קרח מייצג את הדמוקרטיה המזויפת והשקרנית. קרח טוען "כולם קדושים", הוא טוען "למה תתנשאו על עם ה'", הוא כופר במדרג של כהונה לוויה וישראליות, אבל כל הדרישה הזו שלו לשיוויוניות תקפה כל עוד זה לא לטובתו.



הטענה שלו שאין קדוש יותר וקדוש פחות, הטענה שאין כהן מעל לוי, שתפקידי כל משפחות הכהונה זהים, הטענה ש"גם לנו מגיע" היא טענה שקרית. הוא רצה לבצע את כל הרפורמה הזו אך ורק כדי לקדם את עצמו, רק כדי להיות קרוב לדרג הגבוה ביותר. הכול לטובת המניפולציה האישית שלו.



זהו בדיוק חטאה של הדמוקרטיה הישראלית, כמו גם הדמוקרטיה בעולם המערבי ובעיקר בארצות הברית. בשם הדמוקרטיה הורסים את הדמוקרטיה האמיתית. גם בית המשפט דורש את עליונותו בטענותיו של קורח. הוא מנצל את הטענות על כבוד האדם לצורך העצמת השררה הפוליטית שלו.



בשם הדמוקרטיה המזויפת והשקרית שלו לא מוכן קרח לקבל את הסדר שמקורו בקביעת הבורא. יש סדר. יש לוויה, כהונה וישראל. יש מעמד לגר ולכל אחד יש דברים שבכוחו לעשות ויש דברים שלא.



דמוקרטיה פירושה הקשבה, כבוד ומוכנות להכיר בטעות. שלטון החוק אינו אנרכיה תחת חסות החוק כפי שמתרחש היום. בית המשפט נכנס לכל פינה בחיינו, הוא נכנס לנו לבתינו ולצלחתינו. בשם השאיפה שלו ל'מדינת כל אזרחיה', ובשם השוויון המזויף פוגעים שם בעקרון המדינה היהודית. זהו בדיוק חטאו של קורח.



דוגמא לדבר אפשר לראות ביחס של בית המשפט למצעד התועבה וביחס לתופעת הסטייה המינית באופן כללי. בפסיקותיהם הם מאפשרים להרעיל את חיי המשפחה של כולנו. זה בדיוק כמו שבית המשפט, בשם השוויון הקדוש יקבל ויאשר שימוש בסמים. ברומא ובמוסקבה מתאספים מאות אלפים להפגנות נגד מצעדי הסטייה, אבל כאן זה לא יכול להתקיים בגלל שררת בית המשפט שמקדשת את השוויון בשם הדמוקרטיה המזויפת.



בית המשפט, כמו קורח, עושה שימוש מניפולטיבי במושגי הדמוקרטיה האמיתית. דמוקרטיה יהודית היא קיומו של סדר שאותו קובע רבש"ע. גדולי ישראל יושבים כסנהדרין ומחליטים, ולעומת זאת הדמוקרטיה של בית המשפט היא אך ורק דרישתם להעניק להם כוח מכוח היותם "נאורים" יותר משאר העם. ריבונותו של הקב"ה מתקיימת בקיומה של האמת היהודית ולא כשקבוצה מסוימת משתלטת על האמת על פי תפיסתה.



השתלטותו של בית המשפט על חיינו מונעת בפועל את הדמוקרטיה והשוויון האמיתי. הרי גם אם הימין ושומרי המצוות יקבלו את הרוב הנדרש להנהגתה של המדינה, לא יינתן להם הדבר בגלל שבית המשפט הוא הוא המסננת של החוקים בישראל ובאופן כוחני מכתיב בית המשפט את תפיסתו.