בהתייחסו להחלטת שר המשפטים דניאל פרידמן להקל בעונשה של חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל, אומר עורך הדין יעקב ויינרוט כי מדובר בהחלטה ראויה, בעיקר לנוכח מצבה המשפחתי של בלומנטל אחרי פטירת בעלה. לדבריו חנינה מתקבלת אם לאחר הכרעת הדין חלו אירועים המשנים את מצבו של הנאשם, ופטירת בעלה של בלומנטל הוא בהחלט אירוע שכזה.



עו"ד ויינרוט התייחס בדבריו ביומן ערוץ 7 גם לעבירות בהן הורשעה בלומנטל וקבע כי מדובר בעבירות שלא נתפסו בעבר כחמורות במיוחד, אך בית המשפט החליט להדגיש את חומרתן. "בית המשפט רצה לעלות כאן רף, וזה דבר נוסף שמעצים את שיקולי החנינה".



לשאלת המראיין, יגאל שוק, קובע ויינרוט כי אין במתן חנינה כדי לפגוע במעמדו של בית המשפט ובמעמד הכרעתו. זאת כיוון שמדובר בהליך חוקי המכיר בצורך לשלב את הדין במציאות החיים המשתנה ולא לקבע אותו על פי הכרעות מוגדרות ומדויקות. "אי אפשר להקפיא את פסק הדין בנסיבות המשתנות ולכן נכנסת הרשות החוננת לתמונה".



באשר להתנגדות משרד המשפטים לחנינה אומר ויינרוט כי טבע הדברים הוא כזה שכן משרד המשפטים מחמיר עם עובדי ציבור ו"משום שמדובר בעונש שנועד להטביע נורמה חדשה. אני מסוגל להבין את מידת הדין. מידת הדין מובנת תמיד. מידת החסד היא קשה להבנה. מידת החסד היא מותר האדם ולכן היא קשה להבנה".



עורך הדין ויינרוט מדגיש את ההבדל בין הפרשה בה הורשעה בלומנטל לזו בה הורשע ברק, היינו פרשת העמותות. הוא מזכיר בדבריו כי פרשת ברק הייתה מעוגנת בנתונים חמורים ביותר, ואילו בפרשת בלומנטל עיקר האישום נגדה מתמקד בהדחת העד ושיבוש המשפט ולאו דווקא סוגיית השוחד.



בהתייחסו למאבק האיתנים בין נשיאת בית המשפט העליון ושר המשפטים אומר ויינרוט כי כל ביקורת יכולה להיות מבורכת אם מושם דגש על כך שהמאבק והביקורת אינם גולשים לנימות אישיות של מאבק. לטעמו של ויינרוט סוגיית קיצוב כהונת נשיאי בית המשפט העליון "טובלת ברקע קשה מאוד שלא זה המקום להרחיב עליו...", רומז ויינרוט ואינו מוסיף.