ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס מלכא אמר הערב כי מה שמדיר שינה מעיניו יותר מאשר האיום האיראני וסכנות אחרות הוא 'המנהגיות הלאומית'. "מנהיגיות כערך, כנורמה כמוסר. גם במקום שמנהיגות אינה מושחתת עדין קיימים פגמים שאינם נסבלים". לדוגמא, ציין מלכא, מנהיגות שאינה מבינה את המציאות, מנהיגות עם נאומים מתלהמים, מנהיגים שאינם לוקחים אחריות, ביצוע מינויים משיקוליים פוליטיים ועוד.



מלכא אמר כי היום אין שטיה במדינה לניהול בטחון ואסרטגיה, "יש שיטה לבחירת שופטים, לניהול פריימריז אך אין שיטה לניהול בטחון".



ראש אמ"ן לשעבר סיפר כי שרי הממשלה לא מגיעים מוכנים לישיבת ממשלה , "הם מגיעים כאילו באים לביקור. השר שטרית למשל (השתתף בדיון קודם ע.ב) מגיע לישיבת הקבינט כאילו הוא מגיע לביקור ביחידה", אמר.



מלחמת לבנון הייתה אמורה להיות מונהגת ע"י רה"מ והקבינט הבטחוני. "לא בטוח שניצחון במלחמה היה מרחיק את המלחמה הבאה, כפי שסבור אריה אלדד, הניצחון במלחמת ששת הימים לא הרחיק את המלחמה אחריה".



מלכא אמר כי לא הוחלט באף פורום על יציאה למלחמה, "הוחלט לצאת לפעולה, נגררו למלחמה הזו", אמר. מלכא סבור כי על הצבא להגדיר לדרג המדיני בצורה ברורה 'איזה אירוע אנחנו נמצאים', 'הגדרת האירוע', 'יעדי המערכה' ודיון עמוק ביכולת להשיג אותם, לא יקרה כלום אם המטוסים יחכו שעה או חצי יום", אמר. לדבריו, טושטשו יעדי המלחמה, "אנחנו הפכנו את הקטיושה מנשק טקטי - מטריד ליעד אסטרטגי".



"אם אירוע החטיפה היה נגמר בארבעה חיזבולונים שוכבים על הריצפה כל המהלך שאחרי לא היה מגיע והמלחמה לא הייתה יוצאת לפועל. היציאה למלחמה נגרמה מהצורך להגיב, 'להגיב מהבטן'. "חייבים לעשות משהו", אומרים מקבלי ההחלטות אחרי אירוע כזה, "אך מנהיג חכם צריך לעלות את זה מהבטן אל הראש ולא להגיב מהבטן". מלכא ציין עוד כי לא הייתה עבודת מטה ראויה.



לדעתו היתה הזדמנות להפסיק את הלחימה אך "ההנהגה השתכרה", כלשונו. "הופתעתי כאשר שמעתי את ראש הממשלה אומר בשידור טלויזיוני כי הלחימה לא תופסק עד אשר תושג הפסקת אש מוחלטת, צבא לבנון יתפרש בכל שטח דרום לבנון והוצאת חיזבאללה מאזור דרום לבנון. אין אפשרות להגיע לזה גם אם הצבא היה מוכן, הרמת היעדים לגובה שלא ניתן להשיג יעדים כאלה, מי הגדיר את היעדים האלה, האם היה דיון האם הייעדים האלה הם ברי השגה?".



מלכא ציין כי במשך שנים הצבא לא אומן, "צבא המילואים הוחלד שש שנים לא אומן, זאת לא הסיבה לאי הצלחה אך זו סיבה חשובה". לסיום אמר מלכא כי הנורמה של לקיחת אחריות בלתי נסבלת ואסור לנו להתרגל אליה.