במליאת הכנסת תעלה מחר לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של ח"כ גלעד ארדן בדבר חוק הכופה חבישת קסדה על כל רוכבי האופניים בישראל. הארגונים "ישראל בשביל אופניים", "תחבורה היום ומחר", "מגמה ירוקה" ו"חיים וסביבה" (ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל) מתנגדים להצעת החוק אשר איננה מבוססת על בדיקה מקצועית כלשהיא ורואים בה סכנה ופגיעה נואשת לתחבורת האופניים ולשלומם של רוכבי האופניים בישראל .
"קסדות אופניים אינן אמצעי הגנה הדומה לחגורות בטיחות או קסדות אופנוע. הן מעולם לא נוסו במבחני ריסוק, העדויות בדבר האפקטיביות שלהן נתונות במחלוקת, בכל מקרה הן אינן מספקות כמעט שום הגנה במקרה של תאונות דרכים, ויש חשש אף מפגיעות עקב חבישת הקסדה (פגיעה סיבובית בצוואר)".
בהודעתם מציינים הארגונים כי כיום ישנן בעולם רק שלוש מדינות עם חקיקה כה גורפת על חובת חבישת קסדה . (אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה). הניסיון שנצבר בארצות אלו הינו רע מאוד : חלה ירידה דרמטית של קרוב ל40% במספר המשתמשים באופניים ככלי תחבורה, בעוד שמספר רוכבי האופניים שסבלו מפגיעות הראש ירד בפחות משיעור הירידה במספר הרוכבים. הצעת החוק איננה מבוססת על בדיקה מקצועית כלשהי, ואיננה כוללת כל ניסיון לאיסוף נתונים בישראל ביחס לגורמי הפגיעות ברוכבי אופניים.
ה ECF פדרציית האופניים האירופאית ( ארגון האופניים הגדול בעולם) מתנגדת בתוקף מהסיבות האמורות לחוקי קסדה.
בעולם קיימת חקיקה בנושא אשר מותאמת למאפייני הרכיבה בכל מדינה. בספרד לדוגמא חובת חבישת הקסדה חלה רק על רכיבה מחוץ לערים, ולא בימות הקיץ . הצעת החוק הישראלית חלה על כל הרוכבים בכל הגילאים. באותן מדינות בהן יש חקיקה, היא לרוב מוגבלת בגיל (12 שנים בחלקן עד 14-16 באחרות). ע"פ נתוני בטרם, 92% ממאושפזי תאונות האופניים בקרב ילדים הם עד גיל 14.
סקרי עמדה נרחבים מהעולם מראים שהחיוב בחבישת קסדה הוא השיקול המרכזי של רוכבים בכח להמנע מרכיבה באופן מלא או חלקי. זה נכון עבור מרבית קבוצות הרוכבים: ילדים, רכיבה כאמצעי תחבורה וכפעילות פנאי. ההשפעה על רוכבים ספורטיבים ככול הנראה זניחה.
"חובת קסדה תמנע קיומם של פרויקטים של השכרה מידית של אופניים לשמוש קצר למגיעים לעיר. פרויקטים כאלו הפכו למקובלים באירופה (וינה, ליון ולאחרונה פריז עם למעלה מ-1,000 זוגות). מערכות אלו בנויות על שחרור אופנים באמצעות כרטיס אלקטרוני (או כרטיס אשראי) ואין בהן מקום לנעילת קסדות. זו דוגמא לאופן בו חוק קסדה לא רק מוריד את שיעור הרוכבים אלא גם מונע את צרופם של אנשים ונשים נוספים אל הרוכבים. הנתונים מאוסטרליה מראים לא רק על ירידה אלא גם על שינוי במגמה. בעוד שברוב העולם המערבי שיעור הרוכבים עלה הוא ירד שם, למרות נסיונות להמשיך לפתח את תחבורת האופניים באמצעות תשתיות וכדומה. בישראל אנו רואים התגברות ראשונית של שמוש באופניים לתחבורה, יש לשמור ולעודד מגמה זו לא לעצרה", הם אומרים.
ד"ר דניאל מישורי, "ישראל בשביל אופניים" מקווה כי ההצעה לא תעבור, "אנו מאוד מקווים שהצעת החוק לא תתקבל, או לכל הפחות תגביל את חוק הקסדה לנסיעות מחוץ לעיר, וכן לילדים עד גיל 14. בלי הסתייגויות אלה הצעת החוק מסוכנת מאוד לתחבורת האופניים בישראל. מהניסיון בעולם מספר הרוכבים יפחת ב-40%, ובטיחות הנסיעה באופניים בתוך העיר תפחת. אנו קוראים ליוזם חוק הקסדה, ח"כ גלעד ארדן, לכלול את ההסתייגויות בהצעת החוק. עוד לא מאוחר לשפר את החוק ולהציל את תחבורת האופניים בישראל".
"קסדות אופניים אינן אמצעי הגנה הדומה לחגורות בטיחות או קסדות אופנוע. הן מעולם לא נוסו במבחני ריסוק, העדויות בדבר האפקטיביות שלהן נתונות במחלוקת, בכל מקרה הן אינן מספקות כמעט שום הגנה במקרה של תאונות דרכים, ויש חשש אף מפגיעות עקב חבישת הקסדה (פגיעה סיבובית בצוואר)".
בהודעתם מציינים הארגונים כי כיום ישנן בעולם רק שלוש מדינות עם חקיקה כה גורפת על חובת חבישת קסדה . (אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אפריקה). הניסיון שנצבר בארצות אלו הינו רע מאוד : חלה ירידה דרמטית של קרוב ל40% במספר המשתמשים באופניים ככלי תחבורה, בעוד שמספר רוכבי האופניים שסבלו מפגיעות הראש ירד בפחות משיעור הירידה במספר הרוכבים. הצעת החוק איננה מבוססת על בדיקה מקצועית כלשהי, ואיננה כוללת כל ניסיון לאיסוף נתונים בישראל ביחס לגורמי הפגיעות ברוכבי אופניים.
ה ECF פדרציית האופניים האירופאית ( ארגון האופניים הגדול בעולם) מתנגדת בתוקף מהסיבות האמורות לחוקי קסדה.
בעולם קיימת חקיקה בנושא אשר מותאמת למאפייני הרכיבה בכל מדינה. בספרד לדוגמא חובת חבישת הקסדה חלה רק על רכיבה מחוץ לערים, ולא בימות הקיץ . הצעת החוק הישראלית חלה על כל הרוכבים בכל הגילאים. באותן מדינות בהן יש חקיקה, היא לרוב מוגבלת בגיל (12 שנים בחלקן עד 14-16 באחרות). ע"פ נתוני בטרם, 92% ממאושפזי תאונות האופניים בקרב ילדים הם עד גיל 14.
סקרי עמדה נרחבים מהעולם מראים שהחיוב בחבישת קסדה הוא השיקול המרכזי של רוכבים בכח להמנע מרכיבה באופן מלא או חלקי. זה נכון עבור מרבית קבוצות הרוכבים: ילדים, רכיבה כאמצעי תחבורה וכפעילות פנאי. ההשפעה על רוכבים ספורטיבים ככול הנראה זניחה.
"חובת קסדה תמנע קיומם של פרויקטים של השכרה מידית של אופניים לשמוש קצר למגיעים לעיר. פרויקטים כאלו הפכו למקובלים באירופה (וינה, ליון ולאחרונה פריז עם למעלה מ-1,000 זוגות). מערכות אלו בנויות על שחרור אופנים באמצעות כרטיס אלקטרוני (או כרטיס אשראי) ואין בהן מקום לנעילת קסדות. זו דוגמא לאופן בו חוק קסדה לא רק מוריד את שיעור הרוכבים אלא גם מונע את צרופם של אנשים ונשים נוספים אל הרוכבים. הנתונים מאוסטרליה מראים לא רק על ירידה אלא גם על שינוי במגמה. בעוד שברוב העולם המערבי שיעור הרוכבים עלה הוא ירד שם, למרות נסיונות להמשיך לפתח את תחבורת האופניים באמצעות תשתיות וכדומה. בישראל אנו רואים התגברות ראשונית של שמוש באופניים לתחבורה, יש לשמור ולעודד מגמה זו לא לעצרה", הם אומרים.
ד"ר דניאל מישורי, "ישראל בשביל אופניים" מקווה כי ההצעה לא תעבור, "אנו מאוד מקווים שהצעת החוק לא תתקבל, או לכל הפחות תגביל את חוק הקסדה לנסיעות מחוץ לעיר, וכן לילדים עד גיל 14. בלי הסתייגויות אלה הצעת החוק מסוכנת מאוד לתחבורת האופניים בישראל. מהניסיון בעולם מספר הרוכבים יפחת ב-40%, ובטיחות הנסיעה באופניים בתוך העיר תפחת. אנו קוראים ליוזם חוק הקסדה, ח"כ גלעד ארדן, לכלול את ההסתייגויות בהצעת החוק. עוד לא מאוחר לשפר את החוק ולהציל את תחבורת האופניים בישראל".