זמן קצר לאחר שחברי הכנסת מכל המפלגות נאמו בדבר החשיבות שבמציאת פיתרון זריז ונטול ביורוקרטיות לבעיותיהם של מגורשי הגוש, דחו הח"כים מאותם סיעות הצעת חוק של ח"כ מיכאל איתן (הליכוד) שנועדה לסייע להם להתיישב במזרח לכיש.
בהצעת החוק כותב איתן "מזרח לכיש, הוא חבל ארץ שומם המשווע עשרות שנים להתיישבות, הוא ממוקם על קו התפר מערבית לקו הירוק אל מול אוכלוסיה פלשתינית המאכלסת את השטחים מעברו השני של הקו. להתיישבות באזור חשיבות לאומית וביטחונית אשר תבטיח את שמירת הקרקעות בכפוף להגנה קפדנית על ערכי הטבע באזור".
"בשנת 2005 בעקבות פינוי ישובי חבל עזה וצפון השומרון, התארגנו חלק מן הקהילות אשר פונו מישובי גוש קטיף וביקשו להקים את בתיהם ולהתחיל בחיים חדשים, במסגרות קהילתיות דומות לאלו שפונו מגוש קטיף".
"במהלך החיפוש אחר אזור התיישבות חדש, התארגנו מספר קהילות מקרב המפונים וביקשו לקבוע את מקום מושבם החדש בתחומי המועצה האזורית לכיש, בארבעה אתרים הנמצאים בשטחה המזרחי של המועצה האזורית לכיש, אשר אושרו להתיישבות בהחלטת הממשלה", הוסיף איתן.
"במסגרת המהלכים לתכנון ארבעת אתרי ההתיישבות עבור מפוני גוש קטיף, התעוררה שורה של חסמים שבעטיים, מחד גיסא, טרם החלו פעולות תכנון משמעותיות ומאידך גיסא, במקום לממש את החלטת הממשלה ולהוציאה לפועל, מוקמים אתרים למגורים זמניים למתיישבי גוש קטיף... העיכובים שנוצרו בישובים מחדש של המתיישבים המפונים מגוש קטיף, עלולים לגרום להחמצת ההזדמנות ההיסטורית של המפגש בין ציבור מתיישבים, מפוני גוש קטיף, אשר הביע את רצונו להתגורר באזור, לבין האפשרות להקים ישובים באזור, בהתאם להחלטת ממשלה".
"הצעת החוק המוצעת באה במטרה לצמצם את החסמים ולקדם את התכנון והקמת הישובים, בהתאם להחלטת הממשלה, אך בלוח זמנים קצר, תוך הקפדה על שמירת ערכי הטבע והנוף ויצירת מקורות תעסוקה הקשורים בחקלאות, מלאכות עתירות ידע (היי-טק) ותיירות המשתלבים בערכי הטבע והנוף", איתן מציע כי לצורך ביצוע המטרות המוגדרות בהצעת החוק, תוקם על ידי הממשלה, מנהלת אשר תפעל למימוש מטרות החוק.
בנאומו במליאה אמר איתן כי "אנחנו מדברים על עובדות מזעזעות. מתוך אלפי המשפחות שפונו, אין אף משפחה אחת שמצאה את פתרון הקבע שהובטח לה על-ידי הממשלה. התהליך של פינוי משפחות לצרכים לאומיים שהיו שנויים במחלוקת חייב את כולנו להסתכל ולראות מה קרה לבני-האדם כבני-אדם. אני שומע פה הצעות רבות, טובות, הומאניות, מקובלות לטפל בפליטי סודן, לטפל בפליטים פלשתינים, אבל אני לא רואה, לצערי הרב, התגייסות ונחישות לטפל בפליטים שלנו, שאנחנו עשינו אותם פליטים".
"פרסומים מספרים על מקרים רבים מאוד של גירושין, של משברים פסיכולוגיים, של ילדים שלא יוצאים מהטראומה, ואני שואל את עצמי, לא אף אחד אחר, את עצמי - מה עשיתי, מה אני עשיתי? האם עשיתי מספיק? עשיתי מעט".
"לקחתי על עצמי לנסות לקדם דבר שנראה לי מפעל ציוני ראוי לאיחוי הקרעים האלה. במה – כשיוצאים אנשים שפונו על-ידי הממשלה לאחר שהם נשלחו על-ידי ממשלות ישראל להתיישב בחבלי ארץ והם אומרים: קרעו אותנו מבתינו אבל אנחנו רוצים ללכת לחבל ארץ נוסף, חדש, ריק מיישובים שנתון בסכנה של התיישבות עוינת, שנמצא ממש על "הקו הירוק" ומולו אוכלוסייה עוינת, ואנחנו מוכנים להתיישב שם, לבנות את בתינו", אולם כאמור הצעתו נדחתה בידי הח"כים.
בהצעת החוק כותב איתן "מזרח לכיש, הוא חבל ארץ שומם המשווע עשרות שנים להתיישבות, הוא ממוקם על קו התפר מערבית לקו הירוק אל מול אוכלוסיה פלשתינית המאכלסת את השטחים מעברו השני של הקו. להתיישבות באזור חשיבות לאומית וביטחונית אשר תבטיח את שמירת הקרקעות בכפוף להגנה קפדנית על ערכי הטבע באזור".
"בשנת 2005 בעקבות פינוי ישובי חבל עזה וצפון השומרון, התארגנו חלק מן הקהילות אשר פונו מישובי גוש קטיף וביקשו להקים את בתיהם ולהתחיל בחיים חדשים, במסגרות קהילתיות דומות לאלו שפונו מגוש קטיף".
"במהלך החיפוש אחר אזור התיישבות חדש, התארגנו מספר קהילות מקרב המפונים וביקשו לקבוע את מקום מושבם החדש בתחומי המועצה האזורית לכיש, בארבעה אתרים הנמצאים בשטחה המזרחי של המועצה האזורית לכיש, אשר אושרו להתיישבות בהחלטת הממשלה", הוסיף איתן.
"במסגרת המהלכים לתכנון ארבעת אתרי ההתיישבות עבור מפוני גוש קטיף, התעוררה שורה של חסמים שבעטיים, מחד גיסא, טרם החלו פעולות תכנון משמעותיות ומאידך גיסא, במקום לממש את החלטת הממשלה ולהוציאה לפועל, מוקמים אתרים למגורים זמניים למתיישבי גוש קטיף... העיכובים שנוצרו בישובים מחדש של המתיישבים המפונים מגוש קטיף, עלולים לגרום להחמצת ההזדמנות ההיסטורית של המפגש בין ציבור מתיישבים, מפוני גוש קטיף, אשר הביע את רצונו להתגורר באזור, לבין האפשרות להקים ישובים באזור, בהתאם להחלטת ממשלה".
"הצעת החוק המוצעת באה במטרה לצמצם את החסמים ולקדם את התכנון והקמת הישובים, בהתאם להחלטת הממשלה, אך בלוח זמנים קצר, תוך הקפדה על שמירת ערכי הטבע והנוף ויצירת מקורות תעסוקה הקשורים בחקלאות, מלאכות עתירות ידע (היי-טק) ותיירות המשתלבים בערכי הטבע והנוף", איתן מציע כי לצורך ביצוע המטרות המוגדרות בהצעת החוק, תוקם על ידי הממשלה, מנהלת אשר תפעל למימוש מטרות החוק.
בנאומו במליאה אמר איתן כי "אנחנו מדברים על עובדות מזעזעות. מתוך אלפי המשפחות שפונו, אין אף משפחה אחת שמצאה את פתרון הקבע שהובטח לה על-ידי הממשלה. התהליך של פינוי משפחות לצרכים לאומיים שהיו שנויים במחלוקת חייב את כולנו להסתכל ולראות מה קרה לבני-האדם כבני-אדם. אני שומע פה הצעות רבות, טובות, הומאניות, מקובלות לטפל בפליטי סודן, לטפל בפליטים פלשתינים, אבל אני לא רואה, לצערי הרב, התגייסות ונחישות לטפל בפליטים שלנו, שאנחנו עשינו אותם פליטים".
"פרסומים מספרים על מקרים רבים מאוד של גירושין, של משברים פסיכולוגיים, של ילדים שלא יוצאים מהטראומה, ואני שואל את עצמי, לא אף אחד אחר, את עצמי - מה עשיתי, מה אני עשיתי? האם עשיתי מספיק? עשיתי מעט".
"לקחתי על עצמי לנסות לקדם דבר שנראה לי מפעל ציוני ראוי לאיחוי הקרעים האלה. במה – כשיוצאים אנשים שפונו על-ידי הממשלה לאחר שהם נשלחו על-ידי ממשלות ישראל להתיישב בחבלי ארץ והם אומרים: קרעו אותנו מבתינו אבל אנחנו רוצים ללכת לחבל ארץ נוסף, חדש, ריק מיישובים שנתון בסכנה של התיישבות עוינת, שנמצא ממש על "הקו הירוק" ומולו אוכלוסייה עוינת, ואנחנו מוכנים להתיישב שם, לבנות את בתינו", אולם כאמור הצעתו נדחתה בידי הח"כים.