מאז שנות השישים, התקופה הנוכחית היא הרביעית בה מצוי המשק הישראלי באפיזודה של צמיחה מתמשכת. כך נמצא בעבודתם של ד"ר קרנית פלוג וד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, ממחלקת המחקר של בנק ישראל. משך הצמיחה הנוכחית נמשכת עד כה כארבע שנים, בהשוואה לכחמש וחצי שנים בחלק מהתקופות הקודמות, אשר אורכן היה שונה בין תקופה לתקופה. במחקר נמצא כי אפיזודות הצמיחה המתמשכת מתרחשות עקב מכלול של גורמים היוצרים ביחד כוח המניע את המעבר לתקופת צמיחה מתמשכת.
במסגרת המחקר המחברים אמדו מדד של איכות המדיניות המקרו-כלכלית, המורכב מהתפתחויות במשטר שער החליפין, בתקציב המדינה ובאינפלציה. המדד מראה כי מאז תחילת המילניום חל שיפור בניהול המדינות המקרו-כלכלית, ובמיוחד בארבע השנים האחרונות המאופיינות בירידה באינפלציה ובגירעון התקציבי של הממשלה הרחבה. ירידת הגירעון התקציבי בשנים אלה הייתה מעבר לזו הנובעת מהגידול בגביית המיסים עקב הצמיחה המואצת, כלומר הייתה ירידה גם ב"גירעון מנוכה מחזור".
המשתנים המשמעותיים ביותר המסבירים את המעבר לתקופות של צמיחה מתמשכת הם משתנים חיצוניים – עליהם אין לקובעי המדיניות השפעה ישירה דרך המדיניות הכלכלית. בין גורמים אלה יש לציין את הסחר העולמי המבטא את הביקוש העולמי ליצוא הישראלי, את המצב הבטחוני ואת גלי העלייה לארץ. משתנים אלה מהווים גורם מכריע בהסבר המעבר לתקופות של צמיחה מתמשכת. נוסף למשתנים אלה, גם למשתני מדיניות השפעה משמעותית. בין משתנים אלה יש לציין את הפחתת שיעורי המס, שיפור באיכות ניהול המדיניות המאקרו-כלכלית והשקעות בתשתית של הממשלה הרחבה. משתנה נוסף שנמצא בעל השפעה משמעותית הוא ניסיון העולים בשוק העבודה.
בבדיקה שנועדה לכמת את תרומות המשתנים השונים למעבר מהמיתון של השנים 2001-2002 לתקופת הצמיחה הנוכחית, נמצא כי שני שליש מהמעבר מוסבר על ידי משתנים חיצוניים – בעיקר הגידול בסחר העולמי והשיפור במצב הבטחוני – והשליש הנותר מוסבר על ידי משתני מדיניות – הפחתת שיעורי המס ושיפור המדיניות המאקרו-כלכלית.