בית המשפט המחוזי בחיפה גזר חמש שנות מאסר בפועל על רועי עמרם, תושב נהריה, שהואשם בהריגתם של שלושה בני אדם במהלך תאונת דרכים שארעה במרס 2005.
רועי עמרם, בן 21.5 המשרת כיום בצה"ל, הורשע בעבירות הריגה, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בלתי סבירה ובאי שמירת רווח. בגזר הדין נכתב כי עקב התאונה בה היה מעורב, נהרגו 3 בחורים צעירים, חבריו הטובים, ונחבלו ונפצעו הנאשם ו-6 אנשים נוספים. בעת התרחשות התאונה שהה הנאשם בחופשה מהצבא, בעיצומו של מסלול בחיל הצנחנים.
"הנאשם נהג ברכבו בלילה, כשהוא מודע לכך שהכביש רטוב לאחר גשם ראשון. הכביש היה בוצי וחלק. חרף האמור לעיל וחרף מודעותו לסיכון שבנהיגה מהירה בכביש רטוב, לאחר גשם ראשון, התקרב הנאשם לצומת מרומזרת במהירות של 140 קמ"ש. בהתקרבו לצומת לא האט את מהירות נסיעתו. עוד לפני ההתקרבות לצומת, החליטו שלושת המנוחים, שהיו עמו ברכב לחגור בו זמנית את חגורת הבטיחות, לאחר שהנאשם הגביר מהירות נסיעתו. הוא קבע, כי יש להניח שעשו זאת בשל תחושת סכנה. מסיבה בלתי ידועה, נבלם רכב מרצדס שנסע לפניו. הנאשם ניסה לבלום את רכבו כדי לא להתנגש במרצדס. תחילה האט מהירות נסיעתו ע"י בלימה רגילה ובהמשך בלם בלימת חירום. בשל מהירות נסיעתו הגבוהה ואי שמירת מרחק מהרכב שלפניו, הבחין כי הוא עומד להתנגש במרצדס. או אז, הסיט ההגה שמאלה, סטה, נכנס לסבסוב, איבד שליטה על רכבו והתנגש בכלי רכב שנסעו במסלול הנגדי. בעטיה של התאונה נהרגו 3 בחורים צעירים ונחבלו ונפצעו הנאשם ו-6 אנשים נוספים. משנשללה האפשרות כי התקר בצמיג הימני קדמי הוא שגרם לתאונה קבע השופט שיף, כי מהירות נסיעתו הגבוהה מאוד של הנאשם בכביש רטוב וחלק ואי שמירת מרחק מרכב שנסע לפניו, הם שגרמו לתאונה. בגין מהירות, שלא הביאה בחשבון את תנאי הדרך, נקלע הנאשם למצב חירום שאילץ אותו לבלום בלימת חירום ולסטות שמאלה בכביש רטוב וחלק. מכאן, המרחק לאובדן שליטה על הרכב הוא קצר תרתי משמע".
"עוד נקבע, כי אין ספק כי בנהיגתו, כמפורט לעיל, נהג הנאשם את רכבו ברשלנות רבתי. נסיעה בלילה, בכביש רטוב וחלק, לאחר גשם ראשון חייבה נסיעה איטית מזו המותרת בתנאים רגילים (90 קמ"ש). בפרט נכונים הדברים כאשר הנאשם המתקרב לצומת מרומזרת, כשהוא צופה מן הסתם את האפשרות לחילופי אורות שיחייבו אותו לעצור. קל וחומר, שהדברים נכונים כאשר לפני רכבו של הנאשם נסע רכב נוסף. נהג המתקרב לצומת צופה כי ייאלץ לבלום בגין סיבה כלשהי, אף אם אורות הרמזור אינם מתחלפים. מן המפורסמות הוא שצומת הוא נקודת תורפה בטיחותית שכל הנוהג ברכב מודע לקיומה ולסיכוניה. בנסיעה במהירות של 140 קמ"ש היה משום נטילת סיכונים בנסיבות רגילות והדברים נכונים שבעתיים בנסיבות המפורטות לעיל".
לנאשם הרשעות קודמות בעבירות תעבורה והוא אף נפסל בעבר מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 18 חודשים.
השופט שיף ציין בגזר הדין כי : "לא גזירת גורל היא שהפסיקה את שירת חייהם של המנוחים. לא אויב או מחלה הם שהביאו למותם. מותם, בטרם עת, הוא מעשה ידי חברם הטוב שבפזיזותו הביא לאסון כבד. אותתיה של הטרגדיה, ילוו, מן הסתם, את המשפחות השכולות ואף את הנאשם עצמו, עוד שנים הרבה. על נהיגתו הנמהרת, תוך לקיחת סיכון, יגזר עונשו של הנאשם. לא יהא בכך כדי להקים לתחייה את המתים, או לרפא את פצעי הפצועים, או להעלים את צלקות הנפש של המשפחות השכולות. יהא בכך כדי להשיב לנאשם כגמולו על הטרגדיה הנוראית שגרם. יש לקוות גם, שהענישה תתרום את תרומתה למחשבה נוספת אצל אלו הנוטים לקחת סיכונים, תוך מחשבה נוראית ונפוצה, שלהם זה לא יקרה. אחרי, ככלות הכל, תאונות הדרכים במקומותינו, הפכו למכת מדינה. הן מותירות רישומיהן הקשים בכל מקום ואתר ושומה על בתי המשפט לתרום תרומתם לביעור הנגע."
השופט שיף ציין כי בגזר הדין נתן משקל לקולא, לנסיבות המקלות שנמנו בתסקיר שירות המבחן , כמו כן לעדויות האופי הטובות שהושמעו לזכות הנאשם, לרבות באשר לתרומתו הגבוהה בשירותו הצבאי הקרבי וכן לנגד עיניו עמדה גם מצוקת הנאשם, הן זו הנובעת מסבלו הנפשי ומסבל משפחתו, והן זו הנובעת בשל היחסים המתוחים בין משפחת הנאשם לחלק מבני המשפחות השכולות. כמו כן, התחשב השופט בכך שרכב המרצדס שנסע לפני הנאשם, נבלם מסיבה בלתי ידועה ומפתיעה.
חרף הנסיבות לקולא במשקלם המצטבר, ציין השופט שיף כי לא יתן לנסיבות האישיות לקולא משקל בכורה, שכן מעשיו של הנאשם היו חמורים והוא גרם כאמור לאסון כבד בהריגת שלושה אנשים, בפציעתם של שישה אחרים ובמעמסה הנפשית הקשה שגרם למשפחות השכולות, כעולה מראיות התביעה.