בבית המשפט המחוזי הוכרע דינם של שני תושבי העיר, בעליה של חברת ב.ד. פריים טריידינג גרופ' בע"מ , חברה שאינה פעילה עוד – עסקה בשיווק ובהתקנת ציוד ביתי, המיועד לקליטת ערוצי טלוויזיה חופשיים מהלווין. השניים החתימו אזרחים על הוראות קבע תמורת הוספת תכנים ותחנות שידור למכשיר הטלוויזיה שלהם. זאת בשעה שלא היה בידיהם כל אישור לכך כמתחייב בחוק.
את התלונה הגישו 11 אזרחים שסיפרו כיצד ו"היו מגיעים הסוכנים לבית הלקוח, מוסרים לו מידע על שירותי החברה, ולאחר שהלקוח היה מחליט לקבל את ההצעה, היו מחתימים אותו על הסכם ההתקשרות. חלקם הגדול של הפרסומים נעשה בשפה הרוסית, וכך, חלקם הגדול, אם לא המרבי, של המתלוננים בתיק זה הוא עולים הדוברים את השפה הרוסית". השופטים קבעו כי "המורשעים יצרו מצג בפני הלקוחות, כי יש באפשרותם לספק שירותי תוכן וטלוויזיה ברישיון, בדומה לחברות הכבלים והלווין האחרות המוכרות בשוק, וכול זאת בתמורה חד-פעמית וללא דמי מינוי, כאשר הסכום עמד על סכום הנע בין 5,400 ₪ ל- 11,160 ₪.
שופטי בית המשפט, סגנית הנשיאה השופטת שולמית וסרקרוג והשופטים רון שפירא ומנחם פינקלשטיין, קיבלו את התלונה ופסקו כי על כל מאשם לשלם קנס של 80,000 ₪, וכן "חיובם ביחד ולחוד, לשלם פיצוי למתלוננים, הכולל פיצוי לכל אחד מ-11 המתלוננים, בסך של 1,500 ₪". עם זאת ישלמו הנאשמים למתלוננים "סכום כולל נוסף המהווה לערך כמחצית הסכום ששולם על ידי המתלוננים והמסתכם בסך כולל של 39,530 ₪".
בנוסף הושתו על הנאשמים 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, כאשר "התנאי הוא שלא יעברו עבירה על חוק הגנת הצרכן".
בכתב האישום נטען כי המשיבים ניצלו את העובדה שהמתלוננים, כולם עולים חדשים, המתקשים בשפה העברית, ואינם בקיאים ברזי המסחר. עוד יוחסה להם האשמה של סירוב להשיב כספים ללקוחות, שהודיעו על ביטול העסקה, וכול זאת למרות זכותם של הלקוחות לכך. "נהפוך הוא, המשיבים המשיכו בגביית הסכום, על אף הודעת הביטול, ואף עמדו על גביית דמי ביטול שהוכנסו כתנאי בחוזה, לזכותו של לקוח לבטל את החוזה, וכול זאת שלא כדין".
את התלונה הגישו 11 אזרחים שסיפרו כיצד ו"היו מגיעים הסוכנים לבית הלקוח, מוסרים לו מידע על שירותי החברה, ולאחר שהלקוח היה מחליט לקבל את ההצעה, היו מחתימים אותו על הסכם ההתקשרות. חלקם הגדול של הפרסומים נעשה בשפה הרוסית, וכך, חלקם הגדול, אם לא המרבי, של המתלוננים בתיק זה הוא עולים הדוברים את השפה הרוסית". השופטים קבעו כי "המורשעים יצרו מצג בפני הלקוחות, כי יש באפשרותם לספק שירותי תוכן וטלוויזיה ברישיון, בדומה לחברות הכבלים והלווין האחרות המוכרות בשוק, וכול זאת בתמורה חד-פעמית וללא דמי מינוי, כאשר הסכום עמד על סכום הנע בין 5,400 ₪ ל- 11,160 ₪.
שופטי בית המשפט, סגנית הנשיאה השופטת שולמית וסרקרוג והשופטים רון שפירא ומנחם פינקלשטיין, קיבלו את התלונה ופסקו כי על כל מאשם לשלם קנס של 80,000 ₪, וכן "חיובם ביחד ולחוד, לשלם פיצוי למתלוננים, הכולל פיצוי לכל אחד מ-11 המתלוננים, בסך של 1,500 ₪". עם זאת ישלמו הנאשמים למתלוננים "סכום כולל נוסף המהווה לערך כמחצית הסכום ששולם על ידי המתלוננים והמסתכם בסך כולל של 39,530 ₪".
בנוסף הושתו על הנאשמים 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, כאשר "התנאי הוא שלא יעברו עבירה על חוק הגנת הצרכן".
בכתב האישום נטען כי המשיבים ניצלו את העובדה שהמתלוננים, כולם עולים חדשים, המתקשים בשפה העברית, ואינם בקיאים ברזי המסחר. עוד יוחסה להם האשמה של סירוב להשיב כספים ללקוחות, שהודיעו על ביטול העסקה, וכול זאת למרות זכותם של הלקוחות לכך. "נהפוך הוא, המשיבים המשיכו בגביית הסכום, על אף הודעת הביטול, ואף עמדו על גביית דמי ביטול שהוכנסו כתנאי בחוזה, לזכותו של לקוח לבטל את החוזה, וכול זאת שלא כדין".