המשפטן עורך הדין, ד"ר חיים משגב, סבור שהסדר הטיעון בין היועץ מזוז לבין הנשיא קצב הוא הסדר נכון, שכן בסופו יש כתב אישום, פיטורין והודאה של נשיא באישומים חמורים.
עם זאת אומר עו"ד משגב כי "מה שמקומם בהתנהלותו של מזוז הוא יציאתו לתקשורת במהלך השנה וחצי האחרונות ותיאורו את ההאשמות כחמורות ביותר, ודרישתו להדיח את קצב טרם השימוע. אחרי השימוע הבין מזוז שאין לו עילה אמיתית להעמדת קצב לדין על כל ההאשמות הפומביות הללו".
לטעמו של משגב מדובר בהוכחה נוספת לטענתו ארוכת הימים ש"המינוי של מזוז היה בעייתי והיו שהגדירו אותו כמינוי בחטא, מינוי בקומבינה". משגב מזכיר בדבריו פרשיות שבהן הייתה התנהלות מזוז תמוהה. "אחרי המינוי סגר את תיק החשדות נגד שרון בסוגיית האי היווני ואחר כך את החשדות נגד עדנה ארבל. היה תמוה כיצד זה מקרוב בה וכבר פוסק לסגור את התיקים המורכבים הללו. אחר כך כשדן מזוז בענייני ההתנתקות החמיר בענישת המפגינים הכתומים והפעיל סעיפים נדירים בחוק. כך גם תמוה יחסו לסוגיית רמון. התפקיד גדול עליו בכמה מספרים. איש לא זוכר ממנו מאמרים משפטיים חשובים, איש לא רואה בו משפטן דגול".
עוד מציין משגב גם את דברי פרקליטו של קצב שאמר "שלא היו חידושים בטיעוני השימוע אבל הסתבר להם שמזוז לא בקי בכל פרטי התיק".
"סיכוייו של קצב להוכיח את חפותו שואפות לאפס, כמו סיכוייו של כל גבר שמואשם בעניינים שכאלה, אומר משגב ומוסיף: "אני מסרב להיות חלק מהמחנה של יחימוביץ' וגלאון שדורשות את תלייתו הפומבית של קצב".
משגב אנו מקבל את הטענה לפיה הזירה המשפטית אינה מתייחס כראוי לתלונותיהם של נשים נגד מטרידים ופוגעים למיניהם. "כל מי שחשה מוטרדת יכולה להתלונן. הענישה קיימת והיא חמורה, כך היה בפרשת רמון וכך בפרשות נוספות. בחורות גם אינן מהססות להתלונן, והפרקליטות נוטה להנפיק כתבי אישום ולהותיר את הדיון לבית המשפט, ובכל אלה הסיכויים של הגבר לנקות את שמו הם אפסיים".
בסוגיה זו של חשש הגברים מהקלות בה ניתן להתלונן נגדם, אומר משגב כי "לידיעתכם, מזה שנים לא מעטות גברים לא נשארים לבד על לקוחה או עוזרת או אישה אחרת. גברים משאירים את הדלת פתוחה או משאירים איתם אדם נוסף. שומעים את זה מרופאים, מעורכי דין ועוד. היחס לנשים הוא כבוד וחשד. גברים היום מפחדים להישאר לבד. גם אני ממליץ לעורכי דין לעשות כמוני ולקחת מתמחים ולא מתמחות", הוא אומר בחיוך.