היום נפתח הכנס השנתי של פורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית של המכון הישראלי לדמוקרטיה במלון דן כרמל בחיפה. במסגרת מושב שעסק בהשלכות הכלכליות של יום מנוחה נוסף על המשק הישראלי, אמר שר התמ"ת אלי ישי כי הפכנו את יום השבת ליום של קניות".
"אם במסגרת קיצור שבוע העבודה יבטלו את הלימודים בימי שישי, אני אומר לכם שיוקמו קייטנות וחוגים, כדי שהילדים לא יהיו ברחובות בימי שישי. ואני אאבק שזה לא יהיה רק במעיין החינוך התורני, אלא בכל מערכות החינוך. אני מוכן להביא מדריכים ונוער שידאגו לתעסוקה של הילדים, כל הילדים, בימי שישי", אמר ישי.
בהקשר של אחת ההצעות שנדונו במושב, על אודות הפיכת יום ראשון ליום מנוחה שבועי, טען השר ישי: "לא צריך רק להסתכל על מה שקורה ברחבי העולם, אלא גם על אופייה של ישראל כמדינה יהודית. ברבים מאזורי הקניות אתה כאילו שם שלט שאומר 'פה לא ייכנס יהודי דתי', וזה לא עניין שבין חילונים לדתיים, בכל בית יהודי ומקום עבודה יש היום מישהו דתי, בסופו של דבר זה המרקם של החברה בארץ".
בדיון, שאותו הנחה נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון, השתתפו גם שר האוצר לשעבר ח"כ סילבן שלום (ליכוד), שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, ח"כ חיים אורון (מרצ-יחד), ח"כ יצחק לוי (מפד"ל-איחוד לאומי), ח"כ לשעבר שאול יהלום (מפד"ל-איחוד לאומי), פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי הרצליה, מנכ"ל מודלים כלכליים ד"ר יעקב שיינין, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל עו"ד אוריאל לין, חבר הכנסת לשעבר עו"ד נחום לנגנטל ואחרים.
בפתיחת הדיון הציג ד"ר כרמון את הנושא: "ליום המנוחה יש בראש ובראשונה ערך חברתי, אבל למעשה לכל התרבויות בעולם המערבי יש ליום המנוחה משמעויות נוספות. כבר כיום, עבור רבים בישראל יום שישי אינו יום עבודה, או יום עבודה חלקי, ויש לזכור אנחנו חיים בחברה שבה כ-20% מהתושבים מחשיבים את יום שישי ליום המנוחה מבחינה דתית. במדינת ישראל התקבעו כמה תופעות שיצרו מציאות, ובהן הבילוי בקניונים. לכן אנחנו מבקשים להעלות לדיון את האפשרות של יום מנוחה נוסף".
חבר הכנסת לשעבר עו"ד נחום לנגנטל, סיפר שהוא היה מעורב בהליך העברת חוק למיסוד יום ראשון כיום מנוחה, הסביר את מניעיו. "לא יכול להיות שבישראל אדם שאין לו אמצעים ואין לו מכונית, ואני אומר את זה כאדם דתי, לא יוכל לנסוע ביום החופשי שלו. לא יכול להיות שמתנ"סים לא יפעלו בשבת, ושמוסדות התרבות יהיו סגורים".
"מצד שני", הוסיף לנגנטל, "לא יכול להיות שעסקים לא יקבלו דתיים משום שהם לא מסוגלים לעבוד בשבת. ולכן צריך יום שבו הכל יהיה פתוח ותהיה תחבורה ציבורית, וביום שבת יהיה סגור. נראה לכם הגיוני שבכל קבוצות הכדורגל אין אף שחקן דתי? נראה לכם הגיוני שילד דתי ירצה להיות שחקן כדורגל ויגידו לו שהוא לא יכול משום שהמשחקים מתקיימים ביום שבת?".
פרופ' ידידיה שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר את הרציונל שמאחורי ההצעה. "אני חושב שצריך יום אחד מלא שהוא יום מנוחה, ויום אחד שהוא לא מנוחה ולא עבודה, שפנוי לבילויים וצרכנות. אם נלך ליום מנוחה מלא, של שבת, וליום עבודה מלא ביום שישי, אין לי ספק שיום שבת יישאר כיום צרכנות. ברצוני לומר גם שאיכות החיים שלנו לא תמיד נמדדת בהצלחות ובכישלונות הכלכליים. אם הבן שלי, שרוצה להשתתף באליפות ספורט כלשהי ביום שבת אבל לא יכול, אם נאפשר לו דבר כזה, איך אפשר למדוד את זה במונחים כלכליים?".
ח"כ לשעבר שאול יהלום (מפד"ל-איחוד לאומי) טען בדיון, כי לא כל דבר ניתן לכימות בערכים כלכליים. "20-30% מהציבור, שהוא ציבור דתי, אם אתה בא אליו בפיתוי ערכי ואומר שחלק מהחוקה יהיה מהפכת השבת, שהיא כל כך חשובה לציבור הזה, יש לך סיכוי להעביר את המהפכה הערכית כולה".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, טען כי אין להתעלם מהיותה של ישראל מדינה יהודית: "אני מרגיש מחויבות, לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, להתייחס לקביעה שמדינת ישראל היא לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם יהודית. ולכן, אם נקבע שיום ראשון הוא יום מנוחה, הכרסום ביום שישי יימשך - זה הרי מעוגן במסורת ובמנהגים היהודיים. משום כך יום ראשון כיום מנוחה אינו אלטרנטיבה – אם ביטלת את יום ראשון כיום עבודה, אתה מהר מאוד תגיע למצב של ארבעה ימי עבודה".
שר האוצר לשעבר אברהם שוחט הסביר את הבעיתיות שבהצעה. "אם אנחנו מחליטים על יום ראשון כיום שבתון, אנחנו בעצם מחליטים על יומיים וחצי של מנוחה, וזה לא ריאלי. אני חולק על ההנחה שהצרכנות בשבת היא תוצאה של יום שישי שמוקדש רק בחציו לקניות. איזו מין המצאה זו? מי אמר שצריך לקנות שישה ימים בשבוע, או חמישה או ארבעה? אני בעד חמישה ימי עבודה בשבוע, ואני בעד הארכת ימי הלימוד, ובעד תחבורה ציבורית בשבת, אבל אני חושב שאין אופציה להפוך את יום ראשון ליום מנוחה".
ח"כ חיים אורון (מרצ-יחד): "אני טוען שהזווית הכלכלית היא במקרה הטוב אחת הזוויות הפחות חשובות בדיון. למה דווקא פה אי אפשר לעשות את החיבור בין כלכלה וערכים? אני שותף לאווירה הביקורתית כלפי בעיית הצרכנות, אבל אני לא מתחבר למי שטוען שהשינויים האלה צריכים להיות מעוגנים בחוק. אם תסגרו ביום שבת את מרכז ביג בבאר שבע, למשל, אז פשוט ינדדו לעשות קניות ביישובים הערבים. כשהיה העימות הגדול בכביש בר אילן בירושלים, הצעתי שנסגור את הרחוב בחלק משעות היום, אבל שתהיה תחבורה ציבורית וייפתחו המתנ"סים. מה מפריע שהמדינה תחליט שכל המקומות שלמדינה יש בהם יד יהיו פתוחים בשבת בחינם? מוזיאונים, וגנים לאומיים למשל? אני לא חסיד גדול של אבולוציות, אבל כנראה שבתחום הזה תהיה אבולוציה".