תת-אלוף (במיל.) שלמה ברום שבעבר כיהן כראש המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף התכנון של המטה הכללי, סבור שרמזי השלום מכיוונה של סוריה הופכות את ישראל לכלי בידי סוריה בדרכה ללב המערב.
בדבריו ביומן ערוץ 7 אומר תא"ל ברום כי "בסוריה צריך להפריד בין האינטרס של המשטר לאינטרס של המדינה". לדבריו האינטרס המוביל את הממשל הסורי הוא שאיפתו לשרוד בהוויה הדיפלומטית הכלל עולמית. "המשטר שם רוצה לשרוד ויש עליו איומים כבדים בגלל המצור שמטילות על סוריה ארה"ב ובנות בריתה. גם חשיפת הפרטים על רצח חרירי מביכים את השלטון הסורי. לכן המטרה שלו במגעים היא היחסים עם המערב ולא ישראל. אנחנו רק מכשיר".
ברום מזכיר כי "הברית בין איראן לסוריה נוצרה מיד לאחר מהפכת חומייני. איראן רצתה להתרחק מארה"ב וכך גם סוריה ולכן יצרו ברית ביניהם, כדי שלא להיות מבודדות לחלוטין".
לשאלת המראיין, יהשוע מאירי אודות ההבדל בין המשטר הסורי לשלטונו של סאדאת טרם הסכם השלום עם ישראל אומר ברום כי "הסורים לא עובדים בצורה של מחוות בתקווה שהן יביאו לתוצאות מאוחרות יותר. סורים לא נותנים דבר בחינם לכן המו"מ איתם נראה כך. ראינו איך המו"מ איתם עובד בשנות התשעים ובשנת אלפיים", הוא מזכיר.
"גם בסוריה וגם אצלנו אין פוליטיקאים שעושים תכנון ארוך טווח ולכן כרגע אסד מעוניין בקשרים עם אמריקה ולכן אלו המהלכים שלו".
בהתייחסו לסיכוי להתלקחות מלחמתית בצפון אומר ברום כי מדובר ב"משחק דינאמי בהשתתפות שני צדדים. הסורים עלולים לבצע פעולת השתלטות בחרמון. פעולה מוגבלת שכזו תוביל לאחת משתי דרכי תגובה ישראליות: מקומית או מלחמה. אם רוצים לשמר את ההרתעה שלנו אנחנו צריכים להפוך כל השתלטות סורית על החרמון למלחמה גדולה".
לטעמו של תא"ל ברום "מה שקרה מול החיזבאללה עורר את הספקות בסוריה לגבי אופי התגובה הישראלית, כי הגבנו באופן חריף יותר ממה שניתן היה לשער".
בדבריו ביומן ערוץ 7 אומר תא"ל ברום כי "בסוריה צריך להפריד בין האינטרס של המשטר לאינטרס של המדינה". לדבריו האינטרס המוביל את הממשל הסורי הוא שאיפתו לשרוד בהוויה הדיפלומטית הכלל עולמית. "המשטר שם רוצה לשרוד ויש עליו איומים כבדים בגלל המצור שמטילות על סוריה ארה"ב ובנות בריתה. גם חשיפת הפרטים על רצח חרירי מביכים את השלטון הסורי. לכן המטרה שלו במגעים היא היחסים עם המערב ולא ישראל. אנחנו רק מכשיר".
ברום מזכיר כי "הברית בין איראן לסוריה נוצרה מיד לאחר מהפכת חומייני. איראן רצתה להתרחק מארה"ב וכך גם סוריה ולכן יצרו ברית ביניהם, כדי שלא להיות מבודדות לחלוטין".
לשאלת המראיין, יהשוע מאירי אודות ההבדל בין המשטר הסורי לשלטונו של סאדאת טרם הסכם השלום עם ישראל אומר ברום כי "הסורים לא עובדים בצורה של מחוות בתקווה שהן יביאו לתוצאות מאוחרות יותר. סורים לא נותנים דבר בחינם לכן המו"מ איתם נראה כך. ראינו איך המו"מ איתם עובד בשנות התשעים ובשנת אלפיים", הוא מזכיר.
"גם בסוריה וגם אצלנו אין פוליטיקאים שעושים תכנון ארוך טווח ולכן כרגע אסד מעוניין בקשרים עם אמריקה ולכן אלו המהלכים שלו".
בהתייחסו לסיכוי להתלקחות מלחמתית בצפון אומר ברום כי מדובר ב"משחק דינאמי בהשתתפות שני צדדים. הסורים עלולים לבצע פעולת השתלטות בחרמון. פעולה מוגבלת שכזו תוביל לאחת משתי דרכי תגובה ישראליות: מקומית או מלחמה. אם רוצים לשמר את ההרתעה שלנו אנחנו צריכים להפוך כל השתלטות סורית על החרמון למלחמה גדולה".
לטעמו של תא"ל ברום "מה שקרה מול החיזבאללה עורר את הספקות בסוריה לגבי אופי התגובה הישראלית, כי הגבנו באופן חריף יותר ממה שניתן היה לשער".