השבוע, כמידי שנה ינהרו עשרות אלפי ישראלים לדוכני הספרים וישתתפו בחגיגת עם הספר.
בציבור הכללי החל שבוע הספר בשנת 1926 ביוזמתה של ברכה פלאי ז"ל מייסדת הוצאת הספרים 'מסדה', כשהציבור החרדי מיוזמתו בחר שלא להשתתף בחגיגה. אבל בשנים האחרנות טיפין טיפין החל הציבור החרדי לציין את שבוע הספר תחילה, קראו לזה 'חודש הספר התורני' ובשנה האחרונה הסתפקו רק ב'חודש הספר', ללא העברי.
את הסיבוב שלנו ב'חודש הספר' החלטנו להתחיל דווקא אצל מי שנחשבים לחלוצים בעניין, והגענו היישר למשרדו של גדי ליסטנברג מנהל השיווק בהוצאת הספרים 'פלדהיים' שהסביר ברצון רב.
חודש הספר הוא אמנם דבר יחסית חדש במגזר, אך כבר הולך וצובר תאוצה והשנה ניתן למצוא דוכני ספרים במספר ריכוזים חרדים בירושלים, כמו קניון רב שפע, סנטר 1 אולמי אפיריון ועוד.
בכל חנויות הספרים יש מבצעים של עד 75% הנחה ומודעות ססגוניות המכריזות על המבצעים המתקיימים בחנות, וזה עוד לפני שדיברנו על הפרסום בעיתונים והמבצע שמתקיים השנה, בו, כל אדם שרוכש ספרים מעל 150 ש"ח מקבל כרטיס השתתפות בהגרלה על 55,000 ש"ח ומי שירכש ספרים בשווי של 250 ש"ח יקבל שישה כרטיסים להשתתפות בהגרלה הגדולה. בנוסף לפרס הגדול יש גם פרסים קטנים בשווי של 2000 שקל. (אגב, רק ספרי פלדהיים משתתפים במבצע, כי הם היחידים שמפעילים את 'חודש הספר') וגדי ממשיך, ושולף עבורינו את קטלוג הספרים של ההוצאה שלו שחולק ב 270,000 עותקים מתוכם 160,000 אלף במגזר החרדי.
ואז, אני שם לב שמשהוא חסר לי ועובר לשאול את גדי, "דיברת איתי על ירושלים על הדוכנים בקניון, ומה עם עיר התורה בני ברק?" והוא, כשחצי חיוך על פניו משיב שירושלים מחקה את החילונים קצת יותר מהר, כנראה בגלל הקרבה הגיאוגרפית.
בשלב הזה אנחנו עוברים לדבר קצת על שיטת השיווק במגזר והוא מסביר: "כשאנחנו חושבים שיש לנו ספר מצוין ביד והחלטנו שרוצים לקדם אותו, אנחנו יוצאים במבצע מכירות עליו. השאיפה היא שהרוכש יקנה, יתרשם לטובה, ויעביר את רשמיו הלאה. במגזר החרדי", הוא ממשיך "התקשורת הבין אישית עובדת שעות נוספות, וככה כולם מעבירים רשמים אחת לשניה בגן המשחקים אחרי הצהרייים, או בעת סיבוב הקניות היומי בסופר ובכל מקום אחר. מבחינתי כמנהל השיווק זו התוצאה הכי טובה. מעבר לזה זה כמעט המגזר היחיד שנותן ספרים כמתנות לבר מצוות ובכלל ולכן תחלופת הרשמים על הספרים היא גדולה פי כמה ממקום אחר".
אני מבקש מעט נתונים מספריים, והוא מספר: "אכן בחודש הזה אנחנו מזהים עלייה משמעותית ביותר במכירות כל הספרים, ילדים, קודש, וספרי מתח. תוסיף את זה לכך שבכל חודש רגיל יוצאים לאור שלוש מאות ספרים במגזר ותבין על איזה סדר גודל אנחנו מדברים. אין מה לעשות הוא ממשיך, בכמות המלל הנקרא, המגזר הזה עולה על כולם, וזה מסיבות ברורות - אין מחשב בטח לא טלוויזיה וגם כדורגל לא משחקים".
אז אם חשבתם שאת החידושים המרעננים בשכונות החרדיות תוכלו למצא רק בעצם קיומו של הפנינג הספרים החדש, מסתבר שטעיתם, ועל מדפי החנויות בשכונת 'גאולה' ובר"ח 'רבי עקיבא' תוכלו למצא ספרים חדשים כמו ספר 'השיאים החרדי', 'לבטיה של אשה במקום עבודתה', וגם את הספר 'אמן' שגרם לעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם להתקבץ יחד לסעודות משותפות בהם כל אחד מברך ברכה לפני האכילה וכל שאר הסועדים עונים אמן.
אחד הדברים המעניינים שקיימים בעולם הספרים החרדי הוא וועדות ההכשר שבודקות את הספרים ומעניקות להם הכשר. אם הם ראויים. הרבה ביקורת יש בקרב הסופרים על וועדות אלה, ואת הסיפור הבא שמענו מגורם המעורב בתעשייה שכמובן לא רצה להזדהות בשמו:
הסיפור הוא על אחד הספרים של חיים ולדר שלגביו התעוררה מחלוקת, ובסופו של אותו יום כבר לא ניתן היה למצא אותו בחנויות בנוסף לזה שמעתי גם בדיחה מגזרית שאומרת כי אם התנ"ך היה צריך אישור של וועדות הספרים הוא כנראה לא היה יוצא. לחצי שאילה חצי סיפור הזה משיב גדי: "כל ציבור רשאי ליצור לעצמו את המערכות שהוא מאמין שיגנו על הדברים שחשובים לו".
בציבור הכללי החל שבוע הספר בשנת 1926 ביוזמתה של ברכה פלאי ז"ל מייסדת הוצאת הספרים 'מסדה', כשהציבור החרדי מיוזמתו בחר שלא להשתתף בחגיגה. אבל בשנים האחרנות טיפין טיפין החל הציבור החרדי לציין את שבוע הספר תחילה, קראו לזה 'חודש הספר התורני' ובשנה האחרונה הסתפקו רק ב'חודש הספר', ללא העברי.
את הסיבוב שלנו ב'חודש הספר' החלטנו להתחיל דווקא אצל מי שנחשבים לחלוצים בעניין, והגענו היישר למשרדו של גדי ליסטנברג מנהל השיווק בהוצאת הספרים 'פלדהיים' שהסביר ברצון רב.
חודש הספר הוא אמנם דבר יחסית חדש במגזר, אך כבר הולך וצובר תאוצה והשנה ניתן למצוא דוכני ספרים במספר ריכוזים חרדים בירושלים, כמו קניון רב שפע, סנטר 1 אולמי אפיריון ועוד.
בכל חנויות הספרים יש מבצעים של עד 75% הנחה ומודעות ססגוניות המכריזות על המבצעים המתקיימים בחנות, וזה עוד לפני שדיברנו על הפרסום בעיתונים והמבצע שמתקיים השנה, בו, כל אדם שרוכש ספרים מעל 150 ש"ח מקבל כרטיס השתתפות בהגרלה על 55,000 ש"ח ומי שירכש ספרים בשווי של 250 ש"ח יקבל שישה כרטיסים להשתתפות בהגרלה הגדולה. בנוסף לפרס הגדול יש גם פרסים קטנים בשווי של 2000 שקל. (אגב, רק ספרי פלדהיים משתתפים במבצע, כי הם היחידים שמפעילים את 'חודש הספר') וגדי ממשיך, ושולף עבורינו את קטלוג הספרים של ההוצאה שלו שחולק ב 270,000 עותקים מתוכם 160,000 אלף במגזר החרדי.
ואז, אני שם לב שמשהוא חסר לי ועובר לשאול את גדי, "דיברת איתי על ירושלים על הדוכנים בקניון, ומה עם עיר התורה בני ברק?" והוא, כשחצי חיוך על פניו משיב שירושלים מחקה את החילונים קצת יותר מהר, כנראה בגלל הקרבה הגיאוגרפית.
בשלב הזה אנחנו עוברים לדבר קצת על שיטת השיווק במגזר והוא מסביר: "כשאנחנו חושבים שיש לנו ספר מצוין ביד והחלטנו שרוצים לקדם אותו, אנחנו יוצאים במבצע מכירות עליו. השאיפה היא שהרוכש יקנה, יתרשם לטובה, ויעביר את רשמיו הלאה. במגזר החרדי", הוא ממשיך "התקשורת הבין אישית עובדת שעות נוספות, וככה כולם מעבירים רשמים אחת לשניה בגן המשחקים אחרי הצהרייים, או בעת סיבוב הקניות היומי בסופר ובכל מקום אחר. מבחינתי כמנהל השיווק זו התוצאה הכי טובה. מעבר לזה זה כמעט המגזר היחיד שנותן ספרים כמתנות לבר מצוות ובכלל ולכן תחלופת הרשמים על הספרים היא גדולה פי כמה ממקום אחר".
אני מבקש מעט נתונים מספריים, והוא מספר: "אכן בחודש הזה אנחנו מזהים עלייה משמעותית ביותר במכירות כל הספרים, ילדים, קודש, וספרי מתח. תוסיף את זה לכך שבכל חודש רגיל יוצאים לאור שלוש מאות ספרים במגזר ותבין על איזה סדר גודל אנחנו מדברים. אין מה לעשות הוא ממשיך, בכמות המלל הנקרא, המגזר הזה עולה על כולם, וזה מסיבות ברורות - אין מחשב בטח לא טלוויזיה וגם כדורגל לא משחקים".
אז אם חשבתם שאת החידושים המרעננים בשכונות החרדיות תוכלו למצא רק בעצם קיומו של הפנינג הספרים החדש, מסתבר שטעיתם, ועל מדפי החנויות בשכונת 'גאולה' ובר"ח 'רבי עקיבא' תוכלו למצא ספרים חדשים כמו ספר 'השיאים החרדי', 'לבטיה של אשה במקום עבודתה', וגם את הספר 'אמן' שגרם לעשרות אלפי אנשים ברחבי העולם להתקבץ יחד לסעודות משותפות בהם כל אחד מברך ברכה לפני האכילה וכל שאר הסועדים עונים אמן.
אחד הדברים המעניינים שקיימים בעולם הספרים החרדי הוא וועדות ההכשר שבודקות את הספרים ומעניקות להם הכשר. אם הם ראויים. הרבה ביקורת יש בקרב הסופרים על וועדות אלה, ואת הסיפור הבא שמענו מגורם המעורב בתעשייה שכמובן לא רצה להזדהות בשמו:
הסיפור הוא על אחד הספרים של חיים ולדר שלגביו התעוררה מחלוקת, ובסופו של אותו יום כבר לא ניתן היה למצא אותו בחנויות בנוסף לזה שמעתי גם בדיחה מגזרית שאומרת כי אם התנ"ך היה צריך אישור של וועדות הספרים הוא כנראה לא היה יוצא. לחצי שאילה חצי סיפור הזה משיב גדי: "כל ציבור רשאי ליצור לעצמו את המערכות שהוא מאמין שיגנו על הדברים שחשובים לו".