מדד החרדה בעקבות מלחמת לבנון השנייה בקרב סטודנטים יהודים מאוניברסיטת חיפה היה גבוה במעט ממדד החרדה של הסטודנטים הערבים, כך עולה ממחקר חדש שערכה פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ' מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "ככלל, נמצא כי מלחמת לבנון השנייה יצרה דרגות גבוהות של חרדה אצל כל הסטודנטים ולא היו הבדלים מובהקים בין יהודים לערבים", ציינה החוקרת.
במחקר, שנערך בחודשים ינואר-פברואר השנה בקרב 327 סטודנטים מלימודי התואר הראשון באוניברסיטת חיפה, נבדקה רמת החרדה בסולם של 1-5 (1-לא חרד; 5-חרד במידה רבה). נמצא כי רמת החרדה בקרב הסטודנטים היהודים עמדה על 4.11 בעוד בקרב הסטודנטים הערבים היא עמדה על 3.99. בחלוקה לפי מגדר נמצא הבדל גבוה מעט יותר: מדד החרדה בקרב נשים עמד על 4.16 בעוד אצל הגברים נמדדה מידת חרדה של 3.73.
בחלוקה לפי דת נמצא כי הנוצרים הביעו את רמת החרדה הגבוהה ביותר: 4.17 ואחריהם היהודים (4.11), מוסלמים (3.93) ודרוזים (3.85). חלוקה מעניינת נוספת הייתה על פי השקפה פוליטית: תומכי הימין היו החרדים ביותר (4.1), אחריהם תומכי המרכז (4.07) ותומכי השמאל (4.05). הא-פוליטיים היו חרדים פחות מכולם (3.96).
מעיון ברשימת התחושות שנבדקו במחקר מתברר ששלוש הרגשות העזים ביותר היו זהות בקרב סטודנטים יהודים וערבים: מודאג, מתוח ונרגז. הסטודנטים היהודים היו מודאגים מעט יותר (מדד של 4.07 לעומת 3.83 בקרב הסטודנטים הערבים) ומתוחים מעט יותר (מדד של 3.9 לעומת 3.8). שתי הקבוצות היו נרגזות בעקבות המלחמה באותה מידה (3.9).
בנוסף, נבדקו בקרב 200 מהסטודנטים הזיכרונות הקשים ביותר מהמלחמה, הזיכרונות החיוביים ביותר והשפעת המלחמה על הדעות. לדבריה של פרופ' הרץ-לזרוביץ', בנתונים אלה נמצאו הבדלים הקשורים ללאום ולדת. "הסטודנטים המוסלמים ביטאו תחושות הקשורות לפגיעות בערבים בלבנון ולחשיבות של נסראללה כמנהיג חזק ומשמעותי. נושאים אלה לא עלו אצל הסטודנטים היהודים והיו נדירים גם אצל הנוצרים והדרוזים. מבחינת דעות פוליטיות, בקרב הסטודנטים היהודים חלה הקצנה לכיוון הימני בעוד שאחוז גבוה של סטודנטים ערבים דיווחו על עצמם כעל א-פוליטיים", סיכמה החוקרת.
במחקר, שנערך בחודשים ינואר-פברואר השנה בקרב 327 סטודנטים מלימודי התואר הראשון באוניברסיטת חיפה, נבדקה רמת החרדה בסולם של 1-5 (1-לא חרד; 5-חרד במידה רבה). נמצא כי רמת החרדה בקרב הסטודנטים היהודים עמדה על 4.11 בעוד בקרב הסטודנטים הערבים היא עמדה על 3.99. בחלוקה לפי מגדר נמצא הבדל גבוה מעט יותר: מדד החרדה בקרב נשים עמד על 4.16 בעוד אצל הגברים נמדדה מידת חרדה של 3.73.
בחלוקה לפי דת נמצא כי הנוצרים הביעו את רמת החרדה הגבוהה ביותר: 4.17 ואחריהם היהודים (4.11), מוסלמים (3.93) ודרוזים (3.85). חלוקה מעניינת נוספת הייתה על פי השקפה פוליטית: תומכי הימין היו החרדים ביותר (4.1), אחריהם תומכי המרכז (4.07) ותומכי השמאל (4.05). הא-פוליטיים היו חרדים פחות מכולם (3.96).
מעיון ברשימת התחושות שנבדקו במחקר מתברר ששלוש הרגשות העזים ביותר היו זהות בקרב סטודנטים יהודים וערבים: מודאג, מתוח ונרגז. הסטודנטים היהודים היו מודאגים מעט יותר (מדד של 4.07 לעומת 3.83 בקרב הסטודנטים הערבים) ומתוחים מעט יותר (מדד של 3.9 לעומת 3.8). שתי הקבוצות היו נרגזות בעקבות המלחמה באותה מידה (3.9).
בנוסף, נבדקו בקרב 200 מהסטודנטים הזיכרונות הקשים ביותר מהמלחמה, הזיכרונות החיוביים ביותר והשפעת המלחמה על הדעות. לדבריה של פרופ' הרץ-לזרוביץ', בנתונים אלה נמצאו הבדלים הקשורים ללאום ולדת. "הסטודנטים המוסלמים ביטאו תחושות הקשורות לפגיעות בערבים בלבנון ולחשיבות של נסראללה כמנהיג חזק ומשמעותי. נושאים אלה לא עלו אצל הסטודנטים היהודים והיו נדירים גם אצל הנוצרים והדרוזים. מבחינת דעות פוליטיות, בקרב הסטודנטים היהודים חלה הקצנה לכיוון הימני בעוד שאחוז גבוה של סטודנטים ערבים דיווחו על עצמם כעל א-פוליטיים", סיכמה החוקרת.