במשרד לקליטת העלייה עמלים שבועות ארוכים במיפוי מקצועי של העולים החדשים דורשי העבודה. אלפי עולים חדשים מרחבי הארץ, מוינו לפי מקצועם, השכלתם, ניסיונם בעבודה וכישוריהם כדי לשלבם במקומות תעסוקה המתאימים להם, בכל ענפי המשק.
ה"מבצע" ייחל ביריד תעסוקה רחב היקף שיקיים המשרד ביום ראשון בת"א וימשך בסדרת ירידים בהם ייקחו חלק מאות מעסיקים וחברות בכל רחבי הארץ. החברות שישתתפו בכל יריד נבחרו על פי מידת יכולתן להציע פתרונות תעסוקה הולמים לעולים. ביריד בת"א יוצעו למעלה מ- 3500 משרות פנויות בתחומי ההיי-טק, ביוטכנולוגיה ואלקטרוניקה, במפעלי ייצור בענפי מתכת, מזון, חשמל, כימיקלים ובענף המלונאות ובשירות לקוחות, וכן מענפי המזון, הבנקאות, הטקסטיל והאופנה ועוד. חלק מהחברות שיציעו מקומות עבודה פנויים לעולים יהיו חברת פרטנר תקשורת, רשת מלונות "דן", התעשייה האווירית, חברת טבע, סופר-פארם, בנק לאומי, HOT וחברות כח אדם מובילות. משרד הקליטה אף יממן הכשרות והסבות לעולים כדי לשדרג את התאמתם למקום העבודה הנדרש.
השר לקליטת העלייה, זאב בוים מסביר את המהלך בכך שקיים פער בין הפוטנציאל הגלום בעולים לבין מימושו בשטח. לדבריו המטרה היא כפולה: גם לצמצם את מימדי האבטלה בקרב העולים וגם להגדיל את שרידותם בעבודה ע"י מציאת תפקיד שהולם את כישוריהם ויכולתם. אין מקום בישראל 2007 שמקצועות מסוימים יהיו חסומים בפני עולים. יש לשבור את תקרת הזכוכית ולאפשר להם לתרום ולהשתכר בהתאם למקצועם.
לרגל ירידי התעסוקה לעולים מפרסמים שירות והתעסוקה ומינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת דו"חות מיוחדים המתפרסמים לראשונה וכוללים נתוני תעסוקה ואבטלה בקרב עולים:
בישראל חיים היום כ- 230 אלף עולים חדשים (עד 10 שנים בארץ ו-15 שנה בקרב עולי אתיופיה) בגילאי העבודה (18-64), המהווים כ- 8% מכלל האוכלוסייה . מתוכם 56.4% נשים. העלייה ב- 10 שנים האחרונות הגיעה משלושה מוקדים עיקריים: 75% מברית המועצות, 10% מאירופה וארצות הברית וכ- 10% מאתיופיה.
מאפיינים תעסוקתיים של העולים:
1. שעורי השתתפות בכוח העבודה, בתעסוקה ונתוני אבטלה: זהים לכלל האוכלוסייה
לא קיים הבדל בין אוכלוסיית העולים לבין כלל האוכלוסייה (לא כולל ערבים) בשעורי ההשתתפות בכוח העבודה ( 72% ), ובאופן דומה בשעורי התעסוקה( 65%) וכן בשעורי האבטלה (8.6%).
בקרב אוכלוסיית העולים ניכרים הבדלים בין עולי המערב לארצות אסיה ואפריקה:
שיעורי השתתפות ושעורי תעסוקה הגבוהים ביותר בקרב עולי ברית המועצות (77% לעומת 71% בקרב כלל העולים). בקרב האוכלוסייה האתיופית נמצא שיעור אבטלה גבוה במיוחד (18%) בעוד שבקרב העולים מברה"מ שיעור האבטלה עמד על 7.5% ובקרב כלל העולים עומד על 8.8%.
לוותק בארץ ישנה השפעה ברורה על שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה. ככל שהעולים ותיקים יותר הם צוברים ניסיון בהכרת שוק העבודה ושיעורי התעסוקה שלהם גבוהים יותר.
שעורי התעסוקה של העולים שהגיעו ארצה עד לפני 10 שנים (אתיופים עד לפני 15 שנים) עומדים על 67.6% בעוד ששעורי התעסוקה של עולים שעלו ב- 5 שנים האחרונות עמדו על 60.9%.
באופן כללי, שעורי האבטלה בקרב העולים נמצאים במגמת ירידה בשלוש השנים האחרונות (4% ).
2. דורשי עבודה:
בקרב העולים ישנם יותר נשים שהן דורשות עבודה: מתוך כלל אוכלוסיית עולים הרשומים כדורשי עבודה (עד 10 שנים בארץ) – 63% הן נשים ורק 37% הם גברים. זאת בעוד בקרב כלל דורשי העבודה במשק ישנו שיעור של 60% נשים ו40% גברים.
יותר עולים בעלי השכלה גבוהה רשומים כדורשי עבודה: מתוך כלל אוכלוסיית העולים הרשומים כדורשי עבודה 21% הם בעלי השכלה אקדמאית, ו8.5% הם בעלי השכלה על תיכונית . זאת בעוד בקרב כלל דורשי העבודה מצויים שיעורים של 11% בעלי השכלה אקדמית ו6% בעלי השכלה על תיכונית.
בהשוואה לכלל אזרחי המדינה יותר עולים דורשי עבודה מתגוררים בדרום הארץ ובגוש דן: 28.5% מתוך העולים דורשי עבודה מתגוררים בדרום הארץ , זאת בהשוואה ל-24% מתוך כלל דורשי העבודה המתגוררים בדרום. 23.5% מתוך העולים דורשי עבודה מתגוררים באזור דן , זאת, בהשוואה ל-18.5% מוך כלל דורשי עבודה במשק המתגוררים באזור דן.
אחוז העולים דורשי עבודה בני 55 + גבוה מאחוז כלל אוכלוסיית דורשי העבודה בני 55+: 42% מכלל העולים דורשי עבודה הם בני 55 ומעלה, זאת, בעוד שיעור דורשי העבודה בני 55 ומעלה עומד על 23% .
1.5% מתוך כלל דורשי העבודה בישראל הם עולים (חדשים וותיקים) מאתיופיה.
0.15% מתוך כלל דורשי העבודה בישראל הם עולים (חדשים וותיקים) מצרפת
0.10% מתוך כלל דורשי העבודה בישראל הם עולים (חדשים וותיקים) מארצות הברית
3.55% מתוך כלל דורשי העבודה בישראל הם עולים (חדשים וותיקים) ממדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר).
3. השכלה: לעולים ייצוג גדול יותר בקרב בעלי תואר שני ושלישי (14.5% לעומת 9% מכלל האוכלוסייה) ובקרב בעלי תעודה על תיכונית בהשוואה לכלל האוכלוסייה (21.5% לעומת 14.4%).
4. עיסוק ומשלחי יד: משלחי היד של העולים החדשים שונים מאלו של ילידי הארץ. הם מועסקים בעיקר במקצועות המכירות והשירותים (26% לעומת 20% מכלל האוכלוסייה), או כעובדים מקצועיים, מכונאים, פועלי ייצור, חייטים ועוד (26% לעומת 15.4%) ופחות במשלחי יד אקדמאיים, חופשיים וטכניים. רבע מהעולות החדשות מועסקות בעיקר בשירותי בריאות ורווחה. בתעשייה, מסחר ושירותים מועסקות למעלה מ-40%. ממצאים אלו מבטאים את רצונם החזק של העולים להשתלב בשוק העבודה בטווח הקצר, כדי למצות, ככל שניתן רמת חיים גבוהה יותר. אחוז העולים העובדים במשלח יד אקדמי, טכני או ניהול עמד על כ- 20% בהשוואה לכ- 39% בקרב כלל האוכלוסייה וזאת למרות שמשקלם של בעלי ההשכלה האקדמית בכל אחת מהאוכלוסיות נמצא די דומה .(27.5% בקרב העולים ו- 24.6% בקרב האוכלוסייה היהודית האחרת).
לעולים ייצוג בולט בענפי התעשייה והמסחר (38%) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית האחרת (29%). לעומת זאת, בולט ייצוג החסר שלהם בקרב העובדים במגזר הציבורי (הכולל ענפי מינהל ציבורי, חינוך, בריאות וקהילתיים) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית האחרת (24.5% ו- 34.8% בהתאמה).
שעורם של העולים החדשים שמועסקים ע"י חברות כח אדם כפול מזה של ילידי הארץ ועומד על 8%, אך שעור זה הולך ופוחת עם השהות בישראל.
תעסוקה במקצוע- שליש מהעולים עובדים במקצועם, לעומת 42% בקרב ילידי ישראל.
5) משלח יד נפוץ לפי ארצות מוצא כפי שנרשמו דורשי העבודה בלשכת התעסוקה:
עולים מאתיופיה: תעשייה, חקלאות, משק בית, מטפלת מט"ב, אבטחה, ניקיון ותחזוקה.
עולים מצרפת: מכירות,תעשייה, מזכירות, ניהול חשבונות, מהנדסי תוכנה.
עולים מארצות הברית: הוראה, מזכירות, מינהל עסקים, מהנדס תוכנה, מדעי החברה,משפטים.
עולים ממדינות חבר העמים:תעשייה, הוראה, מכירות, ניקיון ותחזוקה, כלכלן, מטפלת מט"ב, מהנדס מכונות, הנהלת חשבונות, נהג, אבטחה, קופאי.