זהירות! הקיץ כבר כאן

הקיץ מזמן מרחבים אינסופיים של חופש, התרוצצות ופעילות. בעונה זו, כשהחום כבד והילדים מבלים ימים ארוכים בבית ובחוץ, חשוב להקפיד על מספר כללי זהירות, בכדי להגן על בריאותם, ולא פחות חשוב, לדעת כיצד לטפל בהם במקרה של פגיעה.



לכבוד העונה הבוערת ריכזנו עבורכם שלל טיפים מעשיים והמלצות חמות במגוון נושאים, מאת מומחי פמי פרימיום:



עקיצות חרקים



עקיצות חרקים גורמות לאי נוחות רבה ואף למחלות. החרקים הנפוצים בעונת הקיץ הם: עכבישים, קרציות, יתושים, פשפשים ונמלים, דבורים וצרעות.



התסמינים המופיעים לאחר עקיצה תלויים בסוג החרק וברגישות הילד:

תגובה מקומית: מתאפיינת בנפיחות מקומית קלה, המלווה באדמומיות, כאב או גרד. לעיתים מופיעה שלפוחית גדולה יותר.

תגובה כלל מערכתית: תגובה זו עלולה לסכן חיים וסימניה הם: נפיחות של הלשון, צרידות, קושי בנשימה, צפצופים, לחץ בחזה, חולשה וירידה בלחץ הדם, כאב שרירים, כאב ראש או הקאות. סימנים אלו עלולים להתפתח במהירות, ועם הופעת אחד מהם, יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.



סרפדת שלפוחיתית: תגובה של רגישות יתר מאוחרת. נפוצה בקרב ילדים בגילאי 2-7 שנים ומתבטאת בנפיחויות קטנות, אדומות ומגרדות, בודדות או בקבוצות, בעיקר בגפיים העליונות. בימים שלאחר העקיצה עלולות להופיע קבוצות חדשות. התופעה כולה נמשכת בין 10- 2 ימים.



קיימות מספר דרכים למניעת עקיצות ולטיפול בהן:



· להתלבש בלבוש דק וארוך, כולל גרביים וכובע, רצוי בבגדים בהירים, שמושכים חרקים במידה פחותה (כדאי להימנע מבגדים בגוונים זוהרים, הידועים כ"מושכי חרקים").



· רצוי להצטייד מבעוד מועד בתכשירים דוחי חרקים, ויש להעדיף תכשירים טבעיים המומלצים ע"י רופאים.



· מומלץ לרחוץ היטב בעלי חיים ביתיים, כדי למנוע העברת מחלות ע"י קרציות.



· ניתן להתקין רשתות בפתחי הבית, למניעת כניסת חרקים.



· מומלץ לנקוט בפעולות הדברה וריסוס של הדירה / הבית וכן בגינות בבתים פרטיים, עוד טרם חודשי הקיץ.



· רוב הילדים הסובלים מעקיצות זקוקים לטיפול מקומי בלבד או טיפול נגד כאב וגרד.



· את מקום העקיצה יש לרחוץ במים ובסבון, למניעת זיהום משני.



· להקלה מקומית ניתן להניח על העקיצה תחבושת קרה עם קוביות קרח וכן למרוח משחת אלוורה, המרגיעה את העור. שימו לב: חלק מהאנשים מפתחים תגובות אלרגיות לאלוורה - יש לעקוב אחר תסמינים חריגים ורגישות המתפתחים לאחר המריחה.



· תגובה נרחבת דורשת טיפול ממושך יותר בסטרואידים, בהמלצת רופא. זיהום משני עם חיידקים (נדיר) מצריך טיפול אנטיביוטי מקומי או דרך הפה.



· תגובה אנאפילקטית מהווה סכנה חמורה לילד ועיקר הטיפול הוא זריקת epinephrine, שיש לנותנה באופן דחוף וע"י גורם מקצועי בלבד.



· לילדים המאובחנים כרגישים לעקיצות מסוימות, מומלץ לקבל טיפולי אימונותרפיה.





טיפול בסוגי עקיצות שונים:



דבורים וצרעות



בעקיצה של דבורת הדבש, העוקץ נשאר במקום. הוצאה נכונה של העוקץ עשויה למנוע החמרת התגובה. אם בעקבות העקיצה נגרמת פריחה או נפיחות קלה, ניתן לטפל בה בבית בעזרת משחות להרגעת העור. במידה ומתפתחים קוצר נשימה, הזעת יתר או תגובה מסכנת חיים אחרת - יש להבהיל את הילד לבית החולים.



יתושים



יש להשתמש בתכשירים דוחי יתושים, בדמות משחה ותרסיס, לפרוס כילה מעל מיטת תינוק ולהצטייד בטבליות המפיצות ריח שמרחיק יתושים.



במקרה עקיצה, כדאי למרוח משחות על בסיס אנטי - היסטמיני, המפחיתות את הגירוי או במשחות היפואלרגניות, המכילות אלוורה או פרופוליס, להרגעת אזור העקיצה.



במידה שאזור העקיצה מתנפח וגורם לילד לגירוד עז מהמקובל, יש לפנות לרופא המשפחה.



הכשת נחש:



· אין למצוץ את הארס או לשים קרח על המקום הנגוע.



· אם ההכשה היא באחת הגפיים אסור להזיז אותה, ויש לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי.



· יש למנוע את תנודות האיבר הנגוע ולקרר את מקום ההכשה עד הגשת הטיפול הרפואי.



· במידת האפשר, רצוי לזהות את סוג הנחש ולעדכן את הרופא המטפל בכדי שיוכל להתאים טיפול נכון.



בכל מקרה - ללא ניסיון ומיומנות, אין ללכוד לבד נחש!



עכבישים



אמנם העקיצה נראית על העור רק לאחר מספר ימים והיא כמעט ואינה כואבת, אך אין לטעות בה - מדובר בחמורה מבין העקיצות, היכולה לגרום לסיבוכים רבים.



בעקיצת עכביש, הארס יורד כלפי מטה, האדמומיות מתרכזת בחלק התחתון של הפצע וקיים סיכון גבוה לזיהומים נוספים. במקרה כזה יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.



עקרבים



למניעת עקיצות, יש להיזהר מהרמת אבנים גדולות, שתחתיהן עשוי להסתתר כר של זוחלים.



במקרה עקיצה, יש לקבע מייד את המקום, לקררו ולהגיע במהירות לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי. במהלך הדרך, חשוב להמעיט ככל הניתן בתזוזות.



ניתן להסיר את העוקץ בעזרת מצבט, כפית או גפרור וכד', כדי להפחית את כמות הרעל החודרת לגוף הנפגע.



פרעושים ופשפשים



מצויים לרוב בקרבת צמחייה צפופה או על בעלי חיים. רצוי לרסס מבעוד מועד את האזורים המועדים ואת בעלי החיים הנשאים.





שריטות או נשיכות



בנשיכה או שריטה מחרק לא מזוהה - יש לפנות לבדיקה תוך 24 שעות. במידה ומופיעות תגובות דוגמת: פריחה, חיוורון, חולשה, הקאה, בחילה, טשטוש או הרגשת מחנק בחזה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.



רצוי ללכוד את החרק המזיק ולהביאו עמכם לרופא, כדי שיוכל להתאים טיפול רפואי נכון.



בנשיכת כלב או בע"ח אחר - יש לשטוף מייד ובאופן יסודי את מקום הנשיכה במים פושרים ובסבון ולפנות בהקדם לבית החולים, למסירת מידע ולקבלת טיפול מתאים.



במידת הניתן, יש לנסות לזהות את בעל החיים הנושך, בכדי שאפשר יהיה לתופסו ולבודקו וכן לעדכן את לשכת הבריאות המקומית, אשר תחליט על המשך הטיפול.





זיהומים בארגז החול



שכיחים בעיקר בגני ילדים ובגינות ציבוריות. הזיהום נגרם כתוצאה מחיידקים, המתפתחים משתן ומצואה של ציפורים וחתולים בארגז החול.



למניעה: מומלץ לא לאפשר לילד להתפלש בחול בגינות ציבוריות, אשר אינן מתוחזקות על ידי העירייה.



תופעות הלוואי עקב הזיהום הינן: אסתמה, פטריות עור, גירודים ופצעונים.



יש לפנות לרופא המשפחה, שימליץ על טיפול בהתאם לתסמינים.



נשים הרות - שימו לב: הישמרו מצואת חתולים, בה קיים בעל חיים קטן העלול להזיק לעובר.





התייבשות



פני השטח של גו הילדים גדול יותר ביחס למסת גופם, ובשל כך הם עלולים לצבור יותר חום. הבעיה מחמירה בחודשי הקיץ החמים, כשהילדים מבלים שעות רבות בחוץ ועסוקים יותר בפעילות ספורטיבית.



גורמי התייבשות: איבוד נוזלים עקב שלשולים והקאות



סימני התייבשות: עור חם, יבש ומתוח, הזעה מוגברת, יובש הריריות (שפתיים, לשון, עיניים), כאב ראש, חולשה, טשטוש, עייפות, ריכוז או מיעוט שתן, כאבי שרירים וחום גוף גבוה (עליית חום הגוף מהווה מצב חמור, המצריך מעקב, ובמידת הצורך, הפניה לבית חולים).



מניעת התייבשות: בשל העובדה לפיה, ילדים חשופים יותר לסכנת התייבשות, חשוב מאוד להקפיד על מספר כללי זהירות:



· יש לדאוג לשתייה מספקת לפני, בזמן ולאחר השהייה בחוץ.



· יש לשתות כמויות קצובות בזמנים קבועים.



· מומלץ להמעיט את זמן הפעילות בחוץ בשעות עומס החום הכבד, בין 10:00-16:00.



· יש להרבות בהפסקות למנוחה ולשהייה בצל.



טיפול במקרה התייבשות:



· יש להושיב את הילד במקום מוצל ולהשקותו בנוזלים בלגימות איטיות. בהדרגה, כדאי להוסיף מיצי פירות וירקות, המכילים מלחים שונים, להם זקוק הגוף עקב הזעה המוגברת הנגרמת בעת התייבשות.



· במקרה של עליית חום הגוף, יש לפנות לרופא המשפחה.



· במידה ותופעות הלוואי נמשכות יש להגיע בדחיפות לבית החולים, לקבלת עירוי נוזלים.





יובש בגוף ובשפתיים



תופעה זו מתגברת בקיץ, בשל מזג האוויר היבש ואיבוד נוזלים כתוצאה מהזעה, ומשפיעה על עור הגוף של ילדים.



הטיפול:



· חשוב להקפיד על שתיית נוזלים בכמות רבה, כל הזמן.



· ביובש בעור - מומלץ למרוח ג'ל אלוורה, המותיר תחושה קרירה ונעימה ומשיב את הלחות לעור.



· ביובש בשפתיים - כדאי למרוח משחת וזלין או שפתון להגנה.





וירוסים



בין המחלות המאפיינות את האביב ותחילת הקיץ ניתן למנות את אבעבועות הרוח, האדמת והשנית.



מומלץ לבדוק את מבצעי החיסונים שמציעות קופות החולים השונות ולחסן את הילדים מבעוד מועד.



פריחת העור (חררה)



מסימני ההיכר של העונה החמה. נגרמת בשל הלחות הגבוהה המאפיינת את הקיץ הישראלי, במיוחד במישור החוף.



החררה הינה פריחת פצעונים על העור, כתוצאה מהזעה מוגברת. מופיעה בעיקר על הפנים, הצוואר ובית החזה.



מניעה וטיפול:



· יש להלביש את הילד בבגדים אווריריים, רצוי מכותנה, ולתת לו לשהות בחדר ממוזג.



· יש להיוועץ ברופא עור למתן טיפול אנטי אלרגי אחר.





דלקות עיניים ואוזניים



דלקות עיניים מתבטאות בתחושת שריפה בעיניים, ולאחר 24 שעות גם באודם והפרשת דמעות.



עשויות להיגרם כתוצאה מהכלור המצוי במי הבריכות, אשר גורם לגירוי הרקמות העדינות בעיניים או בשל החיידקים הנפלטים למים.



הטיפול: שטיפת העיניים - להרגעת האזור המגורה, מתן טיפות עיניים ללא מרשם ובמידה והגירוי נמשך או מתגבר - פניה לרופא למתן טיפול תרופתי: טיפות או משחה.





דלקות אוזניים מתבטאות בכאב עז באוזן, המלווה לעיתים בתחושת לחץ או דקירה ומשפיע אף על השיניים. בקיץ גוברת השכיחות לדלקות באוזן החיצונית, מכיוון שיש בה עור דק הרגיש למים.



טיפול מונע: יש לייבש האוזניים ולטפטף לתוכן מעט חומץ בריכוז נמוך. במידה ומתפתחת דלקת יש לפנות לרופא, לקבלת טיפול אנטיביוטי.





כינים



דרכי ההדבקה: בדרך כלל, במגע של ראש בראש. לעיתים רחוקות תיתכן הדבקה באמצעות מסרקים, מברשות שיער, מגבות, כובעים, בגדים או מצעים משותפים.



סימני ההדבקה: גירוד בראש, המתחיל לאחר תקופה בת כ- 8 שבועות של דגירה.

לעיתים, יתפתחו פצעים בקרקפת כתוצאה מהגירוד.



אבחון:



· יש לשים לב אם בעת סירוק השיער או ניעורו נשארות נקודות בגוון לבן - אפור דבוקות לשיער. אם כן - מדובר בכינים, אם לא - מדובר בקשקשים או ביצי כינים.



· במידה ומבחינים בנקודה לבנה במרחק 3 - 2 ס"מ מהקרקפת, מדובר ככל הנראה בקליפת ביצה, זכר לשרידי הכינים מהפעם הקודמת.



מניעה ושמירה על היגיינת השיער:



1. יש לבדוק את שיער הילד לעיתים תכופות ולטפל בבעיה מיד כשהיא מתעוררת.

הבדיקה תיעשה באופן ידני, במשך 10 דקות לפחות, בהפרדת קבוצות שיער במרחקים של כ- 2 ס"מ זו מזו.

2. רצוי לכבס בגדים, מצעים ומגבות במים חמים או בניקוי יבש.

3. יש לנקות באופן יסודי מברשות, מסרקים ואביזרי שיער בתמיסה קוטלת כינים.

4. מומלץ ליזום יום מרוכז של טיפול בכינים, הן בבית והן במסגרת החינוכית של הילד.

5. יש לסרק את השיער במסרק כינים סמיך, בעל שיניים צפופות, כשהשיער רטוב ולאחר התרת הקשרים. יש לחזור על הפעולה מידי יום במשך 10 ימים ולבדוק את המסרק לאחר כל סירוק.



טיפול:

הכינים עצמן אינן גורמות לנזק בריאותי, אך מהוות מטרד מגרד וגורמות לתחושה לא נעימה. הבעיה העיקרית אינה בהמתת הכינים אלא בהשמדת הביצים והסרתן מהשיער (ניתן להיעזר לצורך כך בציפורניים).



חשוב להקפיד על הדברים הבאים:



להשתמש בתכשירים קוטלי כינים אשר קיבלו אישור ממשרד הבריאות - התכשירים לטיפול בכינמת משתפרים ומתייעלים כל הזמן. כיום ניתן למצוא תכשירים מבושמים יותר מבעבר ובעלי חומציות נמוכה יותר.



לקרוא בתשומת לב את הוראות השימוש הנלוות לתכשיר ולנהוג לפיהן. בעת הטיפול יש להגן על האזורים הרגישים: עיניים, אף ופה. רצוי לכסות את הפנים במגבת.

מומלץ לבצע את הטיפול מעל לכיור, כדי למנוע מגע של חלקי גוף נוספים עם חומר הטיפול.

בטיפול בתמיסה - יש להרטיב את השיער לפני השימוש ולרסס סמוך לקרקפת.

בשימוש בתרסיס - חשוב לרסס את בסיס השיער סמוך לקרקפת, להשגת יעילות בטיפול.

לאחר הטיפול מומלץ לחפוף עם מרכך שיער ולסרק היטב.

רצוי להשתמש במסרק סמיך, המסייע בסילוק הכינים החיות והמתות, במשך 10 ימים רצופים לאחר הטיפול.

יש להחליף מצעים ובגדים נגועים ולכבסם.

למניעת הישנות הכינים: כדאי לרכוש תמצית שמן רוזמרין או שמן אקליפטוס ולטפטף כמה טיפות על ראשו של הילד בכל בוקר.

חשוב: בכל מקרה אין להשתמש בנפט לטיפול בכינים!





קייטנות, טיולים בטבע, פיקניקים, ים ובריכה:



שתיית מים



ידוע, כי חשוב לשתות הרבה ולעיתים תכופות, בפרט בעונת הקיץ.



יש להקפיד על לגימות תכופות תוך כדי פעילות - בבית ומחוצה לו גם אם לא חשים צמא, ואף שלא במסגרת הפסקה מאורגנת או ארוחה מסודרת.



מומלץ לצרוך משקאות קרים ולא תוססים.



מחוץ לבית - במידה ושותים מברזים ציבוריים לא מוכרים, חשוב לבדוק שהם מיועדים לשתייה.



שימו לב לילדים: הקפידו שהם שותים את הכמות הרצויה. אם ילדיכם מסרבים לשתות מים, הוסיפו למשקה מעט סירופ ממותק, שיעודד אותם לשתות.





הרעלת מזון



בחודשי הקיץ החמים והלחים מתרבים החיידקים הנמצאים בסביבותינו בקצב מהיר יותר, תופעה הגורמת לילדים רבים ללקות בהרעלת מזון, המלווה בחום, כאבי בטן, הקאות ושלשולים.



גם בקייטנות או במהלך שהות בפיקניקים בטבע, בהם אין הקפדה על איכות המזון והתנאים ההיגייניים ירודים, עלולה להיגרם הרעלת מזון.



קיימות מספר דרכים למניעת הרעלת מזון:



· זכור - הבריאות היא בידיך! יש להקפיד לרחוץ את הידיים היטב במים ובסבון, כמו גם את המזון (בעיקר פירות וירקות) וכן את משטחי העבודה. בתנאי שדה, במידה ואין מים זורמים בנמצא, קחו איתכם מהבית מגבונים לחים.



· יש להפריד מזון לא מבושל ממזון מוכן לאכילה, ולארוז כל סוג מזון בנפרד.



· יש לבשל את המזון בטמפרטורה גבוהה ולאורך זמן ממושך, על מנת להשמיד את החיידקים והרעלים הגורמים למחלות.



· שימור מזון בטמפרטורה בלתי מתאימה מהווה גורם חשוב להתרבות חיידקים. בעונת הקיץ, מזון שלא נשמר בקירור מעל שעתיים עלול להיות מזיק.



· במהלך שהות מחוץ לבית, לא כדאי להצטייד במזונות רגישים. מזונות "מסוכנים", בעלי פוטנציאל להתקלקל הינם למשל: מזון מן החי, בשר, דגים, מוצרי חלב, סלטים מתובלים, מיונז, חומוס, ביצים ועוד.



· ביציאה לטיול, הכרוך במאמץ פיזי ופעילות גופנית, לא כדאי להעמיס על הבטן - מומלץ לקחת שקדים ואגוזים (מזון מזין שאפשר לנשנש בדרך), קרקרים וגבינות, נקניק, פירות וירקות. בנוסף, כדאי להצטייד בחטיפים לשמירה על אנרגיית הגוף (פירות יבשים, חטיפי בריאות, לחם עם שוקולד וכד').



· במקרה של שלשולים והקאות, הגורמים לאובדן נוזלים אצל הילד, יש להקפיד על שתיה מרובה.



במידה והילד אינו מצליח לשתות ומקיא אפילו מים, יש להבהילו מייד לחדר מיון.



דרכים טבעיות להקלה על שלשולים הנגרמים עקב הרעלת מזון:



· יש להימנע מצריכה רבה של סוכר.

· מרק ירקות צח מומלץ להשבת מלחים שאיבד הגוף.

· תפריט אכילה מומלץ (לא יותר מיום אחד, מאחר ואינו מכיל חלבון): לחם יבש (טוסט), קרקרים, אורז, תפוחי עץ ובננות, קוקה קולה ותה.





שריפות



הקיץ ידוע כעונה בה מתלקחות שריפות בשדות קוצים, כתוצאה מקרינת השמש היוקדת.



בכוויות אש - במידה ואחזה אש בבגדי הילד, גלגלו אותו על הרצפה כדי לכבותה ואחר כך הסירו את בגדיו. אם הבגדים אינם יורדים בקלות - גזרו את החלקים הניתנים להסרה.



בכוויות באזור הפנים והצוואר - כסו בתחבושת לחה, סטרילית ככל הניתן, והחישו את הילד לבית החולים.



בכל סוגי הכוויות:

· ודאו שהילד נושם בחופשיות ושפעילות ליבו סדירה. בהיעדר פעילות לב או נשימה, התחילו מייד בפעולת החייאה.

· כוויה גורמת לאיבוד נוזלים - הקפידו שהנפגע ישתה / יקבל עירוי.





ים, בריכה ופארקי מים



מקומות בילוי אלה אהובים על הילדים, אך גם מסוכנים מאוד ודורשים השגחה צמודה של ההורים. מספר כללי אצבע שיש להקפיד עליהם:



· לעולם אין להשאיר ילדים קטנים ללא השגחה - סכנת טביעה קיימת גם במים בעומק 2.5 ס"מ.

· יש לעודד לימודי שחיה של ילדים מעל גיל 5, אך אין לסמוך על עצמאותם במים - חשוב לפקוח עין תמיד!

· יש להזהיר ילדים לא לרוץ או לשחק בקרבת שפת הבריכה.

· יש לצייד את הילדים בחגורות, מצופים או גלגלי הצלה בטיחותיים, אך לזכור שהשימוש בהם אינו פוטר מהשגחה על הילדים.

· יש לגדר בריכות פרטיות כדי למנוע גישה חופשית.

· יש לשמור על הילדים גם בעת משחקים באמבטיות, בריכה בחצר ובגיגיות ולזכור, כי מים אלה אינם מחוטאים במלח או כלור, ולכן עלולים להעביר זיהומים.

· יש להישמע להוראות המציל, ובאין מציל, אין להיכנס לים או לבריכה.

· בפארקי מים - יש להיזהר בעת השימוש במתקנים, לשמוע להוראות המפעיל, לגלות סבלנות בתור ולהימנע מריצה על המשטחים הרטובים, כדי שלא להתחלק.

· מומלץ שלא ללכת יחפים במלתחות הציבוריות ובמקומות ציבוריים אחרים שיש בהם מים, כדי להימנע מהידבקות בפטריות בכפות הרגליים.

· במקרה פריחה, הנגרמת על ידי טפיל או בקטריה השוכנים במים, מומלץ למרוח ג'ל אלוורה או קרם מרגיע, להקלת התופעה. במידה והפריחה נמשכת יותר מחמישה ימים, קיים סיכון לזיהום, ויש לפנות לרופא עור לקבלת טיפול אנטי בקטריאלי נוסף.

· צריבת מדוזה: עלולה לגרום נזק רציני, במיוחד לילדים בעלי עור רגיש. במקרה כזה, אסור לשטוף את האזור העקוץ במים מתוקים, הגורמים לשלפוחיות להתפוצץ ומגבירים את הצריבה. יש לשטוף את המקום במי מלח, חומץ מהול או יוגורט להקלת הצריבה ולפנות לטיפול רפואי מתאים. בכל מקרה, רצוי להיבדק אצל רופא, מכיוון שהגוף עלול לפתח אלרגיה גם בחלוף זמן מה מהצריבה.





הגנה מפני השמש



חשובה תמיד, ובעיקר בעונת הקיץ, עת הקרינה יוקדת. להלן מספר עצות להפחתת נזקי השמש:



· לפני יציאה מחוץ לבית כדאי להאזין לתחזית. עדיף לקיים את הפעילות בחוץ מוקדם ככל האפשר ולהימנע משהייה בשמש בשעות החום הקשות (10:00-16:00), שהינן מעייפות, מייבשות ובאופן כללי - פחות מהנות.

· יש להקפיד שלא להלך חשופים מדי - חשוב לחבוש כובע רחב שוליים, המגן על הראש, הצוואר והפנים.

· לילדים בעלי עור בהיר ורגיש כדאי להיכנס לים או לבריכה לבושים בחולצה דקה.

· גם בימים שאינם חמים במיוחד ואפילו כשהשמש נחבאת בין העננים, קרינתה מזיקה לעיניים, לכן אל תשכחו להרכיב משקפי שמש ולחבוש כובע.

· בימי הקיץ החמים, חובה להצטייד בקרם הגנה, בעל מקדם הגנה 30 לפחות. עבור ילדים קיימים מסנני קרינה מיוחדים, המכילים חומרים היפו אלרגניים.

· אין להסתפק במריחת הקרם רק כשהולכים לים או לבריכה, אלא להשתמש בו גם ביציאות קצרות לשמש ולחדשו כל שעתיים. לאחר שהות במים חשוב במיוחד לחדש את קרם ההגנה, מפני שהמים מחלישים את עמידות מסנן הקרינה.

· יש להקפיד לקרוא את התוויות על הקרמים השונים ולהיזהר בעת מריחת אזור הפנים והעיניים.

· לפי הוראות היצרנים, אין למרוח קרם הגנה לתינוקות מתחת לגיל חצי שנה, ולכן מומלץ לא להוציאם לשהות ארוכה בשמש ולהלביש אותם בבגדים ארוכים ולא חשופים, רצוי מבד כותנה.

· חשוב להקפיד על כללים אלה גם כאשר הילדים אינם נמצאים תחת השגחת הוריהם, למשל: בעת שהותם בפעוטון, בגן הילדים, בבית הספר, בקייטנה, בתנועת הנוער, בארגון ספורט וכד'.





כוויות



תסמינים: בנוסף לאדמומיות העור ולכאב, עלול ילד שנכווה לסבול ממכת חום ומאובדן נוזלים.

· במקרה של התפתחות כווייה, יש למרוח מייד ג'ל טבעי המכיל אלוורה או פרופוליס על האזור הרגיש, להקלת הכאב ולהפחתת סכנה להתפתחות זיהום חיידקי.

· במידה ונוצרת שלפוחית או משחלה החמרה במצב, יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.

· יש להשקות את הילד בכמות רבה של נוזלים ולהכניסו לאמבט של מים פושרים או קרים, מהולים במעט שמן תינוקות.

· במידה ומתעורר חשד למכת חום - יש להבהיל את הילד לבית החולים, לקבלת עירוי נוזלים.