במסגרת הדיון שהתקיים במרכז לאתיקה בירושלים בנושא "חטופים ואתיקה", שהתקיים אתמול במשכנות שאננים, הועלתה השאלה: "מה המחיר שהמדינה צריכה לשלם עבור החזרתם של חטופים הביתה", והאם ערך הרעות מחייב את המדינה להחזירם בכל מחיר?"



הדיון גרם לסערת רגשות בקרב בני משפחות החטופים ומשתתפים אחרים שנכחו במקום. אלה התנגדו לדבריו של האלוף במילואים יעקב עמידרור שטען כי "אסור למדינה להחזיר חטופים בכל מחיר ועליה לקחת בחשבון אפשרות שהעלאת תג המחיר על חטופים תגביר את החטיפות".



קרנית גולדווסר אשתו של החייל החטוף אודי גולדווסר ענתה לעומתו: "המדינה תשלם מחיר גבוה יותר אם תמנע מהחזרת חטופים בשל התחשבנויות של מחיר, משום שהיא תפגע בערכים שבונים אותנו כחברה: ביניהם ערך הרעות שמשמעותו: "כל ישראל ערבים זה לזה". ביטחונם של החיילים בכך שהמדינה תחלץ אותם בכל מחיר במקרה של חטיפה היא שמעודדת את הנוער להתנדב ליחידות קרביות. פגיעה בערך הרעות תפגע באושיות החברה והצבא".



קרנית סיפרה שאודי ראה בשירות הצבאי שלו במילואים כמו בסדיר, חובה שאין להתחמק ממנה והאמין שעליו להתגייס למען המדינה ואזרחיה בכל שעה שיזדקקו לו. "זו השעה של המדינה להתגייס לטובתו של אודי ולהחזירו הביתה" אמרה קרנית.



חיים אברהם, אביו של בני אברהם ז"ל, טען שערך הרעות לא חל במקרה של הטיפול בחטיפת בנו. בדבריו חשף אברהם כי ויכוח בין שני מגדי"ם (מג"ד 601, ו 811) לגבי מי יבצע את המרדף 20 דקות לאחר חטיפת בנו הביא לכך שלבסוף לא התקיים מרדף, כמו כן הוא טוען שהיו התראות נקודתיות לחטיפה שזכו להתעלמות של הגורמים השונים.



אמו של אהוד גולדווסר טענה ברגש: "האם בני כשל משום שנחטף? המדינה כשלה ולכן עליה לשלם את המחיר ולהחזיר את בני הביתה"