"כשאני שואל את עצמי מה הייתה ההשפעה של ועדת החוץ והביטחון במלחמה? אני מגיע למסקנה שלא השפענו בכלום. בוועדה לא נושאים באחריות ולא עושים הצבעות ואין לה סמכות להנחות את הממשלה מה לעשות. לא הייתה לנו השפעה על הסוגיות המהותיות. היו דברים שהייתה לנו השפעה", אמר יו"ר ועדת חוץ ובטחון, צחי הנגבי בכנס של מכון לנדר בירושלים.
הנגבי פרט, "הייתה תחושה בתחילת המלחמה שאנו לא מספיק נערכים לאפשרות של הסלמה מול הסורים. לכן, פעלנו מול הרמטכ"ל וגורמים אחרים , כתבנו מכתב לראש הממשלה כדי שיתגברו את הכוחות ברמת הגולן. ואומנם הכוחות תוגברו. לעולם לא נדע אם זה היה חשוב ומנע מלחמה, או מהלך סרק. ויש עוד דוגמאות, .דוגמאות בשוליים. אני לא יכול לומר שהצלחנו לפענח את הכשלים והתקלות ואת מה שהיה לא בסדר במלחמה. לא שלא ראינו שזה קורה, ראינו . אבל לוועדה לא הייתה דעה אחידה מה צריך לעשות וזה קיזז את יכולתנו להשפיע".
יו"ר הועדה צחי הנגבי אמר כי לאורך המלחמה התגלעו בוועדה מחלוקות שקיימות גם היום בציבור. למשל, 10 ימים אחרי תחילת המלחמה עלתה הסוגייה האם צריך להיכנס למהלך קרקעי רחב כדי להפסיק את ירי הקטיושות על ישראל או להמשיך במהלך של האש מנגד, ירי ארטילרי וירי מהאוויר. בוועדה היה על זה ויכוח רחב שלא הוכרע במלחמה ועד היום לא הוכרע .זה החיסרון של ועדה פרלמנטרית שאין עליה אחריות.
"הויכוח לא נבע מעמדות פוליטיות. למשל, יתום ראש מוסד לשעבר ,איש מפלגת העבודה, היה בעד השמדת מתקני תשתית בלבנון "להחזיר את לבנון 20-30 שנה אחורה, לעומתו, עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר ואף הוא איש מפלגת העבודה, התנגד לפגוע בממשלת סניורה, כי לדעתו זו ממשלה פרו מערבית שיכולה להגיע אתנו לשלום", אמר הנגבי.
"תפקידנו לא ללטף ולא לאלף אלא לחזק מערכים בעייתיים וחשובים. זו חובה שאין להתחמק ממנה. גם אם היו רוצים , אי אפשר היה להתעלם מהוועדה. כי יש לה סמכות. למשל, היא מאשר את תקציב מערכת הביטחון יחד עם נציגי ועדת הכספים. שם הצבא חייב לחשוף את ההתפלגות של התקציב עד השקל האחרון. כך מול תקציב השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגייה אטומית ואין שום גוף אחר שהמוסדות הללו נחשפים בפניו. זה מעניק לוועדה משקל מאוד חשוב".
הנגבי פרט, "הייתה תחושה בתחילת המלחמה שאנו לא מספיק נערכים לאפשרות של הסלמה מול הסורים. לכן, פעלנו מול הרמטכ"ל וגורמים אחרים , כתבנו מכתב לראש הממשלה כדי שיתגברו את הכוחות ברמת הגולן. ואומנם הכוחות תוגברו. לעולם לא נדע אם זה היה חשוב ומנע מלחמה, או מהלך סרק. ויש עוד דוגמאות, .דוגמאות בשוליים. אני לא יכול לומר שהצלחנו לפענח את הכשלים והתקלות ואת מה שהיה לא בסדר במלחמה. לא שלא ראינו שזה קורה, ראינו . אבל לוועדה לא הייתה דעה אחידה מה צריך לעשות וזה קיזז את יכולתנו להשפיע".
יו"ר הועדה צחי הנגבי אמר כי לאורך המלחמה התגלעו בוועדה מחלוקות שקיימות גם היום בציבור. למשל, 10 ימים אחרי תחילת המלחמה עלתה הסוגייה האם צריך להיכנס למהלך קרקעי רחב כדי להפסיק את ירי הקטיושות על ישראל או להמשיך במהלך של האש מנגד, ירי ארטילרי וירי מהאוויר. בוועדה היה על זה ויכוח רחב שלא הוכרע במלחמה ועד היום לא הוכרע .זה החיסרון של ועדה פרלמנטרית שאין עליה אחריות.
"הויכוח לא נבע מעמדות פוליטיות. למשל, יתום ראש מוסד לשעבר ,איש מפלגת העבודה, היה בעד השמדת מתקני תשתית בלבנון "להחזיר את לבנון 20-30 שנה אחורה, לעומתו, עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר ואף הוא איש מפלגת העבודה, התנגד לפגוע בממשלת סניורה, כי לדעתו זו ממשלה פרו מערבית שיכולה להגיע אתנו לשלום", אמר הנגבי.
"תפקידנו לא ללטף ולא לאלף אלא לחזק מערכים בעייתיים וחשובים. זו חובה שאין להתחמק ממנה. גם אם היו רוצים , אי אפשר היה להתעלם מהוועדה. כי יש לה סמכות. למשל, היא מאשר את תקציב מערכת הביטחון יחד עם נציגי ועדת הכספים. שם הצבא חייב לחשוף את ההתפלגות של התקציב עד השקל האחרון. כך מול תקציב השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגייה אטומית ואין שום גוף אחר שהמוסדות הללו נחשפים בפניו. זה מעניק לוועדה משקל מאוד חשוב".