה מעבודה ומגמלת הבטחת הכנסה ומזונות. המשמעות: העלאת הדיסריגרד של גמלת מזונות והבטחת הכנסה מ- 7% (המצב היום) ל- 17% מהשכר הממוצע במשק. עלות העלאת שיעורים אלו מוערכת בכ- 86 מליון ₪.
לצורך המחשת הרמות השונות של הדיסריגרד מציגים במשרד הרווחה נתונים שונים, בהם הנתון הבא: אישה עם שני ילדים מתחת לגיל 18 שאינה עובדת ואין לה מקור הכנסה אחר מקבלת גמלה מרבית בסכום של 2,677 ₪. אם החלה לעבוד והכנסתה מעבודה היא 2,300 ₪ . לפי חישוב של דיסריגרד בשיעור 7% תהיה הכנסתה הכוללת 3,914 ₪ (הכנסה- 2,300 ₪+גמלה 1,614 ₪). לפי חישוב של דיסריגרד בשיעור 17% תהיה הכנסתה הכוללת 4,366 ₪ (הכנסה - 2,300 ₪+גמלה 2066 ₪)
עוד הנחה השר הרצוג לקדם מהלך לפיו לתואר אקדמאי או הכשרה מקצועית מעל 12 חודש לא ישללו זכאות לגמלה. הרצוג שוחח בנושא גם עם השר אלי ישי, שר התעשייה, מסחר ותעסוקה וסיכם איתו על תיאום ושיתוף פעולה.