קשה להאמין אבל רק בימים אלה, כמעט שישים שנה לאחר קום המדינה, מוסדרת סוגיית היצוא הבטחוני מישראל.
מדובר בחקיקה אותה קידם משרד הביטחון במרוצת החודשים האחרונים יחד עם אנשי משרדי החוץ והמשפטים. החוק שנועד לשפר ולשדרוג את מערך הפיקוח על הייצוא הביטחוני של ישראל, ייכנס לתוקף בראשית שנת 2008 לאחר שבימים האחרונים אושר במליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית. זאת בתום דיונים ארוכים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
החוק החדש כולל שורה של הסדרים חדשים, שהמרכזיים שבהם:
1. הקמת רשות המוסמכת לפיקוח על היצוא הביטחוני. סמכויות הרשות המוסמכת יהיו בידי ראש אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. האגף הוקם לפני שנה במטרה להפריד בין הפיקוח על הייצוא ובין קידום הייצוא.
2. לראשונה משולב משרד החוץ באופן מלא בכל הליכי הרישוי וההתייעצות מכוח החוק והוא הופך לשותף מלא בהפעלת הפיקוח על הייצוא הביטחוני בישראל.
3. הפיקוח יתבסס על רשימות פיקוח בינלאומיות של ציוד, ידע ושירותים המשקפות הסדרים בינלאומיים, כמקובל על ידי מרבית מדינות המערב, ואשר יחליפו את הרשימות הקיימות.
4. לראשונה יחוייב תושב ישראל העוסק בסחר של ציוד ביטחוני בין מדינות העולם, גם אם הייצוא אינו מישראל, בקבלת רישיונות תיווך (BROKERING).
כמו כן, נוספה עבירה חדשה בכל הנוגע לביצוע תיווך למדינות עליהן מוטל אמברגו של האו"ם.
5. הרחבה משמעותית של אמצעי האכיפה העומדים לרשות הרשות המוסמכת במשרד הביטחון, לרבות סמכויות לנקוט בצעדים מינהליים כנגד מי שהפר הוראות חוק או תנאי רישיון,כולל הטלת קנסות כבדים.
יצויין כי עד היום בהיעדר יד אחידה מכוונת את נושאי הייצוא הביטחוני מישראל היו הנהלים מתפרסמים ונאכפים על פי צווים מקומיים ונקודתיים.
נזכיר כאן פרשה שהתפרסמה בימים האחרונים ובה חברת אבטחה ישראלית קיבלה הזמנה להגיש הצעת אבטחה ללא פחות מאשר נשיא איראן, מחמוד אחמאדיניג'אד. בהיעדר חוק מוסדר, ולנוכח העובדה שאיראן אינה מוגדרת בישראל כמדינת אוייב, אלמלא הודעתו של מנכ"ל החברה שללא אישור מוסדר ממערכת הביטחון לא יעניק את השירות, ייתכן ומידע בטחוני ומערכת אבטחה ישראלית הייתה מיוצאת לאיראן, ואף לנשיאה הקורא כמעט מדי יום להשמדת ישראל.
מדובר בחקיקה אותה קידם משרד הביטחון במרוצת החודשים האחרונים יחד עם אנשי משרדי החוץ והמשפטים. החוק שנועד לשפר ולשדרוג את מערך הפיקוח על הייצוא הביטחוני של ישראל, ייכנס לתוקף בראשית שנת 2008 לאחר שבימים האחרונים אושר במליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית. זאת בתום דיונים ארוכים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
החוק החדש כולל שורה של הסדרים חדשים, שהמרכזיים שבהם:
1. הקמת רשות המוסמכת לפיקוח על היצוא הביטחוני. סמכויות הרשות המוסמכת יהיו בידי ראש אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. האגף הוקם לפני שנה במטרה להפריד בין הפיקוח על הייצוא ובין קידום הייצוא.
2. לראשונה משולב משרד החוץ באופן מלא בכל הליכי הרישוי וההתייעצות מכוח החוק והוא הופך לשותף מלא בהפעלת הפיקוח על הייצוא הביטחוני בישראל.
3. הפיקוח יתבסס על רשימות פיקוח בינלאומיות של ציוד, ידע ושירותים המשקפות הסדרים בינלאומיים, כמקובל על ידי מרבית מדינות המערב, ואשר יחליפו את הרשימות הקיימות.
4. לראשונה יחוייב תושב ישראל העוסק בסחר של ציוד ביטחוני בין מדינות העולם, גם אם הייצוא אינו מישראל, בקבלת רישיונות תיווך (BROKERING).
כמו כן, נוספה עבירה חדשה בכל הנוגע לביצוע תיווך למדינות עליהן מוטל אמברגו של האו"ם.
5. הרחבה משמעותית של אמצעי האכיפה העומדים לרשות הרשות המוסמכת במשרד הביטחון, לרבות סמכויות לנקוט בצעדים מינהליים כנגד מי שהפר הוראות חוק או תנאי רישיון,כולל הטלת קנסות כבדים.
יצויין כי עד היום בהיעדר יד אחידה מכוונת את נושאי הייצוא הביטחוני מישראל היו הנהלים מתפרסמים ונאכפים על פי צווים מקומיים ונקודתיים.
נזכיר כאן פרשה שהתפרסמה בימים האחרונים ובה חברת אבטחה ישראלית קיבלה הזמנה להגיש הצעת אבטחה ללא פחות מאשר נשיא איראן, מחמוד אחמאדיניג'אד. בהיעדר חוק מוסדר, ולנוכח העובדה שאיראן אינה מוגדרת בישראל כמדינת אוייב, אלמלא הודעתו של מנכ"ל החברה שללא אישור מוסדר ממערכת הביטחון לא יעניק את השירות, ייתכן ומידע בטחוני ומערכת אבטחה ישראלית הייתה מיוצאת לאיראן, ואף לנשיאה הקורא כמעט מדי יום להשמדת ישראל.