תערוכת יחיד של הצייר לאוניד בלקלב מוצגת בימים אלה בגלריה אלה שבירושלים. ציוריו מאפשרים לנו הצצה אל עולמו של האמן החי ועובד בירושלים. הם פורשים לפנינו תמונה של עולם אינטימי עם בית ומרפסת, סטודיו וחלון, ומראות בדרך שבה עובר האמן יום יום. בחלק מיצירותיו ניתן להבחין באור המיוחד אותו הוא מכנה "אור חדש".



לבלקלב הסביר על מהות האור החדש שמופיע בציוריו. "בגלל שצייר הוא צינור, אז לפעמים אפשר לראות את האור שמשקף גם מצב אישי, שכן כל הנשמה של יהודי היא מאור", מסביר בלקלב, ומוסיף "יש אור בחוץ וגם אור בפנים. הצייר רואה מה שנותנים לו לראות מלמעלה והוא מצייר בדיוק מה שהוא רואה ומרגיש. בכל תקופה אפשר לראות מה קורה עם הצייר ומה הייחס שלו אל העולם בו הוא נמצא".



בלקלב אינו בוחר נופי פנורמה דרמטיים, אלא פינות, אשר בעין אמן הוא רואה את המיוחד שבהן: שלולית על הכביש, חתול בפינת מרפסת בנחלאות, וקומקום שעל השיש ליד החלון.

הוא מרבה לצייר את דיוקנו העצמי, את מכריו ואת משפחתו, וכאשר הוא מצייר ילד קטן, ילדותו חוזרת אליו. למעשה, הוא מרגיש כאילו הוא עצמו עומד לפניו, והוא מצייר את דיוקנו כילד. כך כאשר הוא מצייר אדם זקן, הוא מזדהה עם הדמות ומרגיש כאילו הוא מצייר את דיוקנו בעוד שנים, כפי שהוא רואה בעיני רוחו. עבר והווה מתערבבים בנפשו. כפר הולדתו מצטייר בעיניו בדמות מראה העץ שבחלון הסטודיו, ושאר הנופים מתמזגים עם נופי כפר ילדותו.



ליאוניד בלקלב עלה לישראל ב-1990, כאשר היה צייר מוכר ומבטיח בארצו מולדביה. הוא משלב ביצירתו את מסורת הציור האירופי, אותה הכיר מתקופת לימודיו באקדמיה בקייב ובאודסה עם המראות והאור שגילה כאן בארץ. עבודותיו משמרות גוונים של אקלים אירופאי ורוח של צבעוניות מכפר הולדתו, אך הוא צובע אותם באור השמש הישראלית וכך, החום הופך לכתום, צהוב וורוד, והירוק שולט גם כן, כביטוי לצמיחה וחיים.



יצירתו של בלקלב משלבת תרבויות והיא עומדת בזכות עצמה כביטוי לשינויים המתחוללים אצל יוצר שבא מאקלים אחר, עם מטען תרבותי עשיר ומוצא דרך להתחבר אל האור ואל האמנות הישראלית.



בארץ התחבר אל אמנים יוצאי רוסיה ובריה"מ, ותיקים בארץ וותיקים פחות, אשר בעקבותיהם התערה בתרבות ובהוויה הישראלית. מעבר לתרבות הישראלית, גילה בלקלב בארץ את שורשיו היהודיים ועבר תהליך של חזרה בתשובה ואכן, בחלק מציוריו נמצא ביטוי להווי המשפחתי הדתי.



בלקלב מרבה לעסוק בציור דיוקנו העצמי. הוא חוקר את דיוקנו כפי שהוא משתקף במראה בשעות היום החולפות, במצבי הרוח השונים, אשר מבטאים תמורות חיצוניות ופנימיות, גשמיות ורוחניות. לעתים הציור קטוע, הדמות חצויה והחידה של דמותו אינה מפוענחת. כאדם מאמין אין הוא רואה בדמות – בדמותו את השלמות, ולכן היא תמיד חסרה וכמו לא גמורה. כן הציור מהווה חוצץ בין הדיוקן לבין הצופה, ומסתיר חלק מדמותו, אך הכן הוא הסמל והמוטיב הנלווה לאמן. יש פעמים שהאמן נגלה תוך שבבואתו נשקפת מן המראה, אשר קוטעת מגופו ומפניו.



בלקלב מצייר על בדים, על קרשים, על לוחות פורמיקה ועל קרטונים. הוא מצייר מיניאטורות של נופים – שהם כאבני חן ביופיים המתומצת. הדיוקנאות הקטועים והחסרים, הדמויות הצרות והמכווצות שבקרשים, השארת קטעי נוף בלתי גמורים, צמצום החומר המצויר והדגשת החלל שמסביב, יוצרים בציורים הבעה של רוחניות, ותחושה של יצירת יש מאין.

כתובת: טורא 1, ימין משה , ירושלים

שעות פעילות: ב' עד ה': 11:00 עד 13:00 ו 17:00 עד 19:00 ו': 11:00 עד 13:00

טלפון: 02-6241451