ראש האגף החברתי בטחוני במשרד הביטחון, חבר הכנסת והשר לשעבר אביגדור קהלני, רואה ברמזי המשא ומתן הצפוי עם סוריה ניסיונות של הממשלה להסיט את דעת הקהל מ"מסקנותיה של ועדה מסוימת", כהגדרתו.
בשיחה ביומן הצהרים של ערוץ 7 אומר קהלני כי מדובר בצעד של מצוקה מצידה של הממשלה לנוכח תוצאות המלחמה. "לכן יוזמות כאלה פורצות בעיקר כשעולים איתותים מסוריה שמבקשת לשפר את מערכת היחסים שלה עם ארצות הברית ורצונה להתנתק ממה שמוגדר כציר הרשע".
"אני לא מתנגד להושטת יד לשלום, וכמי שלחם אני מוכן תמיד לשיחה ולא דרך קנה התותח. העניין הוא שכאן יש הרבה סימני שאלה – אני הרי הרמתי יד בעד אוסלו, והייתי בראש תנועה שהייתה מוכנה לוותר על חלקי ארץ מסוימים. אבל איך אפשר לשים את כל כספנו על קרן הצבי, מול שלטון סורי שיכול להשתנות ביום אחד. זו הרי לא דמוקרטיה. יכול לעלות מנהיג מסוים שבגלל זעם כלשהו יבטל כל סיכום מדיני", אומר קהלני.
לדבריו "סוריה רוצה את הגולן למרות שהוא בסך הכול שטח פצפון ביחס לשטחה שלה. היא מעוררת את זה כי התחושה שם היא שמדינת ישראל נמצאת בלחצים של סכסוכים פנימיים. מה שנראה בעיניהם כרגע של חולשה שחשוב להם לנצל אותו להגברת הלחץ עלינו ולהשיג הישגים מדיניים".
על התנהלות התקשורת, המעודדת ברמות כאלה ואחרות את מהלכי הנסיגה המדינית, אומר קהלני כי זו נוהגת כדרכה משכבר, כשהיא ממזערת את היחס למסקנות ועדת וינוגרד. "ראש הממשלה הצליח בכך שהוא מסיט את כל תשומת הלב למהלך הזה ממסקנות וינוגרד. בנוסף, זה משתלב היטב בתפיסותיהם של מרבית אנשי התקשורת שפונים מהמרכז שמאלה".
קהלני מזכיר את החוק שעבר ביוזמת סיעתו 'הדרך השלישית' שמחייב משאל עם על כל נסיגה מהגולן, כדי שמהלך שכזה לא יבוצע בשל הרמת יד של חבר כנסת אחד.
לשאלת המראיין, יגאל שוק, התייחס קהלני גם למינויו של אהוד ברק לשר ביטחון. לטעמו לא ניתן להאשים את עמיר פרץ בכל הכישלון במלחמת לבנון השנייה. זאת כיוון שהכישלון נבע מחמש שנות זלזול באימוני הצבא ומציאות בה טנקיסטים לא ראו טנק באימונים במשך שנים. "כל המערכת צריכה להיבחן מרמת האפסנאי ועד לראש הממשלה וחברי הקבינט". לנוכח זאת אומר קהלני כי על המערכת לבחון את עצמה שנים אחורה וגם לבחון את אחריותו של אהוד ברק להרדמת מערכות הביטחון. "כאדם מאמין אני רואה במלחמה האחרונה גם סטירה מלמעלה לאחר ש'וישמן ישורון ויבעט', ראו הוזהרתם".
קהלני סבור שגם אם לברק תהיה השפעה רבה על החלטות הממשלה על היערכות הצבא המחודשת, הרי שהאחריות מוטלת על הממשלה כולה שתצטרך לנתח את מסקנות המלחמה ולסייע לו לתקן את הליקויים.
בשיחה ביומן הצהרים של ערוץ 7 אומר קהלני כי מדובר בצעד של מצוקה מצידה של הממשלה לנוכח תוצאות המלחמה. "לכן יוזמות כאלה פורצות בעיקר כשעולים איתותים מסוריה שמבקשת לשפר את מערכת היחסים שלה עם ארצות הברית ורצונה להתנתק ממה שמוגדר כציר הרשע".
"אני לא מתנגד להושטת יד לשלום, וכמי שלחם אני מוכן תמיד לשיחה ולא דרך קנה התותח. העניין הוא שכאן יש הרבה סימני שאלה – אני הרי הרמתי יד בעד אוסלו, והייתי בראש תנועה שהייתה מוכנה לוותר על חלקי ארץ מסוימים. אבל איך אפשר לשים את כל כספנו על קרן הצבי, מול שלטון סורי שיכול להשתנות ביום אחד. זו הרי לא דמוקרטיה. יכול לעלות מנהיג מסוים שבגלל זעם כלשהו יבטל כל סיכום מדיני", אומר קהלני.
לדבריו "סוריה רוצה את הגולן למרות שהוא בסך הכול שטח פצפון ביחס לשטחה שלה. היא מעוררת את זה כי התחושה שם היא שמדינת ישראל נמצאת בלחצים של סכסוכים פנימיים. מה שנראה בעיניהם כרגע של חולשה שחשוב להם לנצל אותו להגברת הלחץ עלינו ולהשיג הישגים מדיניים".
על התנהלות התקשורת, המעודדת ברמות כאלה ואחרות את מהלכי הנסיגה המדינית, אומר קהלני כי זו נוהגת כדרכה משכבר, כשהיא ממזערת את היחס למסקנות ועדת וינוגרד. "ראש הממשלה הצליח בכך שהוא מסיט את כל תשומת הלב למהלך הזה ממסקנות וינוגרד. בנוסף, זה משתלב היטב בתפיסותיהם של מרבית אנשי התקשורת שפונים מהמרכז שמאלה".
קהלני מזכיר את החוק שעבר ביוזמת סיעתו 'הדרך השלישית' שמחייב משאל עם על כל נסיגה מהגולן, כדי שמהלך שכזה לא יבוצע בשל הרמת יד של חבר כנסת אחד.
לשאלת המראיין, יגאל שוק, התייחס קהלני גם למינויו של אהוד ברק לשר ביטחון. לטעמו לא ניתן להאשים את עמיר פרץ בכל הכישלון במלחמת לבנון השנייה. זאת כיוון שהכישלון נבע מחמש שנות זלזול באימוני הצבא ומציאות בה טנקיסטים לא ראו טנק באימונים במשך שנים. "כל המערכת צריכה להיבחן מרמת האפסנאי ועד לראש הממשלה וחברי הקבינט". לנוכח זאת אומר קהלני כי על המערכת לבחון את עצמה שנים אחורה וגם לבחון את אחריותו של אהוד ברק להרדמת מערכות הביטחון. "כאדם מאמין אני רואה במלחמה האחרונה גם סטירה מלמעלה לאחר ש'וישמן ישורון ויבעט', ראו הוזהרתם".
קהלני סבור שגם אם לברק תהיה השפעה רבה על החלטות הממשלה על היערכות הצבא המחודשת, הרי שהאחריות מוטלת על הממשלה כולה שתצטרך לנתח את מסקנות המלחמה ולסייע לו לתקן את הליקויים.