ועדת חוקה, חוק ומשפט החליטה להמליץ לכנסת על הקמת ועדת מיוחדת לטיפול באלימות הגואה. מדובר בוועדה שתרכז את טיפול הכנסת באלימות על היבטיה השונים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן ששון אמר בדיון, כי מתוך 57 שדולות שפועלות בכנסת, אף לא אחת עוסקת בנושא האלימות. לפיכך, אל לנו להלין רק על מערכות אכיפת החוק, אלא גם על עצמנו, שלא השכלנו לקדם את הטיפול בנושא. "מעתה עלינו לפעול באופן משולב כדי להפחית את האלימות בקרבנו", אמר בן ששון.
ח"כ זהבה גלאון תקפה במהלך הישיבה בחריפות את התנהלות בתי המשפט וטענה כי אלה מעדיפים את האינטרסים של העבריינים על פני אלה של הקורבנות. "בתי המשפט מצפצפים על בית המחוקקים ועושים דברו פלסתר. בתי המשפט נוהגים ברחמנות יתרה. הפער בין הרטוריקה של בתי המשפט לבין הפרקטיקה והפער בין פסקי הדין לגזרי הדין גובל בהתרת דם", אמרה גלאון.
ח"כ טלב אלסאנע, האשים גם הוא את רשויות האכיפה: "אוזלת היד של גופי האכיפה מדרבנת עבריינות. אנחנו חיים במדינה שיש בה תרבות של אלימות". אלסאנע הוסיף כי ישנה אבחנה מפלה בין נאשמים יהודים לבין נאשמים בני מיעוטים. "כאשר הנאשם הוא ערבי קל לההאשים אותו ברצח", טען אלסאנע "אולם כשמדובר בנאשם יהודי נוח להקל בסעיף האישום ולהעמידו לדין בגין הריגה בלבד".
פרופ' מאג'ד אלחאג', סגן נשיא אוניברסיטת חיפה למחקר, שיתף את הוועדה בהתנסותו האישית באירוע אלים בו נפגעו רעייתו וילדיו. לדבריו, קרבן האלימות נושא עמו את הכאב במשך שנים. עם זאת, אין לו כל מעמד בהליך המשפטי. פרופ' אלחאג' תאר במלים קשות כיצד הנאשם במקרה זה הואשם בפגיעה בכוונה מחמירה ולא בנסיון לרצח וממילא העונש הצפוי לו יפחת משמעותית וסכנתו לחברה תהפוך מוחשית יותר. הוא פנה לחברי הכנסת בקריאה לפעול למיגור האלימות המהווה איום על החברה.
במסגרת הדיון הוצגו נתונים המצביעים על עלייה במעשי האלימות וירידה בתחושת הביטחון האישית. נתונים אלה עולים ממחקר, שנערך על ידי פרופסור אריה רטנר ונוהאד עלי מהמרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה. ע"פ ממצאי המחקר, 7 אחוזים מהנשאלים ציינו שהם או קרוב משפחתם נפגעו ממעשה אלימות בשנה האחרונה, לעומת 3.2 אחוזים שציינו כי נפגעו ממעשה אלימות בשנת 2005. 30 אחוזים מהציבור הביעו חשש שייפגע מאלימות, לעומת 18 אחוזים בשנת 2005.