פרופ' מולי להד, פסיכולוג רפואי בכיר ונשיא מרכז המשאבים במרכז האקדמי תל חי, מתייחס ביומן הצהרים של ערוץ 7 לתופעת החרדות אצל בני נוער בעקבות המלחמה האחרונה, ולדבריו "כל הילדים שיש להם סימפטומים חרדתיים גם להוריהם יש סימפטומים דומים".



בעקבות מחקרים ובדיקות של בני נוער וילדים בצפון, אומר פרופ' להד כי החשש המרכזי הוא שטראומת המלחמה אינה אירוע חולף, וגם כעת יכולה להיפתח מלחמה נוספת והמראות והחרדות ישובו להוויית יומם השגרתית.



לדבריו ככל שההורים מקרינים חוסן הילדים מפנימים את התחושות הללו והדבר מסייע להם להתמודד. עם זאת הוא קובע כי כאשר ילדים רואים שהרשויות הממונות אינן מתפקדות, ודווקא תורמים ומתנדבים מחו"ל הם שמסייעים לשיקום מקלטים במקום הרשויות, הדבר מוביל להגברת החרדה ולמצב של חוסר אונים כללי מול איום אפשרי.



עם זאת הוא מציין כי למעלה מארבעים אחוזים מהציבור בצפון אומרים שהם לא יעזבו את הבית במקרה של מלחמה מחודשת. מדובר בעליה של כעשרה אחוזים הסבורים כך. פרופ' להד מעריך שהסיבות לכך הן החשש שהמלחמה הבאה תכלול שטח גדול יותר, ההתרוששות הכלכלית של אזרחים שהתפנו בשל הפסקת עבודתם, "גם חוויית הנדודים הייתה חוויה קשה מאוד להורים, בה בשעה שלילדים זו הייתה חוויה".



להד אומר שקיים סיכוי רב שתושבים שמגיעים לטיפול יחלימו מהמצוקות הנפשיות בעקבות המלחמה. הוא מציין שמעטים מאוד מגיעים לטיפול ואזרחים רבים מבצעים פעילויות עצמאיות מתוך הנחה שהם יוכלו לסייע לעצמם, למרות שמדובר בפגיעה נפשית שזקוקה לטיפול מפורט ומוסדר.



בהתייחסו לסוגיית העקורים אומר פרופ' להד כי בשונה מהאוכלוסייה בצפון מדובר באוכלוסיה שהייתה חזקה ומבוססת אך לאחר שנתיים של התשה הגיעו למציאות קשה וחמורה ביותר. גם כאן, סבור להד, כי על הציבור לבוא ולהיעזר במומחים.



לדבריו אחד הגורמים העיקריים למצוקת בני הנוער הוא היעדר משמעות  חזקה לחיים.