שר הביטחון, אהוד ברק, הנחה את צה"ל לאפשר טיפול מיידי במקרים הומניטרים דחופים בפלשתינים השוהים במעבר ארז ועברתם לטיפול בישראל. במעבר
הבוקר השיבו שר הבטחון ושר הפנים לעתירתם של עמותת רופאים לזכויות אדם הדורשת מהשנים להכניס לתוחמי ישראל פלסטינים מעזה לצורך קבלת טיפול רפואי ביו"ש ובחו"ל.
במסגרת העתירה התבקשו בנוסף שרי הפנים והבטחון להשיב מדוע לא יפתחו לאלתר את גבולותיה של רצועת עזה למעבר חולים ופצועים הזקוקים לטיפול רפואי בישראל ובחו"ל.
מדוע לא יאפשרו ל- 13 חולים ופצועים המפורטים בעתירה, אשר נשקפת להם סכנת חיים מיידית להכנס לישראל לאלתר לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף ומציל חיים, ולכל הפחות מדוע לא יבחנו בקשות אלה באופן פרטני, כלשון העתירה.
השרים השיבו כי ע"פ דין פלסטינים תושבי רצועת עזה - אין כל זכות שבדין להיכנס לישראל.
"בית המשפט הנכבד קבע לא אחת בעבר, כי זכותה הריבונית של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה, וכי היקף שיקול הדעת הנתון לרשויות בעניין זה הוא רחב ביותר. עמדה זו של בית המשפט עוברת כחוט השני בפסיקותיו בעבר הרחוק והקרוב".
"לעניין זה נבקש להבהיר, כי עמדתו של בית המשפט הנכבד אף עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, כמו גם עם המשפט הנוהג במדינות העולם, לפיו כל מדינה שומרת לעצמה זכות מוחלטת לקבוע אלו זרים יכנסו אליה, וככלל, מדינה אינה חייבת לנמק בפני אדם זר מדוע היא מסרבת להתיר את כניסתו לתחומה".
בתשובה נכתב כי בסמכותו של שר הפנים ליתן רישיונות על פי חוק הכניסה לישראל ע"פ שיקול דעת. לעותרים שלפנינו אין כלל זכות להיכנס לישראל.
"דברים אלה יפים גם כאשר עסקינן בתחום הבריאות: לפי הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה אשר נחתם בין מדינת ישראל לבין אש"ף, האחריות בתחום הבריאות באזור הועברה לידי הרשות הפלסטינית. בנסיבות אלו, למשיבים אין כל אחריות ישירה למצב מערכת הבריאות באזור. על אחת כמה וכמה הדברים יפים ברצועת עזה, שכבר למעלה משנה ותשעה חודשים איננה נתונה עוד לשליטה ישראלית ודיני התפיסה הלוחמתית אינם חלים עוד", נכתב בתשובה.
יחד עם זאת כותבים המשיבים כי "כאשר מדובר בתושבי רצועת עזה לאחר ההתנתקות, והעדר אחריות ישראל לתחום הבריאות ברצועת עזה, הייתה נכונה המדינה גם לאחר ההתנתקות במקרים מסוימים לאפשר כניסת תושב פלסטיני לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי, כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו ואין אפשרות ליתן לו טיפול רפואי חלופי בתחומי רצועת עזה, ובתנאי שלא נשקף מאותו אדם סיכון פרטני לביטחון המדינה. לא התקבלה כל החלטה על שינוי מדיניות זו, בנוגע לחולים להם נשקפת סכנת חיים".
עוד מצויין כי בניגוד לטענת העותרים בעתירה, לא התקבלה החלטה בדבר סגירתו המוחלטת של מעבר ארז ביום 14.6.07, החוסמת באופן מוחלט מעבר של חולים לישראל.
"עם זאת, לאור המצב הביטחוני בשטח היום והשתלטות פעילי חמא"ס על הנעשה ברצועה, ולאור העדר גורמי תיאום בצד הפלסטיני, לא מתאפשרת פעילות שוטפת ויעילה מול הצד הפלסטיני בעניין זה. בהעדר גורמי תיאום בצד הפלסטיני, אין גורמי ממשל האמונים על קליטת בקשותיהם של הפונים, אימות מצבם הרפואי ומהימנות מסמכיהם של המבקשים, תיעדוף בקשות החולים על פי דחיפות הצורך בטיפול רפואי, והמעברת הבקשות לצד הישראלי בעוד מועד לצורך אבחונן הביטחוני.
בנוסף, מדיווחי הצבא עולה, כי פעילי ארגון החמא"ס נמצאים כיום על ציר ההגעה למעבר ארז, וזאת לאחר שהניסו את השוטרים הפלסטינים אשר שהו בצד הפלסטיני של המעבר. כיום, ישנה התגודדות בלתי מבוקרת של תושבים בצד הפלסטיני, אשר הגיעו למעבר ארז ללא תיאום מראש וללא אבחון ביטחוני. אין מי שמווסת את הגעת הפלסטינים למעבר, ואין מי שמוודא כי מי שהגיש את הבקשה לכניסה מטעמים רפואיים הוא אותו אדם המבקש לעבור במעבר. מצב דברים זה מקשה אף הוא בהיענות לבקשות מסוג זה, ומהווה סיכון ביטחוני ממשי לחיילים ולאזרחים במעברים.
אף על פי כן, במקרים בהם מדובר בחולים אשר נזקקים לטיפול רפואי מציל חיים, נעשה מאמץ לאפשר את כניסתם לישראל אף בלא תיאום עם הצד הפלסטיני, בין היתר באמצעות יצירת קשר עם ארגון הצלב האדום, אשר מתאם הגעת פלסטינים למעבר ארז ובמקרים המתאימים מתאם גם את העברתם באמצעות אמבולנסים לישראל. זאת כמובן, בהיעדר מניעה ביטחוני פרטנית לכניסתו לישראל של אותו תושב פלסטיני. בתשובה מצויין גם כי רק אתמול נכנסו לישראל באמצעות אמבולנסים 4 פלסטינים פצועי ירי שנפגעו כתוצאה מהעימותים הפנימיים ברצועה.
לאור הנ"ל, קוראים המשיבים לדחות את העתירה ומציינים כי ככל שבקשות הפונים הועברו למת"ק ארז הועברו פניות אלה לבדיקה פרטנית כמבוקש.