היום התקיים דיון ממושך לגבי פגיעה בהיקף שכרם של מאבטחי השרים, בקריאה לאוצר לדחות בחודש ימים את תחולת המכרז, שבו זכתה חברת "מיקוד" – ולנצל פרק זמן זה לשם קיום מו"מ על שיפור תנאי העסקתם.
יחד עם זאת, סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, בסעיף נוסף, מבין ההחלטות, כי ועדת הכספים מגנה איומים שהופנו אל מאבטחי שרים על צעדם להתאגד במסגרת ההסתדרות.
ועדת הכספים התכנסה לדון, ב"דיון מהיר", בשביתת מאבטחי שרי הממשלה הצפויה עקב הפגיעה הקשה במעמדם ובזכויותיהם. את הדיון יזמו ארבעה ח"כים: שלי יחימוביץ', חיים אורון, נדיה חילו ורונית תירוש. ח"כ יחימוביץ' התלוננה שחברת "מיקוד" שזכתה במכרז מטעם האוצר לאספקת שירותי אבטחה לשרים הורידה את תנאי ההעסקה באופן דרמטי תוך פגיעה בשכרם – ותפקיד ועדת הכספים לתבוע את עלבונם ולהשיב את התנאים הקודמים שבהם הועסקו, כיוון שהם חרפו נפשם למען המדינה.
גם ח"כ חילו התרעמה על כך שבמכרז יצומצם שכרם ב- 20%, ולכן, על הוועדה להתייצב ולמנוע את הפגיעה. חיזוק לתלונות הח"כים השמיע צחי טבקמן, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שקבע כי במכרז החדש יש "אלמנטים לא חוקיים". יו"ר ועד עובדי המאבטחים, דוד בן-נון, גילה כי הוטחו איומים במאבטחים עקב הקמת ועד חדש שמייצג 150 מאבטחי שרים במסגרת ההסתדרות.
מנגד, דחה לחלוטין טענות אלה נציג החשב הכללי באוצר, ליאור הגאי, מ"מ מנהל הרכש הממשלתי, שטען, כי המגמה הייתה במסגרת המכרז החדש לשלב את כל 150 מאבטחי השרים תחת קורת גג אחת. במכרז זכתה חברת "מיקוד" שהציעה סכום של 11 אלף ₪ ל- 13 ימי עבודה לכל מאבטח. הוא הסביר, כי בניגוד לעבר, כאשר היו 7 חברות שונות שעסקו בתחום העסקת מאבטחי שרים, תוך תשלום דירוגי שכר שונים – הרי הפעם בחברת "מיקוד", שזכתה במכרז, אמנם יהיו כאלה מבין מאבטחי השרים ששכרם ייפגע מעט, אך לרובם לא תהיה פגיעה בשכר.
במסגרת הדיון הזכיר יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, כי כניסתן של חברות פרטיות לתחום האבטחה של שרים, החלה לאחר הרצח של המנוח השר רחבעם זאבי. לדבריו, היו צריכים לגייס מייד מאבטחים רבים לאבטחה האישית של השרים – מפני שהיחידה לאבטחת שרים לא עמדה במשימה.
ראש אגף ביטחון באוצר, יוני מור, שייצג גם את השב"כ בדיון בוועדה, ציין כי הסיבה שמשרד האוצר יצא למכרז מרכזי נעוצה בהיעדר אחידות לשכר המאבטחים בין חברות האבטחה השונות. לדבריו, היה צורך לאחד גם את הרמה של המאבטחים וגם את רמת השכר. מי שקבע את הקריטריונים המקצועיים הנדרשים ממאבטחי השרים היה השב"כ. הרעיון המרכזי היה לעשות סדר תוך איחוד השורות. גם הוא שלל לחלוטין ודחה טענות לגבי איומים שהושמעו.
יחד עם זאת, סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, בסעיף נוסף, מבין ההחלטות, כי ועדת הכספים מגנה איומים שהופנו אל מאבטחי שרים על צעדם להתאגד במסגרת ההסתדרות.
ועדת הכספים התכנסה לדון, ב"דיון מהיר", בשביתת מאבטחי שרי הממשלה הצפויה עקב הפגיעה הקשה במעמדם ובזכויותיהם. את הדיון יזמו ארבעה ח"כים: שלי יחימוביץ', חיים אורון, נדיה חילו ורונית תירוש. ח"כ יחימוביץ' התלוננה שחברת "מיקוד" שזכתה במכרז מטעם האוצר לאספקת שירותי אבטחה לשרים הורידה את תנאי ההעסקה באופן דרמטי תוך פגיעה בשכרם – ותפקיד ועדת הכספים לתבוע את עלבונם ולהשיב את התנאים הקודמים שבהם הועסקו, כיוון שהם חרפו נפשם למען המדינה.
גם ח"כ חילו התרעמה על כך שבמכרז יצומצם שכרם ב- 20%, ולכן, על הוועדה להתייצב ולמנוע את הפגיעה. חיזוק לתלונות הח"כים השמיע צחי טבקמן, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שקבע כי במכרז החדש יש "אלמנטים לא חוקיים". יו"ר ועד עובדי המאבטחים, דוד בן-נון, גילה כי הוטחו איומים במאבטחים עקב הקמת ועד חדש שמייצג 150 מאבטחי שרים במסגרת ההסתדרות.
מנגד, דחה לחלוטין טענות אלה נציג החשב הכללי באוצר, ליאור הגאי, מ"מ מנהל הרכש הממשלתי, שטען, כי המגמה הייתה במסגרת המכרז החדש לשלב את כל 150 מאבטחי השרים תחת קורת גג אחת. במכרז זכתה חברת "מיקוד" שהציעה סכום של 11 אלף ₪ ל- 13 ימי עבודה לכל מאבטח. הוא הסביר, כי בניגוד לעבר, כאשר היו 7 חברות שונות שעסקו בתחום העסקת מאבטחי שרים, תוך תשלום דירוגי שכר שונים – הרי הפעם בחברת "מיקוד", שזכתה במכרז, אמנם יהיו כאלה מבין מאבטחי השרים ששכרם ייפגע מעט, אך לרובם לא תהיה פגיעה בשכר.
במסגרת הדיון הזכיר יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן ריבלין, כי כניסתן של חברות פרטיות לתחום האבטחה של שרים, החלה לאחר הרצח של המנוח השר רחבעם זאבי. לדבריו, היו צריכים לגייס מייד מאבטחים רבים לאבטחה האישית של השרים – מפני שהיחידה לאבטחת שרים לא עמדה במשימה.
ראש אגף ביטחון באוצר, יוני מור, שייצג גם את השב"כ בדיון בוועדה, ציין כי הסיבה שמשרד האוצר יצא למכרז מרכזי נעוצה בהיעדר אחידות לשכר המאבטחים בין חברות האבטחה השונות. לדבריו, היה צורך לאחד גם את הרמה של המאבטחים וגם את רמת השכר. מי שקבע את הקריטריונים המקצועיים הנדרשים ממאבטחי השרים היה השב"כ. הרעיון המרכזי היה לעשות סדר תוך איחוד השורות. גם הוא שלל לחלוטין ודחה טענות לגבי איומים שהושמעו.