83% מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם. מקרב היהודים, 97% מהחרדים מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם, 86% מהדתיים, 82% מהמסורתיים ו-85% מהחילוניים. 84% מכלל המועסקים מרוצים או מרוצים מאוד מעבודתם, 82% מהגברים ו-86% מהנשים.
באוכלוסייה היהודית 86% מרוצים מעבודתם, לעומת 71% מהאוכלוסייה הערבית. 79% מגדירים את מצבם הבריאותי כטוב או טוב מאוד. 55% מהאוכלוסייה מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית. 53% מרוצים ממצבם הכלכלי. 7% מאוכלוסיית היהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"חרדים", 10% "דתיים", 14% "מסורתיים-דתיים", 25% "מסורתיים-לא דתיים", ו-44% מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים".
52% חושבים שבשנים הקרובות חייהם יהיו יותר טובים, 50% מאוכלוסיית בני 20 ומעלה יצאו לנופש (הכולל לינה) במהלך השנה האחרונה, 29% יצאו לנופש בחו"ל. ל-13% אין חברים כלל ו-30% מרגישים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם
נתונים אלה הם מתוך הסקר החברתי החמישי שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2006. בלמ"ס מציינים כי במסגרת הסקר רואיינו כ-7,300 תושבים בני 20 ומעלה בכל רחבי הארץ, המייצגים כ-4.4 מיליון איש בגילים אלה (לא כולל דיירי מוסדות טיפוליים, תושבים ישראלים אשר שהו בחו"ל למעלה משנה ברציפות בעת הסקר, דיפלומטים ועולים אשר עלו ארצה חצי שנה לפני מועד הראיון לכל המאוחר, ושבטי בדווים ואחרים המתגוררים מחוץ ליישוב).
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה, ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר בנוי מנושאים קבועים כגון: תעסוקה, השכלה, מצב בריאות, נופש וחשיפה לעבריינות. נושאים אלו נחקרים מדי שנה, ונושא שנתי מיוחד הנחקר בהרחבה. בשנת 2006 נחקר בהרחבה הנושא של מטפלים ללא תמורה כספית.
שביעות רצון כללית מהחיים
83% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בני 20 ומעלה, מרוצים מחייהם (בדומה לשנים הקודמות).
שיעור שביעות הרצון של האוכלוסייה בישראל, דומה לשיעור שביעות הרצון במדינות ה- OECD. במדינות המפותחות, שיעור זה נע בין 80 ל-95 אחוזים, ללא קשר הדוק לרמת התוצר המקומי הגולמי לנפש.
שיעור שביעות הרצון מהחיים עולה עם ההשכלה ועם ההכנסה: בקרב חסרי השכלה או בעלי השכלה נמוכה השיעור (78%) נמוך יותר מאשר בקרב בעלי תעודת בגרות (86%), תעודה על-תיכונית (84%) או תעודה אקדמית (90%).
באשר להכנסה: אצל הגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש[2] נמוכה השיעור עומד על 77%, לעומת 85% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית ו-91% אצל הגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה.
אופטימיות
מידת האופטימיות נמדדה ע"פ הערכת המרואיינים לגבי חייהם בשנים הקרובות. אופטימיות מיוחסת לאלו שהעריכו כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות.
מידת האופטימיות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמצאת בטווח העליון של מידת האופטימיות במדינות האירופאיות של ה- [3]OECD. יצוין כי מידת האופטימיות אינה מתואמת עם המצב הכלכלי של המשקים המפותחים.
בישראל: ילידי הארץ ועולים ותיקים יותר אופטימיים מעולי שנות ה-90 ואילך (52% לעומת 48%). השייכים לכוח העבודה אופטימיים יותר (59%) מאלו שאינם שייכים לכוח העבודה (42%).
שיעורי שביעות הרצון מהחיים ומידת האופטימיות יורדים בהתמדה עם הגיל. השינוי ביחס לגיל בולט יותר במידת האופטימיות, החל מ-79% בקרב בני 20-24 ועד 11% בקרב בני 75 ומעלה, לעומת ירידה מתונה בהרבה בשיעורי שביעות הרצון מהחיים.
שביעות רצון מהמצב הכלכלי
53% מהאוכלוסייה הבוגרת מרוצה ממצבה הכלכלי (עלייה ביחס לשנים הקודמות, 50% ב-2005 ו-47% ב-2004).
57% מהאוכלוסייה בגילים 65 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי, 58% מהאוכלוסייה הצעירה בגילים 24-20, ושיעור נמוך יותר – 50% מהאוכלוסייה בגילים 64-25. רמת שביעות הרצון מהמצב הכלכלית יורדת בהתאם לירידה בהכנסה לנפש, 78% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה מרוצים ממצבם הכלכלי לעומת, 54% מהגרים במשקי הבית עם הכנסה חודשית לנפש בינונית, ו- 35% הגרים במשקי בית בהם ההכנסה החודשית לנפש נמוכה.
50% מרוצים מהחיים וגם מרוצים מהמצב הכלכלי שלהם.
44% מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות (ב-2005 היה 40%), שליש (33%) חושבים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-12% חושבים כי מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב (11% לא ידעו להשיב). שיעור המעריכים כי בשנים הקרובות מצבם הכלכלי ישתפר יורד עם הגיל: 75% מבני 24-20, 58% מבני 44-25, 28% מבני 64-45, ורק 8% מבני 65 ומעלה.
55% מהאוכלוסייה מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית (למזון, לחשמל לטלפון וכד'). היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה במיוחד בגילים 65 ומעלה (65%) ובגילים 20-24, (63%). בקרב האוכלוסייה בגילים 64-25 רק 51% מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית. היכולת לכסות את הוצאות משק הבית גבוהה יותר בקרב היהודים, 58%, בהשוואה ל-36% בקרב הערבים.
שביעות רצון מהעבודה:
84% מכלל המועסקים מרוצים מעבודתם. נשים מרוצות יותר מגברים, 86% לעומת 82%. באוכלוסייה היהודית 86% מרוצים מעבודתם, לעומת 71% מהאוכלוסייה הערבית. שביעות הרצון מהעבודה עולה ככל שההשכלה גבוהה יותר – 89% מבעלי תעודה אקדמית, 85% מבעלי תעודה על-תיכונית, 84% מבעלי תעודת בגרות ו-77% מבין אלה שאין להם תעודה כלשהי.
ל-83% מהמועסקים אין חשש או קיים חשש קטן לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה, רק ל-4% קיים חשש גדול מאוד לאבד את מקום עבודתם. 51% מעריכים כי אם יאבדו את מקום העבודה, יש להם סיכוי טוב או טוב מאוד למצוא עבודה ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות.
שביעות רצון מהכנסה ומעבודה:
מעל מחצית מהמועסקים (53%) מרוצים מההכנסה, בעוד ש-84% מרוצים מהעבודה. 76% מהשייכים לכוח העבודה ירצו לעבוד, גם אם מבחינה כלכלית, היו יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד כלל.
מידת הדתיות
7% מאוכלוסיית היהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"חרדים", 10% "דתיים", 14% "מסורתיים-דתיים", 25% "מסורתיים-לא דתיים", ו-44% מגדירים עצמם כ"לא דתיים, חילוניים". 6% מבני דתות אחרות בני 20 ומעלה מגדירים עצמם כ"דתיים מאוד", 44% כ"דתיים", 25% "לא כל כך דתיים", ו-25% מגדירים עצמם כ"לא דתיים".
שירות בצה"ל ושירות לאומי
58% מכלל האוכלוסייה היהודית בני 20 ומעלה דיווחו כי שירתו בצה"ל: 76% מהגברים ו-40% מהנשים. 87% מבין הגברים הדתיים דיווחו ששירתו בצה"ל, 80% מבין הגברים החילוניים, 85% מהמסורתיים ושליש (32%) מבין הגברים החרדים. 59% מהנשים החילוניות דיווחו ששירתו בצה"ל, 38% מהמסורתיות, 17% מהדתיות, ו- 7% מקרב הנשים החרדיות. 7% מכלל הנשים היהודיות דיווחו ששירתו בשירות לאומי: 36% מהנשים הדתיות, 8% מהמסורתיות, 10% מהנשים החרדיות, ו-3% מהחילוניות.
הערכת מהמצב הבריאותי
79% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגדירים את מצבם הבריאותי כטוב שיעור זה משתנה בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
תפיסת מצב הבריאות שונה בקרב אלו המרוצים מחייהם, 85% מהם הגדירו את מצב בריאותם כטוב לעומת 55% מאלו שלא מרוצים מחייהם. כשליש מכלל האוכלוסייה הבוגרת (34%) מדווחים על בעיית בריאות או בעיה פיזית כלשהי, ול-68% מתוכם (23% מכלל האוכלוסייה בני 20 ומעלה) בעיה זו מפריעה בתפקוד היומיומי. בעיית בריאות, במידה וקיימת, מפריעה בתפקוד היומיומי לבעלי הכנסה נמוכה לנפש בשיעורים גבוהים יותר (78%) מאשר לבעלי הכנסה גבוהה לנפש (49%).
קשר עם משפחה, חברים ותחושת בדידות
94% מהאוכלוסייה מרוצים מהקשר עם בני משפחתם. 69% נפגשים עם בני משפחתם (שאינם גרים אתם בדירה) לפחות פעם בשבוע. ל-13% מכלל האוכלוסייה הבוגרת אין חברים.
30% מהאוכלוסייה הבוגרת חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם: נשים יותר מגברים (37% לעומת 24%), בני 65 ומעלה יותר מבני 64 ומטה (42% לעומת 28%), ערבים יותר מיהודים ואחרים (38% לעומת 29%) גרושים (49%) ואלמנים (59%) יותר מנשואים (26%) ורווקים (32%), עולי שנות ה-90 יותר מעולים ותיקים וילידי הארץ (34% לעומת 28%), הגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש נמוכה, יותר מהגרים במשקי בית עם הכנסה חודשית לנפש גבוהה (38% לעומת 29%)
ל-11% מכלל האוכלוסייה אין אנשים שעליהם יוכלו לסמוך בשעת משבר או מצוקה: לגברים יותר מנשים (12% לעומת 10%), לבני 65 ומעלה יותר מבני 64 ומטה (14% לעומת 10%) ולבעלי הכנסה חודשית לנפש נמוכה, יותר מבעלי הכנסה חודשית לנפש גבוהה (16% לעומת 6%). גרושים (17%) ואלמנים (14%) יותר מנשואים (11%) ורווקים (7%).
שימוש, בעלות על מחשב וחיבור לאינטרנט
שיעורי הבעלות על מחשב, חיבור מחשב לאינטרנט ושימוש במחשב עלו במהלך השנים האחרונות. לדוגמא: בשנת 2002 שיעור משקי הבית בהם היה מחשב המחובר לאינטרנט היה נמוך מ- 40% ואילו בשנת 2006 הגיע שיעור זה ל-61%.
בשנת 2006, ל-71% יש מחשב בבית (לעומת 67% ב-2005). ל-74% מהיהודים יש מחשב בבית (46% בקרב החרדים, 72% מהיהודים דתיים ומסורתיים ו-82% מהחילוניים), לעומת 55% מהערבים. ל-60% מבעלי ההכנסה הנמוכה יש מחשב בבית, ל-73% מבעלי ההכנסה הבינונית ו-85% מבעלי ההכנסה הגבוה. ל-90% ממשקי הבית בהם לפחות מבוגר אקדמאי אחד יש מחשב בבית לעומת 65% ממשקי הבית בהם אין אף מבוגר אקדמאי. מבין אלו שיש בביתם מחשב ל-86% יש חיבור לאינטרנט, (לעומת 81% ב-2005).
נופש ופנאי
59% מאוכלוסייה הבוגרת יצאו לנופש בשנה האחרונה. 14% מהאוכלוסייה הבוגרת עוסקים בהתנדבות, מהם 61% מתנדבים במסגרת ארגון. מכלל המתנדבים, למעלה ממחצית (51%) מתנדבים, בממוצע, עד 10 שעות בחודש, 4% מתנדבים למעלה מ-50 שעות בחודש. יהודים ואחרים מתנדבים יותר מערבים (16% לעומת 7%).
בקרב היהודים: 38% מהחרדים מתנדבים, 25% מהדתיים ו- 13% מהמסורתיים והחילונים.
20% מהאוכלוסייה הבוגרת השתתפו בחוגים (ספורט, מלאכת יד, מחשבים ודומה), בקרב אלו העוסקים בפנאי (השתתפות בחוגים, התנדבות ויציאה לנופש), שיעור שביעות הרצון מגיע ל-91% לעומת 83% בקרב כלל האוכלוסייה.