פולמוס חוק השבת ממשיך. במכתב לחברי ועידת המפד"ל משיב הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת" למתנגדי החוק אותו ניסח, בעקבות מכתבו של שר הדתות לשעבר, יגאל ביבי וקובע, "במצבה הנוכחי של השבת בישראל אין מה להפסיד".
הרב רוזן כותב במכתב לחברי ועידת המפד"ל, "מכיון שיש לי יד ורגל בייזום חוק זה ובעיקר בניסוחו - אני מוצא לנכון להגיב על דבריו ולהבהיר את הנושא מנקודת מבטי. עסקתי בדקדוקי הניסוח במהודק עם הרבנים (לפי א"ב) יעקב אריאל, צפניה דרורי, שאר-ישוב כהן ונחום רבינוביץ".
"ה'מדיניות ההלכתית' העומדת בבסיס השקפת עולמנו היא פסיקתו של הרב שאול ישראלי זצ"ל לפיה יש חיוב 'להציל מה שניתן' ולא לנקוט במדיניות של 'הכל או לא כלום' גם בנושאים הלכתיים מובהקים. מסקנת דיונו המפורט היא כי מה שאפשר למנוע (כולל בהלכות ציבור!) יש לאסור, ומה שלא ניתן – נתעלם, גם אם מכלל לאו אתה שומע הן, והתוצאה תהיה חילולי שבת".
"במהלך הדיון פנים-רבני שהתנהל בינינו כתב הרב שאר-ישוב כהן: "עדיף הסדר חלקי על חוסר כל הסדר... חיוב גמור מן התורה להשלטת שמירת שבת קדשנו עד כמה שידינו מגעת". בדומה כתבו הרב יעקב אריאל: "יש לקבל חוק שבת, למרות חלקיותו, אולם בתנאי שלא יהיה היתר מפורש לחילול שבת, אלא איסור חלקי על מסחר ומלאכה", והרב נחום רבינוביץ: "הניסוח חייב להיות כזה שלא יהיה היתר מפורש אלא החוק יתייחס רק לאיסור". הרב צפניה דרורי הסכים לעקרון זה וליווה את פרטי הניסוח עם חבריו".
הרב רוזן מציין כי בתום הניסוח הרבני (שאיננו מתיר שום איסור!) קבלנו הסכמה משפטית והגשנו את הניסוח לח"כ אורלב אשר הניחו על שלחן הכנסת כלשונו.
הרב רוזן מזכיר את המכתב שפרסם הרב אריאל בעקבות "ה'התלהבות התקשורתית' שהציגה את הנושא כ'מהפך' וכ'בשורה'", ומסיים: "אכן, כולנו מודעים לחשש שמא "נצא קרחים מכאן ומכאן". זו שאלה פוליטית יותר מהלכתית. עמדתנו התורנית היא שבמצבה הנוכחי של השבת בישראל אין מה להפסיד".
בשולי הדברים כותב הרב רוזן: "תמהתי לקרוא... על תמיכתו (המסוייגת) של שאול יהלום בחוקת 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', תוך איזכור חוקי השבת ו'ברית הזוגיות' הכלולים בה. ליהוי ידוע: 'ברית הזוגיות' לדידם כוללת גם בני אותו מין (!) רח"ל, וה'שבת' שלהם מתירה בפירוש תחבורה ציבורית. האם נועץ ברבנים? מ"מ, מוטב היה לו להישען על מקבילת 'ברית הזוגיות' של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' הציוני, ועל חוק השבת של ח"כ אורלב".
הרב רוזן כותב במכתב לחברי ועידת המפד"ל, "מכיון שיש לי יד ורגל בייזום חוק זה ובעיקר בניסוחו - אני מוצא לנכון להגיב על דבריו ולהבהיר את הנושא מנקודת מבטי. עסקתי בדקדוקי הניסוח במהודק עם הרבנים (לפי א"ב) יעקב אריאל, צפניה דרורי, שאר-ישוב כהן ונחום רבינוביץ".
"ה'מדיניות ההלכתית' העומדת בבסיס השקפת עולמנו היא פסיקתו של הרב שאול ישראלי זצ"ל לפיה יש חיוב 'להציל מה שניתן' ולא לנקוט במדיניות של 'הכל או לא כלום' גם בנושאים הלכתיים מובהקים. מסקנת דיונו המפורט היא כי מה שאפשר למנוע (כולל בהלכות ציבור!) יש לאסור, ומה שלא ניתן – נתעלם, גם אם מכלל לאו אתה שומע הן, והתוצאה תהיה חילולי שבת".
"במהלך הדיון פנים-רבני שהתנהל בינינו כתב הרב שאר-ישוב כהן: "עדיף הסדר חלקי על חוסר כל הסדר... חיוב גמור מן התורה להשלטת שמירת שבת קדשנו עד כמה שידינו מגעת". בדומה כתבו הרב יעקב אריאל: "יש לקבל חוק שבת, למרות חלקיותו, אולם בתנאי שלא יהיה היתר מפורש לחילול שבת, אלא איסור חלקי על מסחר ומלאכה", והרב נחום רבינוביץ: "הניסוח חייב להיות כזה שלא יהיה היתר מפורש אלא החוק יתייחס רק לאיסור". הרב צפניה דרורי הסכים לעקרון זה וליווה את פרטי הניסוח עם חבריו".
הרב רוזן מציין כי בתום הניסוח הרבני (שאיננו מתיר שום איסור!) קבלנו הסכמה משפטית והגשנו את הניסוח לח"כ אורלב אשר הניחו על שלחן הכנסת כלשונו.
הרב רוזן מזכיר את המכתב שפרסם הרב אריאל בעקבות "ה'התלהבות התקשורתית' שהציגה את הנושא כ'מהפך' וכ'בשורה'", ומסיים: "אכן, כולנו מודעים לחשש שמא "נצא קרחים מכאן ומכאן". זו שאלה פוליטית יותר מהלכתית. עמדתנו התורנית היא שבמצבה הנוכחי של השבת בישראל אין מה להפסיד".
בשולי הדברים כותב הרב רוזן: "תמהתי לקרוא... על תמיכתו (המסוייגת) של שאול יהלום בחוקת 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', תוך איזכור חוקי השבת ו'ברית הזוגיות' הכלולים בה. ליהוי ידוע: 'ברית הזוגיות' לדידם כוללת גם בני אותו מין (!) רח"ל, וה'שבת' שלהם מתירה בפירוש תחבורה ציבורית. האם נועץ ברבנים? מ"מ, מוטב היה לו להישען על מקבילת 'ברית הזוגיות' של 'המכון לאסטרטגיה ציונית' הציוני, ועל חוק השבת של ח"כ אורלב".