האיחוד האירופי וישראל חידשו היום את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי ביניהם, הכולל מתן גישה מלאה לתכנית המסגרת השביעית למחקר של האיחוד האירופי (FP7) לחוקרים, אוניברסיטאות וחברות מישראל. ההערכה היא כי ישראל תתרום כ-440 מיליון אירו לתקציב הכולל של התכנית, העולה על 50 מיליארד אירו. הסכם זה יאפשר לחוקרים ישראליים להשתתף בכל הקולות הקוראים של תכנית המסגרת השביעית במעמד שווה לחוקרים מן המדינות החברות באיחוד האירופי. האיחוד האירופי הוא עתה המקור השני בגודלו למימון מחקר ישראלי.
"חברותה של ישראל בתכנית המסגרת התבררה בשנים האחרונות כמועילה לשני הצדדים. בעוד שמרחב המחקר האירופי ייהנה מן המצוינות המפורסמת של קהילת המחקר הישראלית, ישראל תזכה מצדה בגישה לתכנית המחקר הגדולה בעולם", אמר נציב האיחוד האירופי לענייני מחקר יאנש פוטוצ'ניק במהלך טקס החתימה בבריסל. "החתימה היום ועמה החתימה על ההסכמים האחרים עם מדינות המרחב הכלכלי האירופי / אפט"א, עם המדינות המיועדות להצטרפות לאיחוד ועם שווייץ משמעותן יצירת מרחב מחקר אירופי מוגדל באמת שיאפשר למדענים, לאוניברסיטאות ולחברות מ-36 מדינות לנהל מיזמי מחקר משותפים שאפתניים במהלך שבע השנים הבאות".
מטעם האיחוד האירופי חתמו על ההסכם הנציב פוטוצ'ניק ומר ז'וזה מריאנו גאגו, השר הפורטוגזי למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה; מטעם ישראל, חתם עליו מר ראלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט.
תכנית המסגרת השביעית למחקר היא אחת התכניות הגדולות של האיחוד האירופי, עם תקציב של למעלה מ-50 מיליארד אירו על פני תקופה של שבע שנים (2007-2013). היא מאפשרת מימון של מחקר משותף בתחומים אסטרטגיים כמו בריאות, אנרגיה, טכנולוגיות מידע, ננוטכנולוגיה או תחבורה. תכנית המסגרת השביעית מעודדת בנוסף ניידות של חוקרים באמצעות מענקי מארי-קירי. מרכיב חדש שיהיה פתוח בפני מדענים ישראליים הוא מועצת המחקר האירופית (European Research Council), שתממן את הרעיונות החדשים הטובים ביותר היוצאים מקהילת המדע האירופית,בלי קשר לתחום וללא דרישת שותפויות רב-לאומיות כתנאי.
תרומתה של ישראל, בסך כ-440 מיליון אירו, מבוססת על התוצר המקומי הגולמי שלה ביחס לזה של האיחוד האירופי. הודות לחברותה של ישראל בתכנית, יהיו חוקרים ישראליים זכאים להשתתף בה ולקבל מימון במסגרתה במעמד שווה לחוקרים מן המדינות-החברות. נציגים של ישראל ישתתפו כמשקיפים בוועדות ובגופי יישום של תכנית המסגרת השביעית.
יצוין כי ישראל צפויה למלא תפקיד חיוני בתכנית המסגרת השביעית. למשל, היא תהיה המדינה היחידה מחוץ לאיחוד האירופי המשותפת ביוזמת "שמיים נקיים", השותפות הציבורית/פרטית החדשה הגדולה שהוצעה בחודש שעבר כדי לצמצם מן הקצה אל הקצה את השפעת התחבורה האווירית על איכות הסביבה, במטרה לחסל זיהום סביבתי על ידי הפחתת גזי חממה. ישראל תיטול חלק בפרויקט זה באמצעות התעשייה האווירית לישראל. מאז דצמבר 2002, הייתה ישראל שותפה בתכנית המסגרת השישית (2002-2006), ועל פני תקופה זו הגדילה בהתמדה את שיעורי השתתפותה והצלחתה. בתכנית המסגרת השישית השתתפו גופי מחקר ישראליים ביותר מ-600 פרויקטים מחקריים במסגרת קונסורציומים עם מקביליהם מאירופה. מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל היו משתתפים חזקים במיוחד – עם למעלה מ-50% מכלל המשתתפים הישראליים – ואחריהם התעשייה הישראלית, עם 20% מן המשתתפים. גורמי מחקר ישראליים השתתפו בכל הפעילויות של תכנית המסגרת השישית, והתבלטו במיוחד בטכנולוגיות חברת המידע (IST).
"חברותה של ישראל בתכנית המסגרת התבררה בשנים האחרונות כמועילה לשני הצדדים. בעוד שמרחב המחקר האירופי ייהנה מן המצוינות המפורסמת של קהילת המחקר הישראלית, ישראל תזכה מצדה בגישה לתכנית המחקר הגדולה בעולם", אמר נציב האיחוד האירופי לענייני מחקר יאנש פוטוצ'ניק במהלך טקס החתימה בבריסל. "החתימה היום ועמה החתימה על ההסכמים האחרים עם מדינות המרחב הכלכלי האירופי / אפט"א, עם המדינות המיועדות להצטרפות לאיחוד ועם שווייץ משמעותן יצירת מרחב מחקר אירופי מוגדל באמת שיאפשר למדענים, לאוניברסיטאות ולחברות מ-36 מדינות לנהל מיזמי מחקר משותפים שאפתניים במהלך שבע השנים הבאות".
מטעם האיחוד האירופי חתמו על ההסכם הנציב פוטוצ'ניק ומר ז'וזה מריאנו גאגו, השר הפורטוגזי למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה; מטעם ישראל, חתם עליו מר ראלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט.
תכנית המסגרת השביעית למחקר היא אחת התכניות הגדולות של האיחוד האירופי, עם תקציב של למעלה מ-50 מיליארד אירו על פני תקופה של שבע שנים (2007-2013). היא מאפשרת מימון של מחקר משותף בתחומים אסטרטגיים כמו בריאות, אנרגיה, טכנולוגיות מידע, ננוטכנולוגיה או תחבורה. תכנית המסגרת השביעית מעודדת בנוסף ניידות של חוקרים באמצעות מענקי מארי-קירי. מרכיב חדש שיהיה פתוח בפני מדענים ישראליים הוא מועצת המחקר האירופית (European Research Council), שתממן את הרעיונות החדשים הטובים ביותר היוצאים מקהילת המדע האירופית,בלי קשר לתחום וללא דרישת שותפויות רב-לאומיות כתנאי.
תרומתה של ישראל, בסך כ-440 מיליון אירו, מבוססת על התוצר המקומי הגולמי שלה ביחס לזה של האיחוד האירופי. הודות לחברותה של ישראל בתכנית, יהיו חוקרים ישראליים זכאים להשתתף בה ולקבל מימון במסגרתה במעמד שווה לחוקרים מן המדינות-החברות. נציגים של ישראל ישתתפו כמשקיפים בוועדות ובגופי יישום של תכנית המסגרת השביעית.
יצוין כי ישראל צפויה למלא תפקיד חיוני בתכנית המסגרת השביעית. למשל, היא תהיה המדינה היחידה מחוץ לאיחוד האירופי המשותפת ביוזמת "שמיים נקיים", השותפות הציבורית/פרטית החדשה הגדולה שהוצעה בחודש שעבר כדי לצמצם מן הקצה אל הקצה את השפעת התחבורה האווירית על איכות הסביבה, במטרה לחסל זיהום סביבתי על ידי הפחתת גזי חממה. ישראל תיטול חלק בפרויקט זה באמצעות התעשייה האווירית לישראל. מאז דצמבר 2002, הייתה ישראל שותפה בתכנית המסגרת השישית (2002-2006), ועל פני תקופה זו הגדילה בהתמדה את שיעורי השתתפותה והצלחתה. בתכנית המסגרת השישית השתתפו גופי מחקר ישראליים ביותר מ-600 פרויקטים מחקריים במסגרת קונסורציומים עם מקביליהם מאירופה. מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל היו משתתפים חזקים במיוחד – עם למעלה מ-50% מכלל המשתתפים הישראליים – ואחריהם התעשייה הישראלית, עם 20% מן המשתתפים. גורמי מחקר ישראליים השתתפו בכל הפעילויות של תכנית המסגרת השישית, והתבלטו במיוחד בטכנולוגיות חברת המידע (IST).