לקראת ט' באב וחודש הסליחות
שיחזרו ברובע היהודי את קורת העץ ששרדה בשריפה
שכילתה את שכונת העשירים של ירושלים ב-ט' באב שנת 70 לספירה
עוד במוזיאון – התחריט הקדום ביותר של מנורת בית המקדש
ט' באב הינו יום ציון חורבנה של ירושלים, ומיד אחריו מגיע חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. תקופה זו היא הזדמנות מיוחדת לבקר באתרים האקטואליים – "הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה" ו"הבית השרוף-בית קתרוס" - המעוררים לחשבון נפש ששורשיו נטועים 2000 שנה לאחור.
בבית השרוף-בית קתרוס חיזיון דרמטי מצמרר המסופר בגוף ראשון על ידי אחד מבני משפחת קתרוס שהצטרף לכוחות המורדים היהודיים, וראה במו עיניו את שריפת בית המקדש והסיבות שהובילו למפלה.
"הביקורת גלויה" – אומר ניסים ארזי, מנכ"ל החל"פ הרובע היהודי – "בני מעמד הכוהנים השבע והעשיר היו כה עסוקים בחיקוי החיים הרומאים ובהקפדה על מצוות טהרה, עד שלא ראו את הסבל הגדול שהיה מנת חלקם של עניי העם שגרו בעיר התחתונה (עיר דוד של ימינו). נפילת העיר ובית המקדש נגרמים כתוצאה מהריב והנתק בין מעמד הכוהנים ופשוטי העם, והרומאים מהווים אך כלי ביצוע. התוכחה אף היא גלויה: זהירות יתר ביחסים "בין אדם לחברו" חשובה לא פחות מהקפדה מחמירה על הלכות טומאה וטוהרה".
הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה הינו האתר הארכיאולוגי המקורה הגדול ביותר בישראל, ומשתרע על שטח של כ- 2700 מ"ר במורד הגבעה המערבית שהשקיפה בימי בית שני אל בית המקדש. בשכונה זו התגוררו בימי בית שני הכוהנים ועשירי העיר.
האתר נחפר בראשית שנות ה-70 ע"י פרופ' אביגד במסגרת פעילויות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. החל"פ הרובע היהודי הוקמה בשנת 1969 על מנת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי שנוצר אחרי מלחמת ששת הימים, בו עמד הרובע היהודי בהריסותיו לראשונה מזה מאות בשנים, וקיבלה מנדט לקיים שתי פעולות במקביל - לחפור ולגלות את השרידים ההיסטוריים הנחבאים מתחת לגובה פני הקרקע של היום, ולבנות במקביל את הרובע מחדש.
כל מבני הפאר שנחשפו באתר היו מכוסים שכבת אפר עבה, עדות לשריפה הגדולה בה עלתה ירושלים בלהבות ביום ט' באב שנת 70 לספירה.
רובו של האתר נוקה מהאפר, חלק מפאר הבתים שוחזר, ובתצוגה שולבו ממצאים וכלי בית מחפירות הרובע כולו.
בקומת הקרקע הושארו שני חדרים עם סימני השריפה – באחד התמוטטה תקרת הבית, וקורת עץ מפוחמת, ככל הנראה מעץ ברוש, התגלתה על רצפתו.
זהו אפרה השרוף של ירושלים מימי בית שני אותה נצטוו היהודים "להעלות על ראש שמחתנו".
הקורה התפוררה במהלך השנים הרבות מאז נחשפה, ובעת האחרונה הוציאה אותה החל"פ הרובע היהודי לפעולות שימור ושחזור אשר נעשו בשיתוף עם רשות העתיקות.
הקורה המשוחזרת, והאפר המקורי שהתפורר הוחזרו למוזיאון בימים אלו ממש, לרגל ציון ט' באב וחגי אלול, והם מוצגים מחדש במיקומם המקורי, בחדר השרוף שברובע ההרודיאני.
המוזיאון משופע בפסיפסים מהיפים שהתגלו בירושלים, ציורי קיר (פרסקו) ועיטורי קיר ותקרה (סטוקו). היהודים שאלו את אמנות הפסיפס מן העולם ההלינסטי-רומי, אבל עיצבו אותה לפי דרכם. בפסיפסים היהודיים בולט היעדרן המוחלט של דמויות מן החי, משום שבאותה תקופה הקפידו הכהנים הקפדה יתרה בשמירה על איסור אמנות הדמות ודיני טהרה. גם את אמנות עיטורי הקירות בפרסקאות העתיקו עשירי העיר, וגם באלו יש הקפדה על איסור אמנות הדמות.
באחד מהמקוואות הרבים שהתגלו באתר וברחבי הרובע, התגלו שני שברים מדהימים - שיחד מהווים את התחריט הקדום ביותר של מנורת בית המקדש, כפי שצוייר ע"י כהן שככל הנראה גם ראה אותה בעיניו, במסגרת עבודתו בבית המקדש.
המנורה בתחריט זה שונה מזו המצויה על שער טיטוס, וכן שונה משחזור המנורה המוצג בקארדו ומסמלה של מדינת ישראל....
מוזיאון הבית השרוף - בית קתרוס
רח' תפארת ישראל 2, הרובע היהודי
תצוגה ארכיאולוגית וחזיון אורקולי המתאר את חיי משפחת קתרוס ואת הקרב בו כבשו הרומאים את ביתם ושרפוהו.
שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00, טל. להזמנות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים 02-6288141 שלוחה 102, שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00
מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה - הרובע ההרודיאני
רח' הקראים 1, הרובע היהודי
בתי מגורים מפוארים והדורים בשטח של כ- 2,000 מ"ר במקום בו התגוררו כהני ועשירי ירושלים של ימי בית שני.
שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00
טל. מח' ההזמנות של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים 02-6288141 שלוחה 102.
שיחזרו ברובע היהודי את קורת העץ ששרדה בשריפה
שכילתה את שכונת העשירים של ירושלים ב-ט' באב שנת 70 לספירה
עוד במוזיאון – התחריט הקדום ביותר של מנורת בית המקדש
ט' באב הינו יום ציון חורבנה של ירושלים, ומיד אחריו מגיע חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. תקופה זו היא הזדמנות מיוחדת לבקר באתרים האקטואליים – "הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה" ו"הבית השרוף-בית קתרוס" - המעוררים לחשבון נפש ששורשיו נטועים 2000 שנה לאחור.
בבית השרוף-בית קתרוס חיזיון דרמטי מצמרר המסופר בגוף ראשון על ידי אחד מבני משפחת קתרוס שהצטרף לכוחות המורדים היהודיים, וראה במו עיניו את שריפת בית המקדש והסיבות שהובילו למפלה.
"הביקורת גלויה" – אומר ניסים ארזי, מנכ"ל החל"פ הרובע היהודי – "בני מעמד הכוהנים השבע והעשיר היו כה עסוקים בחיקוי החיים הרומאים ובהקפדה על מצוות טהרה, עד שלא ראו את הסבל הגדול שהיה מנת חלקם של עניי העם שגרו בעיר התחתונה (עיר דוד של ימינו). נפילת העיר ובית המקדש נגרמים כתוצאה מהריב והנתק בין מעמד הכוהנים ופשוטי העם, והרומאים מהווים אך כלי ביצוע. התוכחה אף היא גלויה: זהירות יתר ביחסים "בין אדם לחברו" חשובה לא פחות מהקפדה מחמירה על הלכות טומאה וטוהרה".
הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה הינו האתר הארכיאולוגי המקורה הגדול ביותר בישראל, ומשתרע על שטח של כ- 2700 מ"ר במורד הגבעה המערבית שהשקיפה בימי בית שני אל בית המקדש. בשכונה זו התגוררו בימי בית שני הכוהנים ועשירי העיר.
האתר נחפר בראשית שנות ה-70 ע"י פרופ' אביגד במסגרת פעילויות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. החל"פ הרובע היהודי הוקמה בשנת 1969 על מנת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי שנוצר אחרי מלחמת ששת הימים, בו עמד הרובע היהודי בהריסותיו לראשונה מזה מאות בשנים, וקיבלה מנדט לקיים שתי פעולות במקביל - לחפור ולגלות את השרידים ההיסטוריים הנחבאים מתחת לגובה פני הקרקע של היום, ולבנות במקביל את הרובע מחדש.
כל מבני הפאר שנחשפו באתר היו מכוסים שכבת אפר עבה, עדות לשריפה הגדולה בה עלתה ירושלים בלהבות ביום ט' באב שנת 70 לספירה.
רובו של האתר נוקה מהאפר, חלק מפאר הבתים שוחזר, ובתצוגה שולבו ממצאים וכלי בית מחפירות הרובע כולו.
בקומת הקרקע הושארו שני חדרים עם סימני השריפה – באחד התמוטטה תקרת הבית, וקורת עץ מפוחמת, ככל הנראה מעץ ברוש, התגלתה על רצפתו.
זהו אפרה השרוף של ירושלים מימי בית שני אותה נצטוו היהודים "להעלות על ראש שמחתנו".
הקורה התפוררה במהלך השנים הרבות מאז נחשפה, ובעת האחרונה הוציאה אותה החל"פ הרובע היהודי לפעולות שימור ושחזור אשר נעשו בשיתוף עם רשות העתיקות.
הקורה המשוחזרת, והאפר המקורי שהתפורר הוחזרו למוזיאון בימים אלו ממש, לרגל ציון ט' באב וחגי אלול, והם מוצגים מחדש במיקומם המקורי, בחדר השרוף שברובע ההרודיאני.
המוזיאון משופע בפסיפסים מהיפים שהתגלו בירושלים, ציורי קיר (פרסקו) ועיטורי קיר ותקרה (סטוקו). היהודים שאלו את אמנות הפסיפס מן העולם ההלינסטי-רומי, אבל עיצבו אותה לפי דרכם. בפסיפסים היהודיים בולט היעדרן המוחלט של דמויות מן החי, משום שבאותה תקופה הקפידו הכהנים הקפדה יתרה בשמירה על איסור אמנות הדמות ודיני טהרה. גם את אמנות עיטורי הקירות בפרסקאות העתיקו עשירי העיר, וגם באלו יש הקפדה על איסור אמנות הדמות.
באחד מהמקוואות הרבים שהתגלו באתר וברחבי הרובע, התגלו שני שברים מדהימים - שיחד מהווים את התחריט הקדום ביותר של מנורת בית המקדש, כפי שצוייר ע"י כהן שככל הנראה גם ראה אותה בעיניו, במסגרת עבודתו בבית המקדש.
המנורה בתחריט זה שונה מזו המצויה על שער טיטוס, וכן שונה משחזור המנורה המוצג בקארדו ומסמלה של מדינת ישראל....
מוזיאון הבית השרוף - בית קתרוס
רח' תפארת ישראל 2, הרובע היהודי
תצוגה ארכיאולוגית וחזיון אורקולי המתאר את חיי משפחת קתרוס ואת הקרב בו כבשו הרומאים את ביתם ושרפוהו.
שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00, טל. להזמנות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים 02-6288141 שלוחה 102, שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00
מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה - הרובע ההרודיאני
רח' הקראים 1, הרובע היהודי
בתי מגורים מפוארים והדורים בשטח של כ- 2,000 מ"ר במקום בו התגוררו כהני ועשירי ירושלים של ימי בית שני.
שעות פתיחה ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00
טל. מח' ההזמנות של החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים 02-6288141 שלוחה 102.