השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, דורש לעכב את הרפורמה בשירותי בריאות הנפש במתכונתה הנוכחית, במסגרתה אמורים לעבור שירותי אשפוז פסיכיאטריים והטיפול במרפאות בריאות הנפש בקהילה של משרד הבריאות לאחריותם של קופות החולים.
החלטת הרצוג התקבלה לאחר שקיים דיון מקיף בנושא עם הנהלת המשרד והגורמים המקצועיים, והועלו בפניו מכלול ההשלכות הצפויות מיישום הרפורמה.
בפנייה לשר הבריאות, יעקב בן יזרי, מביע הרצוג את דאגתו לגורלם של כל אותן האוכלוסיות החלשות הנזקקות לשירותים אלו ואת חששו כי בעקבות הרפורמה יוחלש עוד יותר מצבן. הרצוג הוסיף כי קיים חשש אמיתי שאוכלוסייה זו תיוותר ללא מענה טיפולי כלשהו ובצר לה תפנה אף היא למחלקות לשירותים חברתיים.
"כידוע, משרד הרווחה סובל מזה שנים מחוסר תקנים 'כרוני' לעומת הצפה הולכת וגדלה של אוכלוסיות עם צרכים שונים. במצב הנוכחי לא יוכלו המחלקות לשירותים חברתיים לתת מענה כלשהו לאותן אוכלוסיות שיוותרו מחוץ למסגרת ההסכמים של הרפורמה הביטוחית. מה גם, שהמומחיות המקצועית וכוח האדם הטיפולי המתאים מצויים במערכות שירותי בריאות הנפש", הוא אומר.
במכתבו הוא מצביע על שורת בעיות מרכזיות שעשויות להתעורר בעקבות הפעלת הרפורמה. בין היתר טוען כי מדובר בצעד מדאיג בתהליך מתמשך של נסיגת המדינה מאחריותה כלפי קבוצות חלשות באוכלוסייה. "הרפורמה עלולה ליצור מצב לפיו הזכאים לקבלת שירות בריאות נפש לא יקבלו אותו כיון שהתקציב שיועבר לקופות החולים לא יספיק לטיפול בכל הזכאים. כל עוד ההחלטה באשר לקביעת הזכאות לטיפול נפשי נתונה הייתה בידי המדינה (משרד הבריאות), נהנו משירותים אלה מי שהוגדרו כנתונים במצוקה נפשית-הגדרה שנכללו בה קבוצות אוכלוסייה הטרוגניות ביותר", טוען הרצוג.
לדבריו, בעיה נוספת שמתעוררת נעוצה בכך שברפורמה נקבעו קריטריונים הקשורים באבחנות פסיכיאטריות פורמאליות לצורך קבלת הטיפול. הוא מסביר כי בקרב האוכלוסייה הפונה לשירותי בריאות הנפש בקהילה קיימות קבוצות רבות עם מצוקות נפשיות קשות אשר אינן עומדות בהכרח בקריטריונים הנוקשים של אבחנות פסיכיאטריות מובהקות. בכלל זה, אוכלוסיות עם מצוקות נפשיות הנלוות למצבים פסיכו-סוציאליים קשים, כגון: אנשים עם גבוליות מסוגים שונים- קוגניטיבית ונפשית, נערות במצוקה, משפחות במשבר וכד'. מדובר באוכלוסייה שבדרך-כלל מוכרת היטב גם למחלקות לשירותים חברתיים מן ההיבטים של הטיפול הפסיכו-סוציאלי ואשר אינה מסוגלת לממן טיפול נפשי בכוחות עצמה.
החלטת הרצוג התקבלה לאחר שקיים דיון מקיף בנושא עם הנהלת המשרד והגורמים המקצועיים, והועלו בפניו מכלול ההשלכות הצפויות מיישום הרפורמה.
בפנייה לשר הבריאות, יעקב בן יזרי, מביע הרצוג את דאגתו לגורלם של כל אותן האוכלוסיות החלשות הנזקקות לשירותים אלו ואת חששו כי בעקבות הרפורמה יוחלש עוד יותר מצבן. הרצוג הוסיף כי קיים חשש אמיתי שאוכלוסייה זו תיוותר ללא מענה טיפולי כלשהו ובצר לה תפנה אף היא למחלקות לשירותים חברתיים.
"כידוע, משרד הרווחה סובל מזה שנים מחוסר תקנים 'כרוני' לעומת הצפה הולכת וגדלה של אוכלוסיות עם צרכים שונים. במצב הנוכחי לא יוכלו המחלקות לשירותים חברתיים לתת מענה כלשהו לאותן אוכלוסיות שיוותרו מחוץ למסגרת ההסכמים של הרפורמה הביטוחית. מה גם, שהמומחיות המקצועית וכוח האדם הטיפולי המתאים מצויים במערכות שירותי בריאות הנפש", הוא אומר.
במכתבו הוא מצביע על שורת בעיות מרכזיות שעשויות להתעורר בעקבות הפעלת הרפורמה. בין היתר טוען כי מדובר בצעד מדאיג בתהליך מתמשך של נסיגת המדינה מאחריותה כלפי קבוצות חלשות באוכלוסייה. "הרפורמה עלולה ליצור מצב לפיו הזכאים לקבלת שירות בריאות נפש לא יקבלו אותו כיון שהתקציב שיועבר לקופות החולים לא יספיק לטיפול בכל הזכאים. כל עוד ההחלטה באשר לקביעת הזכאות לטיפול נפשי נתונה הייתה בידי המדינה (משרד הבריאות), נהנו משירותים אלה מי שהוגדרו כנתונים במצוקה נפשית-הגדרה שנכללו בה קבוצות אוכלוסייה הטרוגניות ביותר", טוען הרצוג.
לדבריו, בעיה נוספת שמתעוררת נעוצה בכך שברפורמה נקבעו קריטריונים הקשורים באבחנות פסיכיאטריות פורמאליות לצורך קבלת הטיפול. הוא מסביר כי בקרב האוכלוסייה הפונה לשירותי בריאות הנפש בקהילה קיימות קבוצות רבות עם מצוקות נפשיות קשות אשר אינן עומדות בהכרח בקריטריונים הנוקשים של אבחנות פסיכיאטריות מובהקות. בכלל זה, אוכלוסיות עם מצוקות נפשיות הנלוות למצבים פסיכו-סוציאליים קשים, כגון: אנשים עם גבוליות מסוגים שונים- קוגניטיבית ונפשית, נערות במצוקה, משפחות במשבר וכד'. מדובר באוכלוסייה שבדרך-כלל מוכרת היטב גם למחלקות לשירותים חברתיים מן ההיבטים של הטיפול הפסיכו-סוציאלי ואשר אינה מסוגלת לממן טיפול נפשי בכוחות עצמה.