בין ההמלצות המרכזיות של ועדת איתם לחקר קידום הקצינים בצה"ל בולטת ההמלצה להקים מעין אוניברסיטה בה תילמד "אומנות המלחמה". כבר לפני עשרים שנה בהיותו מדריך בקורס מח"טים, ומאוחר יותר, כשהשתחרר שלא בטובתו מצה"ל. שמע חבר הכנסת איתם על הרעיון בהרחבה מהחוקר וההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין.



את הצעותיו המפורטות אודות נחיצותה של האקדמיה הצבאית חלק ד"ר מילשטיין גם עם ראשי הממשלה, אולם לא זכה למענה ראוי. כעת, עם מסקנות ועדת איתם שהוגשו אתמול לרמטכ"ל הוא מקווה שההצעות שהעלה בעבר יזכו למימוש מעשי.



"אחרי משפט גבעתי א' אמרתי לאפי איתם שעצם העמדתו לדין היא תוצאה של חוסר הבנת הצבא את מטרתו של הצבא. הרי לקחו אותו כמח"ט והעלו אותו על המוקד כי הוא נקט ביד קשה. אבל הרי זו המטרה – לנקוט ביד קשה", מספר מילשטיין על שיחתו הראשונה עם איתם. "חבל שהיה צריך את מלחמת לבנון השנייה כדי להעלות את הנושא שדיברנו בו לפני שבע שנים".



מילשטיין מנמק את נחיצותה של האקדמיה לתורת המלחמה, בכך שכיום קציני צה"ל זוכים לדבריו להתמחות של מפקדי מחלקות בלבד. לאחר מכן כל ידע צבאי שהם מקבלים מקורו בהשתלמויות בלבד, ולא בהכשרה מקצועית מעמיקה כבצבאות אחרים במערב.



"היום מקבלים קצינים את הידע שלהם מבעלי דרגות שהידע שלהם נאסף בעקבות הניסיון בלבד, אבל כבר אמר פרידריך הגדול שאם הניסיון היה מכשיר את המצביאים אז הפרד של הנסיך היה מצביא... ההכשרה לקציני צה"ל צריכה להתבצע כמו ברפואה, על ידי אישים שהעמיקו חקר ולא על פי הוותק. בארצות הברית, ברוסיה, בצבאות המערב, בסין ובמדינות נוספות קיים בית ספר למלחמה שבו המורים הם פרופסורים לצבא שהעמיקו חקר בנושא".



לדברי מילשטיין תפיסת ההכשרה הצבאית בצה"ל לא השתנתה מאז ימי ההגנה. "הקצונה של ההגנה הייתה השלד לצה"ל, ועל פי העקרונות שהיו אז נמשכת התפיסה גם היום. כך אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו גם היום אדם כמאיר פעיל ממשיך לחנך את קציני צה"ל והצבא הולך לאורו". הוא מציין, אולי בבדיחות ואולי ברצינות שגם בשמו של צה"ל מקובעת התפיסה שמדובר בגוף שאינו אלא המשך לארגון ההגנה. "לקחו את המילה 'הגנה' הוסיפו לה את המילה צבא לפני ואת המילה 'ישראל' אחרי והרי לך צה"ל, אבל בבסיסו מדובר באותו ארגון".



ד"ר מילשטיין קובע שמקור הכישלונות בצבאות השונים לאורך ההיסטוריה נובעים בשל "השקרנות של מערכת הביטחון וראשי המדינה. כל מערכות הביטחון בהיסטוריה לא חשפו את החומר האמיתי של לקחי מלחמות העבר כדי שלא לחשוף ליקויים, כדי שלא נדע איך הם נהגו באמת במלחמה. כך נוצר מצב שבו אנשי ביטחון ואזרחים לומדים ממיתוסים ואגדות ולא מאירועים אמיתיים".



לדבריו, על מנת לפתור את המציאות הנוכחית על מערכת הביטחון לפתוח את מסמכיה וארכיוניה בפני פורום של כחמישים מומחים מתחומי האקדמיה והחברה. "אם חפצי חיים אנחנו צריך ללמוד את הוויות הצבא לעומקן. צריך לפתוח את החומרים האמיתיים בפני קבוצת מומחים מבריקים בכל תחומי הלימוד. הם ילמדו את הנתונים ויגבשו את עמדותיהם יחדיו. בכך יבוטל המונופול הצה"לי על חומר ביטחוני. הקבוצה הזו תפתח דיסציפלינות, תחומי ידע חדשים. כך הפיתוח לא יילמד על בסיס ההבלים של רמטכ"לי העבר. נפקיע את הצד המחשבתי מצה"ל לקבוצת מחשבה בלתי תלויה. הקבוצה הזו תייעץ לממשלה, שנבחרה בהליך דמוקרטי, כיצד לפעול. כיום הממשלה פועלת כעיוור באפלה והחלטותיה אינטואיטיביות בלבד".



מילשטיין מחדד את דבריו וקובע שבכהונתו של אלוף בצה"ל כראש המכללה לביטחון לאומי לא יהיה רענון, "לא הרווחנו כלום. בארצות הברית עמד בראש מערכת שכזו אדם כקיסינג'ר או קונדוליסה רייס".



את תפיסת עולמו חלק, כאמור, ד"ר מילשטיין עם ראשי הממשלה נתניהו, ברק ושרון כשנבחרו לתפקידם, אולם לא זכה למענה משמעותי. הוא מספר על שיחתו עם נתניהו, שיחה בה נכחו חברים בפורום בו הוא משתתף באופן קבוע. "נתניהו אמר לי שהרעיונות אמנם מעניינים אבל הכוחות המתנגדים להם רבים מדי. לטעמי כשהוא ייבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה הוא יוכל לחולל את המהפך. על המהפכה הכלכלית שהוא ביצע למרות מתנגדיו הוא אמר שיכול היה לבצעה בזכות התמיכה שנתן לו שרון כראש ממשלה, מהלך דומה יוכל להתבצע אם שר ביטחון בממשלה שבראשה הוא יעמוד יקבל תמיכה ממנו לקידום מהלך שכזה".
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו