סיעת קדימה התייחסה בישיבתה השבועית לסוגיית המסתננים מגבול מצרים, בהם פליטי דרפור, ובכלל זאת פיתרון הביניים שגיבש השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, בדמות הקמת מרכז אירוח בסמוך לקציעות שעל גבול מצרים.
השר דיכטר סקר בפני חברי הסיעה את מימדי התופעה ודרכי ההתמודדות עימה "סוגיית החודרים בגבול הדרומי הפכה להיות בשלוש השנים האחרונות לעניין שמדינת ישראל נאלצה להתמודד איתו. בשנת 2005 חדרו לישראל 300 חודרים בשנה, אולם בחודשים האחרונים היו שבועות בהם חדרו כ-200 חודרים מדי שבוע. רוב החודרים, מתוך 2,800 החודרים שהגיעו לישראל, נשארו כאן. פליטי דרפור, שברחו מחבל הארץ הזה ומוכרים כפליטים, הם המיעוט שבחודרים. לצערי, משרדי הממשלה השונים שעסקו בנושא לא הצליחו להביא לפתרונו. ראש הממשלה ערך שני דיונים בראשותו בתקופה האחרונה וקיבל שורה של החלטות שצריכות להתבצע. לצערי, הסוגיה טרם נפתרה", אמר דיכטר.
"צה"ל לא מצליח לממש ההוראה לעצור ההסתננויות והנושא לא הגיע לכדי פיתרון שלם. החלטתי, בתיאום עם נציב שב"ס ומנכ"ל משרד רה"מ, להקים בסמוך למתקן הכליאה בקציעות מרכז אירוח לשם יועברו החודרים ושם הרשויות תוכלנה לטפל בהם – מי למעצר, מי חזרה למדינת האם ומי להמשך שהייה בארץ. מרכז האירוח יאפשר לכל משרדי הממשלה לטפל בנושא במסגרת המרכז והוא ישמש ככתובת לרשויות השונות, לאו"ם ולארגוני הסיוע המעוניינים לטפל במסתננים. בשלב ראשון, ישוכנו בו כ-1000 מסתננים. באשר לפליטי דרפור – חובתנו היא לטפל בהם והמרכז יוכל לתת את המענה הראשוני לכך, ללא חסדי מאן דהוא. אני מקווה שממשלת ישראל תקבל בקרוב החלטה על מכסת הפליטים שתשכן בתוכה ושהמצרים יעמדו בהתחייבותם לראש הממשלה לקבל בחזרה את החודרים שחדרו משטחה לשטח מדינת ישראל".
שר התחבורה, שאול מופז, אמר בהתייחסו לנושא כי על המדינה לשקול כיצד היא נערכת לבלום את גל החודרים לשטחה, במיוחד על רקע ניסיונות ארגוני הטרור לנצל את הפלטפורמה הזו בכדי לחדור לישראל ולבצע פיגועים.
המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, הדגיש את הצורך בסגירתו המוחלטת של הגבול הדרומי: "לפני שנה היו 300 חודרים שחדרו לישראל ואילו היום קיימים 3000 חודרים לישראל. אני מציע לשר דיכטר לבנות מקום במרכז ל-10,000 חודרים, ע"פ השיטה שהציג, כיוון שככל שנטפל בהם טוב יותר – כך יבואו יותר. הבעיה המרכזית היא באוטוסטראדה בגבול ישראל-מצרים, נשים, פח"ע ומסתננים אחרים. זו בעיה שבשנה הבאה תוליד 30,000 מסתננים והעניין הדחוף ביותר הוא לקיים דיון על הדרך בה אנו אוטמים את גבול ישראל-מצרים".
מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ התייחסה למעורבותו של האו"ם בסוגיה "האו"ם צריך להיות מעורב יותר במה שקורה במדינות המוצא. המונח פליט הוא הגדרה של ממש ומעט מאוד מאלו שהסתננו לישראל אכן מוגדרים כפליטים. לא ניתן להעלות את כולם על מטוס ולהחזירם לארץ מוצאם, אך ניתן למצוא מדינה שלישית שתיקח על עצמה את האחריות לגורלם של המסתננים".
ראש הממשלה אמר בסוף הדיון כי סוגיית פליטי דרפור הינה סוגיה מורכבת. "יש לה פן אנושי – שכן בדרפור מתנהל, ע"פ הגדרות האו"ם, רצח עם, ועלינו כמדינה להגיש סיוע לפליטים. ישראל חתומה על אמנת האו"ם בעניין הפליטים ובכוונתנו לעמוד בהתחייבויותינו. כשהעניין התחיל להתגלגל, פניתי לנשיא מצרים בכדי שיקבל את המסתננים שחדרו לישראל משטחו. רק לאחר מספר פניות מכיווני לנשיא מובארכ ולראש שירותי המודיעין, עומר סולימאן, המצרים הסכימו לקיים מנגנון שבמסגרתו מסתננים שחדרו לישראל, נתפסו ע"י הרשויות ושאין באפשרותם להישאר בישראל – יוחזרו למצרים במקום שיעצרו ויתפזרו ברחבי המדינה. מרבית המסתננים אינם מגיעים מדרפור. רובם המכריע מגיע ממדינות שונות שניתן להחזיר אותם אליהן, בכפוף להסכמים עם ישראל, לאחר שנתפסו כאן, וזאת כחלופה למעצר בישראל. החלטנו שמסתננים שיחדרו לישראל ישוכנו במרכזי אירוח עליהם דיבר השר דיכטר ומשם יופנו חזרה למצרים או למדינות האם שלהם ואילו פליטי דרפור, שלא יוכלו לחזור למולדתם, יקלטו בישראל. הוריתי על משרד הרווחה להכין תוכנית לקליטתם של הפליטים ונקבע את מספר הפליטים שישראל תקבל בהתאם להתחייבויותיה הבינ"ל".