שלד של אישה קדמונית, שככל הנראה סבלה מסרטן הכבד וכן סוכרת, זוהה כ"המלכה הטשפסות", פרעה הנשית החזקה ביותר בתולדות מצרים, כך נמסר מארכאולוגים מצריים.
ב-CNN דווח כי המלכה הטשפסות, ששלטה על מצרים במאה ה- 15 לפני הספירה, היתה ידועה בכך שנהגה ללבוש בגדי גברים וכן לשים על עצמה זקן דמה. לאחר סיום תקופת שלטונה כל זכר ממנה, כולל גופתה, נעלמו.
מנהל העתיקות במצרים, זהי אוואס, מספר שכבר בשנת 1903 בעמק המלכים, נתגלה השלד הזה, אך הוא הושאר בחוץ עד לפני כחודשיים, שאז הובא למוזיאון קהיר לשם בדיקות.
דוגמיות DNA שנלקחו מן העצמות של השלד החדש מושוות כעת עם דגימות DNA שנלקחו מהמומיה של סבתה, אמוס נפרטרי- מספרת יהייה זאקריה גד, גנטיקאית מולקולרית, המשתתפת גם בצוות העובדים של אוואס.
התגלית שהוכרזה בגלוי ביום רביעי במוזיאון קהיר, עוד לא עברה ביקורת של גורמי חוץ. רבים מן המתנגדים טוענים שביקורת פנים לעולם לא תעלה את כל הבעיות כמו שתעשה זאת חברה חיצונית שתפקידה יהיה לבקר את המוסד מבפנים.
אוואס אמר לאיגוד העיתונאים, כי על סמך החקירות והתגליות יש 100% סבירות כי השלד שהתגלה הוא אכן של המלכה פרעה הנשית. על פי אוואס נתגלו גם צנצנות ובהן חלקי גוף משומרים של המלכה אשר מתאימים בבדיקת DNA.
כבר יותר משנה שאוואס אחראי על צוות בינלאומי של חוקרים המנסים למצוא את השלד של המלכה הטשפסות. הרעיון למחקר נוסד על ידי ערוץ דיסקברי, שישדר סרט דקומנטרי על הנושא בחודש יולי. כחלק מן המחקר נבנתה מעבדה לזיהוי והשוואת דגימות DNA במרתפי המוזיאון בקהיר.
סקוט וודוורד, ביולוג מולקולרי, מנכ"ל אגודה המתמחה בתחום המולקולות בסולט- לייק- סיטי, מדגיש כי הוא היה מאוד נזהר עם מסקנות חד משמעיות מעין אלו בעניין התגלית שפורסמה ביום רביעי. "זהו תהליך קשה מאוד, להשיג דגימת DNA ממומיה, ויש צורך לערוך השוואה למספר דגימות והרצף ביניהם", אמר וודוורד על סמך מחקר שערך גם הוא על ידי דגימות DNA ממומיות. "על מנת להיות בטוחים לגבי ההתאמה, על החוקרים למצוא קרובי משפחה אחרים (מומיות) ולהשוות גם את הדגימות שלהן, ובמיוחד את הצד הנשי של המשפחה".
פול איוונס, ביולוג מולקולרי, מאוניברסיטת יוטה, משווה את גודל האירוע למציאת קברו של תות- אנך- אמון.
הטשפסות, על פי המסורת, גנבה את הכתר מבנה החורג, היא שלטה 21 שנים, תקופת שלטונה נחשבת כארוכה ביותר מבין השליטות על מצרים בעת העתיקה. מקום קבורתה מצויין על ידי מקדש בעיר ת'בט, ליד גדת הנילוס. המקדש מוקף מקדשי אבן-חול קטנים המציינים את חוזקה, מסביב המקדש ישנו עמק המלכים והמלכות.
לאחר מותה נאסר להזכיר את שמה וכך נעלמה כמעט לגמרי מדפי ההיסטוריה. ישנם המאמינים כי זו היתה נקמתו של בנה החורג.
ב-CNN דווח כי המלכה הטשפסות, ששלטה על מצרים במאה ה- 15 לפני הספירה, היתה ידועה בכך שנהגה ללבוש בגדי גברים וכן לשים על עצמה זקן דמה. לאחר סיום תקופת שלטונה כל זכר ממנה, כולל גופתה, נעלמו.
מנהל העתיקות במצרים, זהי אוואס, מספר שכבר בשנת 1903 בעמק המלכים, נתגלה השלד הזה, אך הוא הושאר בחוץ עד לפני כחודשיים, שאז הובא למוזיאון קהיר לשם בדיקות.
דוגמיות DNA שנלקחו מן העצמות של השלד החדש מושוות כעת עם דגימות DNA שנלקחו מהמומיה של סבתה, אמוס נפרטרי- מספרת יהייה זאקריה גד, גנטיקאית מולקולרית, המשתתפת גם בצוות העובדים של אוואס.
התגלית שהוכרזה בגלוי ביום רביעי במוזיאון קהיר, עוד לא עברה ביקורת של גורמי חוץ. רבים מן המתנגדים טוענים שביקורת פנים לעולם לא תעלה את כל הבעיות כמו שתעשה זאת חברה חיצונית שתפקידה יהיה לבקר את המוסד מבפנים.
אוואס אמר לאיגוד העיתונאים, כי על סמך החקירות והתגליות יש 100% סבירות כי השלד שהתגלה הוא אכן של המלכה פרעה הנשית. על פי אוואס נתגלו גם צנצנות ובהן חלקי גוף משומרים של המלכה אשר מתאימים בבדיקת DNA.
כבר יותר משנה שאוואס אחראי על צוות בינלאומי של חוקרים המנסים למצוא את השלד של המלכה הטשפסות. הרעיון למחקר נוסד על ידי ערוץ דיסקברי, שישדר סרט דקומנטרי על הנושא בחודש יולי. כחלק מן המחקר נבנתה מעבדה לזיהוי והשוואת דגימות DNA במרתפי המוזיאון בקהיר.
סקוט וודוורד, ביולוג מולקולרי, מנכ"ל אגודה המתמחה בתחום המולקולות בסולט- לייק- סיטי, מדגיש כי הוא היה מאוד נזהר עם מסקנות חד משמעיות מעין אלו בעניין התגלית שפורסמה ביום רביעי. "זהו תהליך קשה מאוד, להשיג דגימת DNA ממומיה, ויש צורך לערוך השוואה למספר דגימות והרצף ביניהם", אמר וודוורד על סמך מחקר שערך גם הוא על ידי דגימות DNA ממומיות. "על מנת להיות בטוחים לגבי ההתאמה, על החוקרים למצוא קרובי משפחה אחרים (מומיות) ולהשוות גם את הדגימות שלהן, ובמיוחד את הצד הנשי של המשפחה".
פול איוונס, ביולוג מולקולרי, מאוניברסיטת יוטה, משווה את גודל האירוע למציאת קברו של תות- אנך- אמון.
הטשפסות, על פי המסורת, גנבה את הכתר מבנה החורג, היא שלטה 21 שנים, תקופת שלטונה נחשבת כארוכה ביותר מבין השליטות על מצרים בעת העתיקה. מקום קבורתה מצויין על ידי מקדש בעיר ת'בט, ליד גדת הנילוס. המקדש מוקף מקדשי אבן-חול קטנים המציינים את חוזקה, מסביב המקדש ישנו עמק המלכים והמלכות.
לאחר מותה נאסר להזכיר את שמה וכך נעלמה כמעט לגמרי מדפי ההיסטוריה. ישנם המאמינים כי זו היתה נקמתו של בנה החורג.