נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר בפורום קיסריה הנערך בחיפה כי רמת התוצר לנפש בישראל נמוכה בכ- 12% בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD, ובכ- 37% בהשוואה לארה"ב. "המשמעות כפולה: בזמנים רגילים רמת החיים שמציעות המתחרות שלנו לעובדים ולמנהלים המקצועיים היא גבוהה יותר וקשה לנו לשמר כוח אדם מקצועי. בעיתות משבר הבעיה מחריפה: יש לנו פחות שומנים לאבד".
ברוש ציין כי במטרה להגיע בתוך כחמש שנים לרמת התוצר לנפש השוררת במדינות ה- OECD, עלינו לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ- 5.7% בשנים 2008 – 2012, דהיינו צמיחה של כ- 4% לשנה בתוצר לנפש. יעד מעין זה מציב בפנינו אתגרים רבים, במיוחד לאור העובדה שקצב צמיחת התוצר לנפש במהלך העשור החולף עמד בישראל על כ- 1.4% בלבד.
"מעבר לטיפול בהאצת הצמיחה, אחד האיומים המשמעותיים על המשק, כפי שמאבחן נכון נייר העמדה, הוא הפער החברתי-כלכלי ההולך וגדל. הפערים החברתיים-כלכליים בישראל הם מן הגבוהים בעולם המערבי. שיעור העניים בקרב האוכלוסייה גם הוא מהגבוהים מבין המדינות המפותחות, כאשר כחמישית מהמשפחות ולמעלה משליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. הזמן לטפל בבעיות קשות אלו הוא עכשיו ולא בעיתות משבר כמובן", אמר ברוש.
ברוש ציין בדבריו כי האצת הצמיחה והגברת הגמישות המשקית צריכה להישען על מספר כלים מרכזיים: הפחתת מיסים ככלי להאצת הצמיחה, "אנו קוראים לזרז את תהליכי הפחתת המיסוי ביחס לתוכנית רשות המיסים. יש להעמיד את מס החברות כבר בשנת 2008 על שיעור של 25% במקום 27% לפי המתווה המתוכנן. בהמשך, מוצע להמשיך ולהפחית את שיעור מס החברות עד ל-20% בשנת 2010, במקום 25% כמתוכנן. במקביל למהלך זה, נדרש להפחית את שיעור מס הכנסה המירבי על יחידים בשנת 2008 ל-44%, במקום 47% כמתוכנן.
כמו כן יש לעודד השקעות הון, "מדינות רבות בעולם מעודדות השקעות מקומיות וזרות באמצעות מענקים והטבות מס. למדינת ישראל בעיות ייחודיות (עימותים, ניתוק גיאוגרפי) אשר מחייבות התמודדות מיוחדת על השקעות זרות. בנוסף, על המדינה לעודד השקעות בפריפריות על מנת לעודד תעסוקה באיזורים אלו אשר מאופיינים בשיעור אבטלה גבוה.
בסוף שנה זו, יפוג תוקף מסלול המענקים בחוק עידוד השקעות הון. הבקשות הממתינות למענה במסלול זה מסתכמות בכ- 2 מיליארד ₪ ומשמעות אישור הצעות אלו תוספת של למעלה מ- 14000 מועסקים".
ברוש סבור כי להשקיע במחקר ופיתוח, "ההשקעה במו"פ מניבה תשואה גבוהה מאד למשק, והיא גבוהה מהתשואה למפעל שמבצע את ההשקעה. כל דולר מענק מו"פ מניב למעלה מ- 15 דולר ייצוא. שיעור התשואה הכולל מההשקעות במו"פ בתעשייה מגיע ל- 50% - 40% לשנה".
"עם זאת, לצערנו שיעור התמיכה הממשלתית כאחוז מכלל תקציבי המו"פ ירד מ- 18% בשנת 1991 ל- 5% כיום. יש להגדיל באופן הדרגתי את שיעור המימון הממשלתי מתוך סך ההשקעות במו"פ העסקי מכ-5% כיום עד ל-12% בשנת 2005. מוצע להגדיל את תקציב המדען הראשי לשנת 2008 לסך של כ-2 מיליארד ₪, מתוכם 300 מיליון ₪ לתעשייה מסורתית (לעומת תקציב של 1.2 מיליארד ₪ ב-2007)".
כמו כן, סבור ברוש כי יש לקדם את היצוא הישראלי, "היצוא הנו קטר הצמיחה מספר אחד של המשק: גידול של כ- 3% ביצוא התעשייתי (שהם כ- 1 מיליארד $), מביא לגידול של קרוב לחצי אחוז בתוצר ולתוספת של כ- 12,000 מועסקים במשק. עם זאת, 97% מהיצואנים מייצאים 16% בלבד מהיצוא התעשייתי, ומספר רב של חברות עדיין לא הצטרפו אל מעגל היצוא".
ברוש ציין כי בשנה האחרונה עבר המשק זעזוע בשערי המטבע. יודגש, בניגוד לנאמר במסמך הצוות, כי לא צפויה פגיעה משמעותית בצמיחת המשק, אנו יודעים כי כתוצאה מהתיסוף בשערו של השקל נאמד הפסד המכירות הכולל (יצוא ושוק מקומי) לתעשייה בשנת 2007 ב כ- 2.1 מיליארד $. אילולא התיסוף הייתה צמיחת התעשייה בשנת 2007 גבוהה בכ- 2.5% מזו הצפויה כעת, ומספר המועסקים בתעשייה היה גדל בעוד 7,500 איש (מעבר לקליטה הצפויה השנה).
"הפגיעה בצמיחה איננה בעיית התעשיינים בלבד - פגיעה צפויה זו במכירות התעשייה, משמעותה הפסד צמיחה של קרוב ל- 1% בתוצר המשק כולו".
לסיום ציין ברוש כי יש להפחית בירוקרטיה ולצמצם את המגזר הציבורי, "אנו סבורים כי יש להתמיד במדיניות המוצהרת של הממשלה לצמצום המגזר הציבורי, זאת בניגוד לשנה החולפת במהלכה נוספו כ- 49 אלף עובדים למגזר הציבורי (המהווים כ- 46% מהנקלטים במשק בתקופה זו). המגזר העסקי עדיין סוחב על צווארו את המגזר הציבורי עתיר השומנים. הפחתת המגזר הציבורי תסייע בהקטנת החוב, שמשמעותו ירידה ברמת הסיכון שמייחסים המשקיעים למשק הישראלי. הדבר יאפשר ירידה של הריבית במשק הן בשל הירידה בפרמיית הסיכון של המשק והן של בשל פינוי מקורות מימון ע"י הסקטור הציבורי לטובת הסקטור העסקי.
יד ביד עם צמצום המגזר הציבורי יש לבצע תהליכים להסרת חסמי הבירוקרטיה המהווים אבן נגף למשיכת משקיעים מחו"ל ולהעמקת השקעות של יזמים בארץ. לשם כך, מוצע לפעול לייעול מערכות הממשלה, וכבר במהלך השנה הקרובה יש לבצע רפורמות בתהליכי האישורים של גופים ממשלתיים, דוגמת מרכז ההשקעות, רשות המסים, המדען הראשי, מינהל מקרקעי ישראל, מינהל אזורי פיתוח, הרשויות המקומיות וכן גופים נוספים".
ברוש ציין כי במטרה להגיע בתוך כחמש שנים לרמת התוצר לנפש השוררת במדינות ה- OECD, עלינו לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ- 5.7% בשנים 2008 – 2012, דהיינו צמיחה של כ- 4% לשנה בתוצר לנפש. יעד מעין זה מציב בפנינו אתגרים רבים, במיוחד לאור העובדה שקצב צמיחת התוצר לנפש במהלך העשור החולף עמד בישראל על כ- 1.4% בלבד.
"מעבר לטיפול בהאצת הצמיחה, אחד האיומים המשמעותיים על המשק, כפי שמאבחן נכון נייר העמדה, הוא הפער החברתי-כלכלי ההולך וגדל. הפערים החברתיים-כלכליים בישראל הם מן הגבוהים בעולם המערבי. שיעור העניים בקרב האוכלוסייה גם הוא מהגבוהים מבין המדינות המפותחות, כאשר כחמישית מהמשפחות ולמעלה משליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. הזמן לטפל בבעיות קשות אלו הוא עכשיו ולא בעיתות משבר כמובן", אמר ברוש.
ברוש ציין בדבריו כי האצת הצמיחה והגברת הגמישות המשקית צריכה להישען על מספר כלים מרכזיים: הפחתת מיסים ככלי להאצת הצמיחה, "אנו קוראים לזרז את תהליכי הפחתת המיסוי ביחס לתוכנית רשות המיסים. יש להעמיד את מס החברות כבר בשנת 2008 על שיעור של 25% במקום 27% לפי המתווה המתוכנן. בהמשך, מוצע להמשיך ולהפחית את שיעור מס החברות עד ל-20% בשנת 2010, במקום 25% כמתוכנן. במקביל למהלך זה, נדרש להפחית את שיעור מס הכנסה המירבי על יחידים בשנת 2008 ל-44%, במקום 47% כמתוכנן.
כמו כן יש לעודד השקעות הון, "מדינות רבות בעולם מעודדות השקעות מקומיות וזרות באמצעות מענקים והטבות מס. למדינת ישראל בעיות ייחודיות (עימותים, ניתוק גיאוגרפי) אשר מחייבות התמודדות מיוחדת על השקעות זרות. בנוסף, על המדינה לעודד השקעות בפריפריות על מנת לעודד תעסוקה באיזורים אלו אשר מאופיינים בשיעור אבטלה גבוה.
בסוף שנה זו, יפוג תוקף מסלול המענקים בחוק עידוד השקעות הון. הבקשות הממתינות למענה במסלול זה מסתכמות בכ- 2 מיליארד ₪ ומשמעות אישור הצעות אלו תוספת של למעלה מ- 14000 מועסקים".
ברוש סבור כי להשקיע במחקר ופיתוח, "ההשקעה במו"פ מניבה תשואה גבוהה מאד למשק, והיא גבוהה מהתשואה למפעל שמבצע את ההשקעה. כל דולר מענק מו"פ מניב למעלה מ- 15 דולר ייצוא. שיעור התשואה הכולל מההשקעות במו"פ בתעשייה מגיע ל- 50% - 40% לשנה".
"עם זאת, לצערנו שיעור התמיכה הממשלתית כאחוז מכלל תקציבי המו"פ ירד מ- 18% בשנת 1991 ל- 5% כיום. יש להגדיל באופן הדרגתי את שיעור המימון הממשלתי מתוך סך ההשקעות במו"פ העסקי מכ-5% כיום עד ל-12% בשנת 2005. מוצע להגדיל את תקציב המדען הראשי לשנת 2008 לסך של כ-2 מיליארד ₪, מתוכם 300 מיליון ₪ לתעשייה מסורתית (לעומת תקציב של 1.2 מיליארד ₪ ב-2007)".
כמו כן, סבור ברוש כי יש לקדם את היצוא הישראלי, "היצוא הנו קטר הצמיחה מספר אחד של המשק: גידול של כ- 3% ביצוא התעשייתי (שהם כ- 1 מיליארד $), מביא לגידול של קרוב לחצי אחוז בתוצר ולתוספת של כ- 12,000 מועסקים במשק. עם זאת, 97% מהיצואנים מייצאים 16% בלבד מהיצוא התעשייתי, ומספר רב של חברות עדיין לא הצטרפו אל מעגל היצוא".
ברוש ציין כי בשנה האחרונה עבר המשק זעזוע בשערי המטבע. יודגש, בניגוד לנאמר במסמך הצוות, כי לא צפויה פגיעה משמעותית בצמיחת המשק, אנו יודעים כי כתוצאה מהתיסוף בשערו של השקל נאמד הפסד המכירות הכולל (יצוא ושוק מקומי) לתעשייה בשנת 2007 ב כ- 2.1 מיליארד $. אילולא התיסוף הייתה צמיחת התעשייה בשנת 2007 גבוהה בכ- 2.5% מזו הצפויה כעת, ומספר המועסקים בתעשייה היה גדל בעוד 7,500 איש (מעבר לקליטה הצפויה השנה).
"הפגיעה בצמיחה איננה בעיית התעשיינים בלבד - פגיעה צפויה זו במכירות התעשייה, משמעותה הפסד צמיחה של קרוב ל- 1% בתוצר המשק כולו".
לסיום ציין ברוש כי יש להפחית בירוקרטיה ולצמצם את המגזר הציבורי, "אנו סבורים כי יש להתמיד במדיניות המוצהרת של הממשלה לצמצום המגזר הציבורי, זאת בניגוד לשנה החולפת במהלכה נוספו כ- 49 אלף עובדים למגזר הציבורי (המהווים כ- 46% מהנקלטים במשק בתקופה זו). המגזר העסקי עדיין סוחב על צווארו את המגזר הציבורי עתיר השומנים. הפחתת המגזר הציבורי תסייע בהקטנת החוב, שמשמעותו ירידה ברמת הסיכון שמייחסים המשקיעים למשק הישראלי. הדבר יאפשר ירידה של הריבית במשק הן בשל הירידה בפרמיית הסיכון של המשק והן של בשל פינוי מקורות מימון ע"י הסקטור הציבורי לטובת הסקטור העסקי.
יד ביד עם צמצום המגזר הציבורי יש לבצע תהליכים להסרת חסמי הבירוקרטיה המהווים אבן נגף למשיכת משקיעים מחו"ל ולהעמקת השקעות של יזמים בארץ. לשם כך, מוצע לפעול לייעול מערכות הממשלה, וכבר במהלך השנה הקרובה יש לבצע רפורמות בתהליכי האישורים של גופים ממשלתיים, דוגמת מרכז ההשקעות, רשות המסים, המדען הראשי, מינהל מקרקעי ישראל, מינהל אזורי פיתוח, הרשויות המקומיות וכן גופים נוספים".