"כולם מדברים על הפרטה, אבל בתחילת המלחמה לא היה בחיפה כמעט אף גוף פרטי אחד שנתן שירות – כמעט כל הגופים הפרטיים, ספקי שירותים חיוניים, ברחו מהעיר עם פתיחת המלחמה, ורק אחרי שפתחתי ג'ורה בטלוויזיה הם חזרו לעיר, מפחד", אמר היום ראש עיריית חיפה יונה יהב בפורום קיסריה להתוויית מדיניות כלכלית לאומית של המכון הישראלי לדמוקרטיה במלון דן כרמל בחיפה, בתגובה להמלצות צוות בדיקה בנושא "העורף כחזית: היבטים כלכליים לנוכח השינוי באופי העימותים" בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שהוצגו על ידי עו"ד דן מרידור.
"כשהמדינה מחלקת תדרים לחברות הסלולריות בצ'ארטר", הוסיף יהב, "לא מחתימים אותן על התחייבות להתנהגות כלשהי בשעת חירום. היום כשאני נותן היתרים ומוציא מכרזים, אני מבקש מהחברות להתחייב לפעול בעיר גם בשעת חירום - ולא מעניין אותי אם זה חוקי או לא חוקי – אחרי שלושים שנה באולמות המשפט אני יודע הכי טוב מה צריך לעשות. אני לא מצפה לשום דבר מצד הממשלה. הממשלה לא בראש של האזרח, הוא מכיר רק את העירייה המקומית.
"הסיבה שהעיר חיפה היתה מוכנה למלחמה", הוסיף יהב, "היא שחודש אחרי שנכנסתי לתפקיד, ב-2003, נפגשתי עם מומחה לרעידות אדמה שהציג בפני כזה חיזיון אפוקליפטי - העיר מתבקעת לשלושה חלקים שמנותקים זה מזה, עובדי העירייה בורחים מהעירייה למשפחותיהם- שמאותו רגע הרגשתי חובה לפעול ולהתכונן לשעת חירום. פניתי לכל מיני ארגונים ושיתפתי אותם, שטסתי לחו"ל כדי לאסוף כספים, ובסופו של דבר יצרנו חמ"ל מיוחד והתאמנו במימון הג'וינט. שבועיים לפני המלחמה החלטנו לעשות תרגיל גדול בחיפה, התאמנו לקראת זה, ואחרי שבועיים נחת הטיל הראשון על סטלה מאריס, והכל פעל כמו מכונה משומנת. אבל יש הבדל עצום בין עירייה גדולה, תקינה, בעלת יכולת, ובין העיריות הקטנות".
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שסייר בצפון הארץ במהלך מלחמת לבנון השנייה, הוסיף: "אני רוצה להעלות משהו שראיתי כשהסתובבתי בצפון במהלך המלחמה: יש קשר מהותי בין הדרך שבה מדינה מארגנת את חיי השלום ובין יכולתה לתפקד בימי מלחמה. הנושא של מדינה שמתפרקת מיכולתה לנהל אבל לא מעצימה את מערכות השלטון המקומיות – זה נראה בשטח. נוצר מצב שבו מי שיש לו את הסמכות, אין לו יכולת ביצוע – וזו הממשלה. מי שיש לו יכולת ביצוע, אין לו את הסמכות - וזו הרשות המקומית. לכן צריך להעצים את השלטון המקומי כדי לאפשר לו לפעול בעתות חירום. לא יכול להיות שכשפונה אלי ראש עיריית טבריה ומבקש אינסטלטורים למקלטים, אז לי אסור על פי חוק לעזור לו. ואף על פי כן עזרתי".
חוסיין סולימאן, ממלא מקום ראש המועצה המקומית משהד, הוסיף: "לצערי הרב אנחנו במגזר הערבי עמדנו במלחמה שעברה חסרי אונים, בלי מקלטים ובלי יכולת לסייע לתושבים. הרשויות הערביות, בלי יוצאות מן הכלל, נמצאות במצב כלכלי קשה מאוד. רוב הציבור הערבי מאמין, רוצה ושואף להיות באמת ובתמים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הרשויות הערביות סובלות מגירעון תקציבי וכמעט אין להן מדיניות כוללת. כל הבעיות האלה מחכות למדינת ישראל בחצר האחורית, וההדחקה הזאת יום אחד תתפוצץ לכולם בפרצוף. הגיע הזמן שהמדינה תתייחס ברצינות לאוכלוסייה הערבית".