כמו בארץ, גם בבריטניה מזהירים מומחים לחקלאות שמחירי החיטה עומדים לעלות, ואיתם גם מחירי הלחם. כמו כן, צפויים לעלות גם מחירי החלב והבשרים עקב עלייה במחירי האוכל לבהמות.
מחירי הדגנים עומדים כעת על מחירם הגבוה ביותר מאז עשור. ברחבי בריטניה עלה מחיר החיטה מ- 80 פאונד לטון חיטה בשנה שעברה ול- 130 פאונד השנה, והמחירים ממשיכים לעלות.
מרק היל, המתעסק בחקלאות וייצור מזון, אומר שהביקוש העולה בדרישה לדגנים בבריטניה בפרט, ובכל רחבי העולם בכלל, היה צפוי להעלות את מחירי הלחם ושאר המוצרים הבסיסיים לצרכן.
מר היל אומר שהעידן של סיבסוד מזון בסיסי על ידי הממשלות, שהתחיל מאז מלחמות העולם, עומד בפני סיום מהיר וחלק. "אני חושב שאנחנו עומדים לראות אינפלציה קבועה במחירי מוצרי הבסיס שהיינו רגילים לראותם במחירים נמוכים, כמו: דגנים, לחם, חלב ומוצריו, ובשרים. הסיבה לכך היא איזון מאוד עדין בין ביקוש להיצע. כיום המצב הוא שהצפי לביקוש גדול יותר מן ההיצע של השוק ולכן המחירים עולים".
מר היל הוסיף שהטרנד החדש להשתמש בתירס וחיטה כמייצרי דלק אלטרנטיבי, התחילה כאשר מחיריהם היו בירידה, אבל גרמו לגידול בביקושים מעבר לרמת הייצור- ובכך גרמו לייקור המוצרים הללו.
מעל 20% מפסולת התירס מנוצלת ברחבי ארצות הברית לייצור אתנול. הניצול הכמעט מלא של כל חלקי החומרים, גורם לביקוש הרב - וכך גם לעליית המחירים.
החקלאים האירופאים הגישו בקשה לאשר להם לשתול יבולים נוספים על 8% משטחים שהועדה האירופאית הפקיעה ו"הניחה" בצד ללא פעילות חקלאית. אבל, סביר להניח שזה לא ייפתור את הבעיה, מכיוון שגם אם יאשרו להם לעבד את שטחי האדמה הנוספים, יכול להיות שהם לא יניבו מספיק תבואה, שכן מדובר בשטחים שבהם האדמה הכי פחות פוריה. כמו כן, שטחים נרחבים מתוך 10 מיליון הדונמים הללו, הם שטחים המיועדים לשימור הסביבה.
בטווח הארוך, הצפי בגידול האוכלוסיה בעולם מ- 6 מיליארד היום ל- 9 מיליארד בשנת 2050, וכן הגידול המואץ של אוכלוסיית סין והודו, עלול לגרום להכפלת הביקוש למוצרי הבסיס כבר ב- 40 השנים הקרובות. דבר זה יביא במהרה לביטול הסובסידיות הממשלתיות על מוצרי הבסיס והחזרה לשווקים המקומיים.
מחירי הדגנים עומדים כעת על מחירם הגבוה ביותר מאז עשור. ברחבי בריטניה עלה מחיר החיטה מ- 80 פאונד לטון חיטה בשנה שעברה ול- 130 פאונד השנה, והמחירים ממשיכים לעלות.
מרק היל, המתעסק בחקלאות וייצור מזון, אומר שהביקוש העולה בדרישה לדגנים בבריטניה בפרט, ובכל רחבי העולם בכלל, היה צפוי להעלות את מחירי הלחם ושאר המוצרים הבסיסיים לצרכן.
מר היל אומר שהעידן של סיבסוד מזון בסיסי על ידי הממשלות, שהתחיל מאז מלחמות העולם, עומד בפני סיום מהיר וחלק. "אני חושב שאנחנו עומדים לראות אינפלציה קבועה במחירי מוצרי הבסיס שהיינו רגילים לראותם במחירים נמוכים, כמו: דגנים, לחם, חלב ומוצריו, ובשרים. הסיבה לכך היא איזון מאוד עדין בין ביקוש להיצע. כיום המצב הוא שהצפי לביקוש גדול יותר מן ההיצע של השוק ולכן המחירים עולים".
מר היל הוסיף שהטרנד החדש להשתמש בתירס וחיטה כמייצרי דלק אלטרנטיבי, התחילה כאשר מחיריהם היו בירידה, אבל גרמו לגידול בביקושים מעבר לרמת הייצור- ובכך גרמו לייקור המוצרים הללו.
מעל 20% מפסולת התירס מנוצלת ברחבי ארצות הברית לייצור אתנול. הניצול הכמעט מלא של כל חלקי החומרים, גורם לביקוש הרב - וכך גם לעליית המחירים.
החקלאים האירופאים הגישו בקשה לאשר להם לשתול יבולים נוספים על 8% משטחים שהועדה האירופאית הפקיעה ו"הניחה" בצד ללא פעילות חקלאית. אבל, סביר להניח שזה לא ייפתור את הבעיה, מכיוון שגם אם יאשרו להם לעבד את שטחי האדמה הנוספים, יכול להיות שהם לא יניבו מספיק תבואה, שכן מדובר בשטחים שבהם האדמה הכי פחות פוריה. כמו כן, שטחים נרחבים מתוך 10 מיליון הדונמים הללו, הם שטחים המיועדים לשימור הסביבה.
בטווח הארוך, הצפי בגידול האוכלוסיה בעולם מ- 6 מיליארד היום ל- 9 מיליארד בשנת 2050, וכן הגידול המואץ של אוכלוסיית סין והודו, עלול לגרום להכפלת הביקוש למוצרי הבסיס כבר ב- 40 השנים הקרובות. דבר זה יביא במהרה לביטול הסובסידיות הממשלתיות על מוצרי הבסיס והחזרה לשווקים המקומיים.