תרגיל של פיקוד העורף המדמה פיגוע כימי התקיים בבית החולים בני ציון בחיפה. התרגיל דימה פיגוע של טיל כימי בעיר חיפה ובתוך כך תורגל מערך ביה"ח בקליטת הנפגעים.

אלוף משנה ד"ר ירון בן דיין, מפקד רפואה בפיקוד העורף, מספר כי התרגיל בא במסגרת סדרה של תרגילים ארוכה. עברנו על כל בתי החולים בישראל, על מנת להטמיע וליישם את הלקחים שלקחנו מבתי החולים בצפון במלחמה הקודמת. אחרי סדרת אימונים מפרכת, שכללה סימולציות למטה בית החולים, משחקי מלחמה, והדרכות לכלל הסגל, התאמנו היום על תרחיש קיצון של נשק בלתי קונבנציונאלי. בי"ח בני ציון שהיה היום מוקד התרגיל ספג במהלך המלחמה האחרונה מאות נפגעים. היום הוא היה מוקד של תרגיל בתרחיש בלתי קונבנציונאלי. היחידה הצבאית שלנו מאפשרת לבי"ח לשמור על בית החולים חי וקיים גם אחרי טיל כזה. הצוות לובש לבוש מיוחד, והציוד מוגן.



מה אנו יכולים ללמוד מהתרגיל ?



כחצי שנה לפני התרגיל עבדנו בצמוד עם צוות הניהול של בית החולים, ובחרנו את אתרי הטיהור בבית החולים, ואת אתרי ריכוז הנפגעים לפי חומרתם. יש לנו יחידה צבאית שתפקידה לטהר את הנפגעים ולסייע בכך לבי"ח בטיפול בפצועים. התרגיל כלל הזרמה של מאות נפגעים, והתרחיש הראה כי בית החולים עובד בצורה רגועה ומסודרת. הצוות העניק טיפול מסור לכל הנפגעים, בצורה טובה ומקצועית.



האם יש הערכות לאפשרות של תקיפה כזו ?



התרגול לבתי החולים נעשה בצורה שוטפת לאורך כל השנה. לאחר המלחמה האחרונה, התמקדנו בנושא של לקחי מלחמה, ונזקי מלחמה. בנוסף, אנו מכינים את בתי החולים גם לתרחישים שונים כמו רעידת אדמה. במסגרת ההכנות לחירום, כמובן יש התכוננות גם למלחמה נוספת. בית החולים ומערכת הבריאות בכלל מוכנים לכל תרחיש חירום.



האם מערכת הבריאות, ובית החולים בפרט מוכנים למלחמה ?



מערכת הבריאות בישראל, היא מבין מערכות הבריאות המוכנות בעולם לענייני חירום. הקשב והמוכנות שהציגו בתי החולים הוא יוצא דופן בהיקפו ביחס למערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות נתנה מענה מרבי לחולים ולפצועים במהלך המלחמה בצורה מיטבית. היום שנה אחרי המלחמה, מערכת הבריאות למדה לקחים מבתי החולים בצפון המדינה שעברו את המלחמה, והטמיעה אותם בכלל בתי החולים בארץ.



שמענו ידיעות על כך שבתי חולים בצפון לא מוגנו כחלק מהיערכות למלחמה עתידית



המיגון אינו קשור לחיל הרפואה. החיל דואג לפתרון במסגרת הקיים – איך מוצאים אתרים קיימים המתאימים לריכוז פצועים, ואיך ממגנים את הציוד הקיים. בקשר למיגון – השמיים הם הגבול, אפשר תמיד למגן יותר, ואין לזה סוף. תפקיד המחלקה שלי הוא לראות איך עם המשאבים הקיימים עושים את המקסימום.